הבעיה המרכזית בכל האנלוגיה
היא שמדינה היא לא משפחה אלא עסק. ההבדל בין משפחה לעסק נעוץ במשכורות הקבועות של השכירים במשפחה לעומת מחזור כספים משתנה בעסק.
כשמדינה נכנסת לאוברדרפט, אם היא עושה זאת נכון, היא מגדילה את כמות הפעילות הכלכלית ואת כמות הכסף במחזור וכך גם את ההכנסות שלה ממסים. בסופו של דבר היא אמורה לכסות את האוברדרפט עם ההכנסות הנוספות, בדיוק כמו עסק שרוצה לפתוח מפעל נוסף ולכן לוקח הלוואה. הרעיון הוא שהרווחים על המפעל יכסו את ההלוואה.
כל המדינות רוצות להגדיל את הכלכלה שלהן (צמיחה) ולכן, באופן אבסורדי כל המדינות, כל הזמן, נמצאות באוברדרפט. למעשה מדינה שלא נמצאת באוברדרפט היא מדינה בעלת כלכלת גרועה.
אחרי שהובעה הסתייגות זאת, ברור שצריך להעביר כספים לניצולי שואה ולא לחרדים.