פרשת "תזריע-מצורע":
בס"ד
תזריע:
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו "
כותב על כך האור החיים, "צריך לדעת למה הוצרך לצוות לזה, והלא כבר אמרה תורה בפרשת לך לך כל פרטי דיני מילה?" כלומר, הציווי על המילה נאמר כבר בפרשת לך לך, לאברהם ולזרעו, ומדוע הוצרכה התורה לחזור ולשנותו כאן?
תחילה מיישב האור החיים, שהפסוק "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" מלמד דברים שלא נלמדו מהציווי בפרשת "לך לך", כגון, שהמילה צריכה להיות דווקא ביום (ולמדים כן ממה שנאמר כאן "וביום"), וכן שמצוות המילה דוחה את השבת (וגם זאת דרשו חז"ל מהמילה "וביום", כמבואר במסכת שבת )
אך שוב מקשה האור החיים, הרי התורה יכולה הייתה לרכז פרטי דינים אלה בפרשת "לך לך", במקום לחזור על הציווי כולו כאן בפרשת "תזריע "[ובלשונו- "ואם להודיע שצריך למול ביום ולא בלילה, גם להודיע אפילו בשבת, כמו שדרשו ז"ל (שבת קלב ע"א) 'וביום - אפילו בשבת', קשה למה לא רשם ה' פרטי דינים אלו שם בפרשת מילה, שנכתבה בפרשת לך לך"].
מתרץ האור החיים, שחידוש זה שמילה דוחה את השבת, אילו הייתה התורה מחדשת אותו בפרשת "לך לך", ניתן היה לחשוב שדווקא קודם מתן תורה, כשהאבות לא קיבלו את השבת על כל חומרתה ועונשה, רק אז מילה דוחה את השבת, אך לאחר מתן תורה, שנצטוו ישראל "מחלליה מות יומת", מילה לא תדחה את השבת. לכן מחדש הפסוק שוב את חשיבות מצוות מילה, שגם לאחר מתן תורה הרי היא דוחה את השבת (כפי שלמדו חז"ל, כאמור לעיל, מהמילה "וביום") [ובלשון האור החיים- "ואולי, כי לא קבע ה' פרט זה (=שמילה דוחה שבת) במצות אברהם, שלא יחשוב אדם, כי לא הקל ה' שבת לגבי מילה אלא להאבות, שלא קיבלו התורה וחומרת שבת... אבל ישראל שנצטוו מה' מחלליה מות יומת, לא ידחה שבת... אשר על כן ציווה פרט זה לבנים שקיבלו התורה"].
"וביום השמיני ימול"
שאל ר' פינחס מקוריץ את החזן מזסלוב:"כבודו, שחזן הוא, והולך לקרוא קריאת שמע בבית היולדת בליל השימורים שלפני המילה, מה טעם בדבר?" השיב: "כך שנינו במשנתנו (ברכות ב,א):"למה קדמה פרשת 'שמע' ל'והיה אם שמוע'? כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה, ואחר כך מקבל עליו עול מצוות"- רך נולד זה עומד להיכנס מחר בעול מצוות, בבריתו של אברהם אבינו, והרי עדיין לא קיבל עליו עול מלכות שמיים?! לפיכך אנו נכנסים וקורין לפניו קריאת שמע ומושכין עליו עול מלכות שמיים קודם לקבלת עול מצוות".
מצורע:
"זאת תהיה תורת המצורע"
בספר "חובת הלבבות" מובא: המדבר לשון הרע ניטלים ממנו המצוות ועוברים לאותו האיש שדיברו עליו לשון הרע, והמדבר לשון הרע, נוטל עוונותיו של חברו.
וזהו שנאמר: "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו"- ביום שמטהר את עצמו ועושה תשובה, אז זה ייחשב ל"תורתו"-טהרתו- של המצורע עצמו, כי עד עכשיו נחשבה תורתו על חשבון חברו, שעליו דיבר המצורע לשון הרע.
מסופר על הגאון רבי צבי דוד, שהיו מלעיזים עליו והפיצו עליו שמועות כוזבות, והפך להיות לשיחה בפי כל והשקרים הגיעו גם לבתי מרזח.
בשבת, בעת שרבי צבי דרש בבית הכנסת, אמר: דוד המלך אמר בתהילים "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שיכר". לכאורה, תמוה הדבר. וכי היה לו יותר נוח אילו גדולי ישראל וחכמים היו מדברים עליו לשון הרע? אלא, אילו היו חכמים וצדיקים מלעיזים עליו, לכל הפחות היה נוטל את מעשיהם הטובים, את תורתם ואת מצוותיהם, אבל כאשר ריקים ופוחזים, יושבי קרנות ושותי שיכר מוציאים עלי דיבה, הרי אני יוצא בשן ועין, אין לי כלום -לא עולם הזה ולא עולם הבא...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
חודש טוב!!
בס"ד
תזריע:
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו "
כותב על כך האור החיים, "צריך לדעת למה הוצרך לצוות לזה, והלא כבר אמרה תורה בפרשת לך לך כל פרטי דיני מילה?" כלומר, הציווי על המילה נאמר כבר בפרשת לך לך, לאברהם ולזרעו, ומדוע הוצרכה התורה לחזור ולשנותו כאן?
תחילה מיישב האור החיים, שהפסוק "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" מלמד דברים שלא נלמדו מהציווי בפרשת "לך לך", כגון, שהמילה צריכה להיות דווקא ביום (ולמדים כן ממה שנאמר כאן "וביום"), וכן שמצוות המילה דוחה את השבת (וגם זאת דרשו חז"ל מהמילה "וביום", כמבואר במסכת שבת )
אך שוב מקשה האור החיים, הרי התורה יכולה הייתה לרכז פרטי דינים אלה בפרשת "לך לך", במקום לחזור על הציווי כולו כאן בפרשת "תזריע "[ובלשונו- "ואם להודיע שצריך למול ביום ולא בלילה, גם להודיע אפילו בשבת, כמו שדרשו ז"ל (שבת קלב ע"א) 'וביום - אפילו בשבת', קשה למה לא רשם ה' פרטי דינים אלו שם בפרשת מילה, שנכתבה בפרשת לך לך"].
מתרץ האור החיים, שחידוש זה שמילה דוחה את השבת, אילו הייתה התורה מחדשת אותו בפרשת "לך לך", ניתן היה לחשוב שדווקא קודם מתן תורה, כשהאבות לא קיבלו את השבת על כל חומרתה ועונשה, רק אז מילה דוחה את השבת, אך לאחר מתן תורה, שנצטוו ישראל "מחלליה מות יומת", מילה לא תדחה את השבת. לכן מחדש הפסוק שוב את חשיבות מצוות מילה, שגם לאחר מתן תורה הרי היא דוחה את השבת (כפי שלמדו חז"ל, כאמור לעיל, מהמילה "וביום") [ובלשון האור החיים- "ואולי, כי לא קבע ה' פרט זה (=שמילה דוחה שבת) במצות אברהם, שלא יחשוב אדם, כי לא הקל ה' שבת לגבי מילה אלא להאבות, שלא קיבלו התורה וחומרת שבת... אבל ישראל שנצטוו מה' מחלליה מות יומת, לא ידחה שבת... אשר על כן ציווה פרט זה לבנים שקיבלו התורה"].
"וביום השמיני ימול"
שאל ר' פינחס מקוריץ את החזן מזסלוב:"כבודו, שחזן הוא, והולך לקרוא קריאת שמע בבית היולדת בליל השימורים שלפני המילה, מה טעם בדבר?" השיב: "כך שנינו במשנתנו (ברכות ב,א):"למה קדמה פרשת 'שמע' ל'והיה אם שמוע'? כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה, ואחר כך מקבל עליו עול מצוות"- רך נולד זה עומד להיכנס מחר בעול מצוות, בבריתו של אברהם אבינו, והרי עדיין לא קיבל עליו עול מלכות שמיים?! לפיכך אנו נכנסים וקורין לפניו קריאת שמע ומושכין עליו עול מלכות שמיים קודם לקבלת עול מצוות".
מצורע:
"זאת תהיה תורת המצורע"
בספר "חובת הלבבות" מובא: המדבר לשון הרע ניטלים ממנו המצוות ועוברים לאותו האיש שדיברו עליו לשון הרע, והמדבר לשון הרע, נוטל עוונותיו של חברו.
וזהו שנאמר: "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו"- ביום שמטהר את עצמו ועושה תשובה, אז זה ייחשב ל"תורתו"-טהרתו- של המצורע עצמו, כי עד עכשיו נחשבה תורתו על חשבון חברו, שעליו דיבר המצורע לשון הרע.
מסופר על הגאון רבי צבי דוד, שהיו מלעיזים עליו והפיצו עליו שמועות כוזבות, והפך להיות לשיחה בפי כל והשקרים הגיעו גם לבתי מרזח.
בשבת, בעת שרבי צבי דרש בבית הכנסת, אמר: דוד המלך אמר בתהילים "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שיכר". לכאורה, תמוה הדבר. וכי היה לו יותר נוח אילו גדולי ישראל וחכמים היו מדברים עליו לשון הרע? אלא, אילו היו חכמים וצדיקים מלעיזים עליו, לכל הפחות היה נוטל את מעשיהם הטובים, את תורתם ואת מצוותיהם, אבל כאשר ריקים ופוחזים, יושבי קרנות ושותי שיכר מוציאים עלי דיבה, הרי אני יוצא בשן ועין, אין לי כלום -לא עולם הזה ולא עולם הבא...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
חודש טוב!!
