אוריתוש היחידה
New member
פשוט לפעמיים נמאס לי......
אז ככה אני משרתת בביה"ס ומועודונית חלק מכם יודעים זאת כשנגמר הלימודים אני ממשיכה עוד שעה וחצי במועודונית הכול טוב ויפה נחמד לי כייף לי אני אוהבת את הילדים שלי אבל וזה האבל הגדול מחר זאת אומרת היום יום ד' 30/6/04 הצוות שלנו עושה מסייבת סיום בשעה 13:00 בחוף הים בבית קפה כמובן שהוזמנתי הרכזת שלי של החטיבה הצעירה ביקשה עבורי שחרור על מנת שאוכל להיות במסיבת הסיום וזהוי בעצם מסיבה מסכמת והאומנם אני אחת מהצוות ומגיע לי ויש לי הזכות להגיע ליום זה אך המדריכה של המועודונית לא מאשרת לי להשתחרר . אני וויתרתי לא רוצה להיכנס למלחמות יש לי את כול הקיץ במועודונית ובעיות זה הדבר האחרון שאני רוצה ולכן לא עירבתי גורמים אבל זה ממש עיצבן אותי הרי זה חלק מהשרות שלי חלק מהחוויה שלי ותמיד זה קורה אני מפסידה את הדברים החשובים או הטובים בגלל שאני מתחלקת לשני מקומות. עכשיו הבעיה שהמורות לא מוותרות הם רוצות שאני יגיע ומתכוונות לעלות למנהלת לבקש ממנה שהיא זאת שתשחרר אותי ואני שוב פעם נופלת בין הכיסאות כי אם המנהלת תגיד לי שאני ילך אז לא נעים לי מהמדריכה של המועודונית בקיצור אני מזה מבואסת כבר יצא לי הכול מהאף הכול צריך להיות כול כך מסובך וזה מרגיז . חשבתי לערב את הרכזת שלי של השרות הלאומי למען האמת יוכולתי גם לקחת יום חופש וללכת איתם אבל אני לא רוצה לעשות את זה למדריכה מצד אחד אני עושה רע לעצמי וטוב לה ושהיא בעצם בכלל לא באה לקראתי בקטע הזה אוף אני סתם משגעת אותכם הייתי חייבת לכתוב את מה שישב לי בלב תסלחו לי על הבלבול שכל אני כבר יתמודד עם הבעיה המעצבנת הזאת ואני ישלים אם זה שאני לא הולכת למסיבת סיום (סיכום) עם הצוות שאיתו עבדתי במשך כול השנה . ביי ביי בנתיים אורית.
אז ככה אני משרתת בביה"ס ומועודונית חלק מכם יודעים זאת כשנגמר הלימודים אני ממשיכה עוד שעה וחצי במועודונית הכול טוב ויפה נחמד לי כייף לי אני אוהבת את הילדים שלי אבל וזה האבל הגדול מחר זאת אומרת היום יום ד' 30/6/04 הצוות שלנו עושה מסייבת סיום בשעה 13:00 בחוף הים בבית קפה כמובן שהוזמנתי הרכזת שלי של החטיבה הצעירה ביקשה עבורי שחרור על מנת שאוכל להיות במסיבת הסיום וזהוי בעצם מסיבה מסכמת והאומנם אני אחת מהצוות ומגיע לי ויש לי הזכות להגיע ליום זה אך המדריכה של המועודונית לא מאשרת לי להשתחרר . אני וויתרתי לא רוצה להיכנס למלחמות יש לי את כול הקיץ במועודונית ובעיות זה הדבר האחרון שאני רוצה ולכן לא עירבתי גורמים אבל זה ממש עיצבן אותי הרי זה חלק מהשרות שלי חלק מהחוויה שלי ותמיד זה קורה אני מפסידה את הדברים החשובים או הטובים בגלל שאני מתחלקת לשני מקומות. עכשיו הבעיה שהמורות לא מוותרות הם רוצות שאני יגיע ומתכוונות לעלות למנהלת לבקש ממנה שהיא זאת שתשחרר אותי ואני שוב פעם נופלת בין הכיסאות כי אם המנהלת תגיד לי שאני ילך אז לא נעים לי מהמדריכה של המועודונית בקיצור אני מזה מבואסת כבר יצא לי הכול מהאף הכול צריך להיות כול כך מסובך וזה מרגיז . חשבתי לערב את הרכזת שלי של השרות הלאומי למען האמת יוכולתי גם לקחת יום חופש וללכת איתם אבל אני לא רוצה לעשות את זה למדריכה מצד אחד אני עושה רע לעצמי וטוב לה ושהיא בעצם בכלל לא באה לקראתי בקטע הזה אוף אני סתם משגעת אותכם הייתי חייבת לכתוב את מה שישב לי בלב תסלחו לי על הבלבול שכל אני כבר יתמודד עם הבעיה המעצבנת הזאת ואני ישלים אם זה שאני לא הולכת למסיבת סיום (סיכום) עם הצוות שאיתו עבדתי במשך כול השנה . ביי ביי בנתיים אורית.