פשוט נמאס לי

[jolin123]

פשוט נמאס לי

אנחנו נשואים 15 שנה + 4 ילדים מקסימים
אני לא אוהבת אותו ולא נמשכת אליו . אפילו הקול שלו מעצבן אותי .
אני לא מבינה איך הפכתי להיות בן אדם כלכך לא אוהב . יש בי אהבה לכלכך הרבה דברים בעולם ודווקא אותו הפסקתי לאהוב ...
מצד שני אני מאוד מבינה .. הוא אומר לי כמה הוא אוהב אותי ושאני חמודה ויפה אבל הוא גם יכול לפגוע בי על כלום ..אם הוא מתעצבן עלי(על שטויות באמת ..כמו שהבית לא מסודר למשל ) אז הוא יכול להעליב אותי ולפגוע בצורה מגעילה ..לדוגמא שאני זבל ואין לי שכל ולא אכפת לי כלום ואי אפשר ככה לחיות עם החוסר אכפתיות שלי וכו..
אני עובדת בעבודה שווה וגם הוא . לא חסר לנו כלום
אני נראית סבבה ואוהבת לצאת ולבלות ..אוהבת הופעות רק שהטעם שלנו שונה לגמרי ..גם במוסיקה וגם הדעות שלנו שונות לחלוטין בהרבה דברים
אפשר להגיד שהוא קצת ערס בעיניי ( מדבר בקול רם ולא אוהב גייז למשל ) בעוד שאני בעד שוויוניות ואהבת האדם לחלוטין . לא יכולה לשמוע את הקול הרם הזה , גם על הילדים לפעמים צועק בלי להבין לעומק את הרגישות שבדבר וזה מטריף אותי
לא חכם בעיניי ובקיצור לא שאני גאונה או מושלמת אבל אני לא מעריכה אותו .
מצד שני הוא אבא מקסים ודואג
היינו בטיפול זוגי לפני כשנה כשהיה משבר והוא הלך לטיפול בביקורת ואני לטיפול להעצמה אישית (אחרי כל הביקורת שספגתי). זה עזר והייתהלנו תקופה טובה עד שלאחרונה הכל חזר להיות אותו דבר כמו פעם ואני לא מסכימה לכך בשום אופן .
מבחוץ אנחנו זוג יונים ובאמת אנחנו סובלים
מה לעשות? הגעתי למצב שאפילו כשאני רואה סתם זוג ברחוב אני מקנאה קצת (לא אופייני לי) וחושבת "בטח הוא רגיש ולא יורד עליה אף פעם"
אני חושבת שבעלי פשוט לא יודע איך אוהבים באמת וזה עצוב לי מאוד
ונמאס לי ואני צריכה מישהו עם לב גדול ואהבה שיאהב אותי באמת ולא רק יחשוב שהוא אוהב
אני לא יכולה אפילו לדבר איתו על זה כי ישר הוא מתעצבן ואומר שאני סתם מתלוננת ושאני כפוית טובה
מה הייתם מייעצים לי לעשות לו הייתי אחות שלכם למשל?
תודה

 

[ki92]

נשמע שאת כן אוהבת אותו

פשוט נפגעת מהאופן שהוא מתייחס אלייך...
גם אני חשבתי שאם אני אעביר ביקורת על בן הזוג שלי אז הוא ישנה את ההתנהגות שלו...תאמיני לי, זה לא עזר בכלל.. הוא רק נאטם והסתגר בתוך עצמו ולא רצה להקשיב למה שיש לי להגיד...
אבל כשניסיתי לאהוב ולהעריך אותו ולחבק אותו במקום להעביר ביקורת ולעצבן...הבחור נפתח אליי כמו עלי פרח בשיא הלבלוב...
תמיד יהיו תלונות, אנחנו לא בני אדם מושלמים, לכולנו יש מגרעות.
נסי לקבל אותו בחום ואהבה על אף הדברים שאת לא אוהבת בו.
תנסי גם להגיד לו מה את אוהבת..
למשל נניח את ממש אוהבת סדר ונקיון....כשהוא מסדר את הבית...תאמרי לו שהוא גבר מדהים וכל הכבוד לו ושימשיך ככה....תנשקי אותו ותחבקי אותו על הדרך...הפידבק החיובי רק יגרום לו לרצות להמשיך עם זה..
גם חשוב לדבר על הדברים שפוגעים ומפריעים, אבל את יודעת... לא בצורה מעליבה ופוגעת..

 

[pied piper]

בוקר טוב לך

 

[שילה1]

לו היית אחותי-הייתי שולחת את שניכם לטיפול מקצועי אצל

מטפל/ת בעל/ת שם ובאותו זמן-שומרת על הילדים.(בני כמה הם?)
כברו שנה-אין שינוי-גישור לנושא הסכם שלום בית/גירושין.וכל אחד יבחר את הזמן המתאים,אם בכלל,להפעיל את חלקו של ההסכם.(שיאושר בבית המשפט)
&nbsp

 

[מריוס זכריה]

תשובה מתמטית

השורה התחתונה היא שהייתי שולח אותך לטיפול פרטני.

אני לא מבין מה זה "טיפול להעצמה אישית" ואני לא אנסה לנחש (אסרטיביות? עידוד? מויטבציה? ווטאבר). לדעתי טיפול טוב אין לו אג'נדה מוגדרת מראש, אלא הוא אמור לגלות את עצמו תוך כדי תהליך - ואני אנסה להסביר.

הסיפור שלך, על פניו, נראה חסר מוצא.
בעלך כל כך בסדר, חוץ מהביקורת עליך פה ושם וקצת "ערסיות", שזה לא מצב שמצדיק גירושין עם 4 ילדים.
מצד שני, את כל כך לא אוהבת אותו ולא נמשכת אליו, שאין לזה שום תוחלת.
מצד שלישי, "ניסיתם הכל" וזה לא עזר.
אז למעשה כל עצה רגילה תיתקל בחומה מצד זה או אחר, ותהיה לא מעשית.

זה כמו שבמתמטיקה היו אומרים שיש 3 משתנים, X Y Z.
X גדול מ-Y, Y גדול מ-Z, ו-Z גדול מ-X
עכשיו נסו לפתור את המשוואה...

הרי ברור לכל שמצב כזה לא יתכן. נגיד ש-X הוא 5, אז Y קטן מ-5. נניח 4.
ואז Z קטן מ-4, נניח 2.
איך, אם כן, 2 גדול מ-5?
לא יכול להיות, נכון?
לפחות אחת מהנחות המוצא חייבת להיות שגויה.

ככה זה גם בזוגיות. אנשים באים עם משוואות בלתי אפשריות כאלה.
אבל בטיפול רציני בוחנים מהתחלה את כל הנחות המוצא.
בוחנים יותר לעומק את חייו של האדם.
עד שבשלב מסוים מתחילות להופיע השגיאות בהנחות המוצא.
ומשם גם מסתמנת דרך פעולה.

אולי אם תלכי לטיפול, הדרך שתסתמן היא העצמה (מה שזה לא יהיה...).
אבל אולי תסתמן דרך אחרת לגמרי ובלתי צפויה.
לדעתי זו התקווה הרצינית ביותר, וזה מה שהייתי מייעץ לאחותי, אילו הייתה לי כזאת.

מה שבטוח לא הייתי עושה זה לנקוט עמדה בעניינה - שהיא צריכה להתגרש, או שהיא צריכה לא להתגרש.

וגם לא הייתי נכנס לעמדה שיפוטית כלפי בעלה, כי מי שרואה קשר מבחוץ, בלי שהוא שוחח לעומק עם שני הצדדים, לא באמת רואה את כל התמונה.

וגם אם היית כבר בטיפול - עובדה שהמצב לא נפתר ואת עדיין לכודה במשוואה בלתי אפשרית. לכן הצעתי היא טיפול. ולא טיפול זוגי, אלא משהו שלך עם עצמך ולמען עצמך.

ולגבי הטיפול הזוגי שהייתם בו - לא יודע כמה הוא היה מוצלח. אולי הוא היה מעולה ועזבתם לפני הזמן? זה קורה הרבה... אבל יש בהחלט מצבים שטיפול זוגי חייב לעצור, כי אחד הצדדים צריך לעשות עבודה עם עצמו. אני מנחש שזה המקרה שלכם.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[בת האש]

אני רק הערה מתמטית

במתמטיקה אכן לא אפשרי ש X גדול מ-Y, Y גדול מ-Z, ו-Z גדול מ-X. זאת משום שיחס שקילות או יחס סדר (אפילו חלקי) חייב להיות טרנזיטיבי. זה חלק מההגדרה. לכן אם X גדול מY ו-Y גדול מ-Z, אז X גדול מ Z. בהכרח.
&nbsp
לעומת זאת, בחיים האמיתיים לא הכל כל כך פשוט, ואפשר ליצור סיטואציות בהן אנשים מתנהגים בצורה כזו. מעריכים דברים בצורה לא קוהרנטית.
&nbsp
<למה רק אחד מהצדדים צריך לעשות עבודה עם עצמו? לדעתי שניהם. אבל זה בהודעה אליה, ולא בהערה מתמטית>
&nbsp

 

[מריוס זכריה]

למה רק אחד מהצדדים?

כי היא מביאה כזה ספק גדול לגבי רצונה להיות עם בעלה, שהיא צריכה קודם לברר לעצמה, בלי לחץ, מה היא רוצה.
&nbsp
לטיפול זוגי הולכים כשיש מידה סבירה של רצון להציל את הקשר. זה בסדר שבתוך טיפול זוגי יהיה ספק בקשר. זה נורמלי וקורה הרבה. אבל כשהספק הוא הדבר הראשי, ואפילו חמור מזה - דחייה ורתיעה מהאדם השני - אז לדעתי צריך קודם בירור עצמי. ובירור עצמי אי אפשר לעשות כשהבעל שהוא הדילמה נמצא בחדר.
&nbsp
אם תוך כדי בירור היא תגיע למסקנה שהיא רוצה לבדוק דברים מולו - אז אדרבא ואדרבא. אבל כרגע.... לא נראה לי קונסטרוקטיבי.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp

 

[בת האש]

מה שאתה אומר הגיוני לחלוטין, אבל אצלך נשמע שהעניין הוא

הזוגיות. בעוד שלי נראה (וזו פרשנות שמבוססת על הודעה בפורום, כך שזה לא מידע אמין במיוחד) שיש דבר אחד שמפריע לזוגיות, וזו האלימות המילולית של הבעל. כשהיא תפסיק, הכל יהיה בסדר. לכן זה הנושא שלדעתי צריך לטפל פה, ושאלת המשיכה תפתר מעצמה.
&nbsp
וכמובן, זה נושא שכדאי לטפל בו בצורה בלתי תלויה בזוגיות - כדאי לאישה ללמוד להתמודד עם אלימות גם אם הי אתתגרש, כדאי לגבר ללמוד לא להיות אלים גם אם הוא יתגרש...
&nbsp
כלומר, אני לא בעד טיפול זוגי, אלא בעד טיפול אישי *לשני הצדדים* ולא רק לצד אחד.

 

[מריוס זכריה]

כשמישהי כותבת "אפילו הקול שלו מעצבן אותי" המצב די קשה

ולא בטוח ששינוי הדרגתי שלו (בהנחה אופטימית שזה יקרה) יגרום לה שוב להימשך.
גם לא בטווח שלא. אולי כן ואולי לא.
על כל פנים, ככה אני התרשמתי. זה היתרון של פורום - שי דיעות שונות והיא תיקח מה שמתאים לה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

גם אני חושבת ש"אפילו הקול שלו מעצבן אותי"

זה סימן שהמצב קשה.

 

[אייבורי]

אכן נשמע שנמאס לך

&nbsp
אני חושב שללכת להעצמה נשית, זה לא באמת ללכת לטיפול.
אז שלחת אותו לטיפול - כי ברור שהבעיה היא אצלו
ואין לך שום רצון לקחת אחריות על הבעיות ועל החלק שלך בהן.
&nbsp
בקיצור, לכי לטיפול אישי שיעזור לך להבין מה החלק שלך באחריות לבעיה
כיצד את צריכה לשנות את הדינמיקה מול בעלך.
&nbsp
או שתתגרשי

 

[peraline]

פתחת בזה שאת לא אוהבת ולא נמשכת, זה אומר הכל

אי אפשר להחיות גופה. לא מאמין בזה מצטער.

 

[דביאן]

לא נמאס רק לך

לכולם נמאס.
לא כדאי להתחיל להשוות עם אנשים אחרים, כי מבחוץ הכל נראה טוב (כמו שאצלך אתם זוג יונים מבחוץ).
אפשר להפוך אתכם לזוג יונים בתנאי שכל אחד יקבל הדרכה איך להתנהג.

 

[אייבורי]

יש מתכון

&nbsp
לזוג יונים ממולאים אורז וצנוברים ?

 

[בת האש]

הייתי מייעצת לך ללכת לטיפול שעניינו העצמה אישית והתמודדות עם

אלימות. כדי ללמוד להציב גבולות ולא להרשות את המצב בו הוא מקלל אותך. לא נתקלתי בזה אישית, אבל אני יודעת שאפשר להתמודד, ונתקלתי בסיפור אישי מרגש של אישה שלמדה להציב גבולות והקשר שלה עלה ופרח.
אין לי המלצות על מישהו ספציפי, ולדעתי רוב המטפלים לא ממש מוצלחים בזה - זה לא ההתמחות שלהם. את צריכה מישהי שתתן לך עצות קונקרטיות להתמודוות עם סיטואציות כאלו, שעיקרן פשוט לא להרשות אותן.

אבל תכלס? אחרי תקופה לא ארוכה בה הייתי מנסה את הקטע של הגבולות, הייתי מעמידה בפניו אולטימטום, או שיפסיק עם האלימות המילולית, או שילך לעזאזל. לדעתי את יכולה לעשות עבודה עצמית שתשנה, אבל החלק העיקרי הוא שלו. ואם הייתי אחותך הייתי מזמן אומרת לך להתגרש. לא עכשיו, ממש ממזמן. הייתי אומרת לה שזו אלימות, ממליצה לה לקרוא את הספר "מילים הורגות" ואת הדף הזה (הדף גם מכיל כל מיני עצות מצויינות מאוד. מאלו שהייתי רוצה שתהיה מטפלת שתתן לך אותן. לצערי רוב המטפלים ממש לא מוצלחים, והדף גם מכיל דוגמאות לכך). מסבירה שאת והוא מחנכים את הבנים להיות גברים אלימים, ואת הבנות להיות נשים מוכות.

אני חושבת שהוא אוהב, אבל הרגש התיאורטי הזה לא משנה. מעשים חזקים ממילים, והדעה שלי על בן זוג שחושב שאת צריכה לנשק את רגליו על זה שהוא מואיל בטובו להיות בן הזוג שלך היא שלילית מאוד. וזה שאי אפשר לתקשר איתו...

כך שאני הייתי מייעצת לך לשבור את הכלים. להבהיר לו שהוא בתקופת ניסיון, ושאם יחוזר להתנהגות האלימה שלו את מתגרשת. אולי אז הוא יבין שהו אלא עושה לך טובה גדולה בזה שהוא בן הזוג שלך, ושהוא כפוי הטובה פה <רואים כמה התשובה הזו עצבנה אותי? כמה יהיר צריך להיות כדי לחשוב שאתה מתת האל למין הנשי ושכל ביקורת שמועברת אלייך היא כפיות טובה, כי כל אישה צריכה להודות על עצם זה שאתה, האדיר והנעלה, הסכמת להיות איתה>

 

[jolin123]

תודה רבה לכולכם על ההתיחסות והתגובות

 

[חרסינה משורינת]

שתקי עם "הלא להחמיא פה",
הרווחת ביושר.

 

[חרסינה משורינת]

את לא אדם של אהבה

וגם הוא לא .

אהבה פירושה לראות אדם על כל גווניו ולברור את הטוב שבו ולחזק ולבחור יום יום את הטוב הזה על פני הרע. אהבה פירושה לרצות בטובתו של אחר.

אז לדבריך-
"אני לא אוהבת אותו ולא נמשכת אליו . אפילו הקול שלו מעצבן אותי ."
את לא אוהבת.
" אפשר להגיד שהוא קצת ערס בעיניי ( מדבר בקול רם ולא אוהב גייז למשל )"
את לא בוררת את הטוב שבו ולא כל כך בטוח שכבר לא עברת את נקודת האל חזור במחשבה מה טובתו בנושא.

ואיך אפשר להאשים אותך?
מי בראש שפוי יכול להאמין לאדם שטוען -
"הוא אומר לי כמה הוא אוהב אותי ושאני חמודה ויפה"

אבל בשניה אחר כך
"אבל הוא גם יכול לפגוע בי על כלום ..אם הוא מתעצבן עלי(על שטויות באמת ..כמו שהבית לא מסודר למשל ) אז הוא יכול להעליב אותי ולפגוע בצורה מגעילה ..לדוגמא שאני זבל ואין לי שכל ולא אכפת לי כלום ואי אפשר ככה לחיות עם החוסר אכפתיות שלי וכו."

הרי אם אדם באמת רואה את הטוב שבך ורוצה בטובתך איך שניה אחר כך הוא מקלל ומתנהג כאחרון השונאים?

אז צודקת מאוד בהנחה שרוחשת מטה ש-
"נמאס לי ואני צריכה מישהו עם לב גדול ואהבה שיאהב אותי באמת ולא רק יחשוב שהוא אוהב"

אבל לסיפור הזה עוד יכול להיות סוף טוב
כי כמו שאת עיוורת למחסור באהבתך לגביו-
"יש בי אהבה לכלכך הרבה דברים בעולם ודווקא אותו הפסקתי לאהוב"
והוא לחוסר האהבה שמתבטא באהבתו
"אני לא יכולה אפילו לדבר איתו על זה כי ישר הוא מתעצבן ואומר שאני סתם מתלוננת ושאני כפוית טובה"

אז אחרי 15 שנים וארבעה ילדים שניכם עדין רוצים לאהוב וללמוד לאהוב. זה את זה. באמת לאהוב.
ולא בכדי כל אחד מכם מייצר תנועה נגדית והופכית למחסור באהבה שחווה. משלימים.

מה הפתרון?
הציעו לך אחרי ויציעו לך לפני טיפול פרטני וזוגי.

בהצלחה!

 

[גארוטה]

מקרה קלאסי

של מי שלא רואה את החלק שלה בתוך הזוגיות.
את מבלבלת בין כעס לחוסר אהבה
אני חושבת שהסיבה נמצאת במילים שלך "אני לא מעריכה אותו" וזה בא לידי ביטוי גם בהתייחסות שלך כלפיו
הוא אומר לך שהוא אוהב ומחמיא... מתי בפעם האחרונה אמרת לו שאת אוהבת?
מתי יצא לך להחמיא לו... להגיד לו שהוא אבא טוב?
הוא לא חכם בעינייך,
את לא אוהבת את הדיעות שלו
הקול שלו מעצבן
את לא סובלת אותו
בעינייך הוא ערס
ואחרי כל זה את מתלוננת על איך שהוא מתייחס אלייך
את באמת חושבת שהוא לא מרגיש את כל זה ביחס שלך כלפיו?
כשתביני שלמטבע שני צדדים ושלכל סיבה יש גם תוצאה וכדי לזכות בכבוד צריך גם לכבד ...דברים יראו אחרת
בהצלחה