פרשת שמות

[יצחק וולסטר]

פרשת שמות

פרשת שמות אנו פותחים ספר חדש את ספר שמות. בספר בראשית קראנו על המשפחה, כעת הפכנו לעם. כמו בשיר: פתאום אדם קם בבוקר והוא עם. " ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה.." הם שיסדו את העם. " ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד.." כצפוי: " ויקם מלך חדש על-מצרים אשר לא- ידע את יוסף.." הגלות מעוררת את האנטישמיות ושנאת הזרים תופסת תאוצה. שום דבר לא חדש. " וישימו עליו שרי מיסים.." אחר כך מחנות ריכוז ועבודת פרך. את הבנים הנולדים הורגים. ( את הבנות ניתן למכור) בלי דור חדש המבוגרים ימותו אחרי עבודה קשה ומצרים תהיה נקייה מבני ישראל. אנשי ועידת ואנזה של פרעה לא חכמים פחות מן הגרמנים. במצב זה נולד משה. היות והוא נדון למות ביום שנולד, שמים את התינוק ב "תבת גמא ותחמרה בחמר וזפת.." כדי להצילו. אחותו עוקבת אחריו מרחוק. ראה זה פלא! בת פרעה באה ומושה אותו מן המים. היא קוראת לו משה. " כי מן-המים משיתהו.." היא אף מבקשת עבורו " אשה המינקת מן העבריות.." מרים מביאה מיד את אמו. ומשה גדל בארמון פרעה. הוא נהיה נער חסון ויום אחד רואה: " איש מצרי מכה איש עברי.." ויך את-המצרי ויטמנהו בחול.." בפעם אחרת הוא רואה שני עברים רבים. כאשר הוא מנסה להפריד ביניהם אומר לו אחד מהם: " הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את- המצרי?.." משה מבין שסודו נתגלה ועליו לברוח. הוא בורח למדבר ומגיע לארץ מדין. הוא עוזר לבנות יתרו להשקות את הצאן והן מזמינות אותו הביתה. יתרו מאמץ אותו ואף נותן לו את ציפורה בתו לאישה. יום אחד כאשר הוא רועה את צאן חותנו לפתע מתגלה לפניו סנה בוער. " וירא מלאך ה' אליו בלבת-אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש, ואיננו אכל.." במעמד זה הוא מקבל עליו את השליחות להוציא את בני ישראל ממצרים ב"ה מעבדות לחירות. הוא חוזר ליתרו ונפרד ממנו. את אשתו ובניו לוקח עמו. ציפורה שומרת על בנה ועושה לו ברית במו ידה. " כי חתן-דמים אתה לי.." אומרת למשה. אהרון אח משה יוצא לקראתו במצוות האל. הם מתכננים את הפגישה עם פרעה. פרעה שומע על משה ואהרון מחליט להחמיר עם בני ישראל. הוא מונע מהם את התבן וכך הם נאלצים לעבוד עוד יותר קשה. העם מתלונן מול משה ואהרון: " הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת-חרב בידם להרגנו.." משה פונה אל ה' ומבקש עזרה. * ההיסטוריה חוזרת כל הזמן. " עם קשי עורף תמיד יזידו.." כתב שלונשקי באחד משיריו. קשה למצוא מנהיגים המסוגלים לעמוד מול הלחצים מבחוץ ומבפנים. כזה היה משה רבינו. שבת שלום

 

[הפלאות של עליזה1]

יצחק יפה ומקסים ,והנה תוספות לשבוע

שבת שלום לכולם וסוף שבוע נעים החינוך של פרעה פרשתנו פותחת בסיפור שיעבודם של אבותינו במצרים. אנו נפגשים בה עם מלך מצרים אשר לא ידע את יוסף, כלומר שהתנכר להנהגותיו של יוסף. שהרי גם אם נאמר שהמדובר במלך חדש ממש שעלה לשלטון לאחר הפיכה שהתקיימה הסתורית במצרים סביב אותה התקופה, הרי שלא יתכן לומר שלא הכיר את יוסף העברי ואת פועלו במצרים. כלומר, כאשר אומרת לנו התורה שלא הכיר את יוסף, הכוונה בכך שלא הסכים להמשיך וליישם את השינויים החברתיים-סוציאליים שהנהיג יוסף במדינה במשך שנות הרעב. שהרי עלינו לזכור כי יוסף גרם למהפיכה תפיסתית והנהגתית בכל הקשור ליחסים שבין עובד-מעביד, עם-מלך וכו' במצרים. וכך אנו עוברים מתקופה בה מנסים להקל על בני האדם ולהגדיל את הנוחות האנושית לתקופה של עריצות ושלטון קשה ונוקשה. פרעה מלך מצרים הוא אמנם לא העריץ הראשון, שהרי קדם לו נמרוד אשר גרם לשואה ממש באור כשדים (ואין כאן המקום להרחיב בהשוואה שבין שיטותיו לבין שיטותיהם של באים אחריו), אולם אין ספק שהוא הראשון אשר שיטותיו כדי להוריד עד עפר בני אדם בצורה שיטתית, ולהביאם לכדי מצב של שיעבוד מוחלט וחובק כל, מתוארות בהרחבה. אולם בכדי שהנשלטים לא יתמרדו, הוא עושה זאת בדרכים מתוחכמות ויצירתיות (שלא היו מביישות אף עריץ מודרני בן ימינו) על מנת שיחשבו שהם בעצם עושים את הדבר הטוב להם, ורק לאחר שכבר יהיה מאוחר מדי, כי כבר יהיו משוקעים בשיעבוד יגלו שבעצם הם נפלו בפח ואין להם איך להימלט. אולם מה חשוב כ"כ לפרעה לשעבד את בני ישראל? מה יוצא לו מזה? תפישת העולם הפרעונית מבוארת בצורה ברורה בסוף פרשתינו, כאשר משה ואהרן הניגשים אל פרעה בציוויו של הקב"ה כדי לצוותו להוציא את בני ישראל מארץ מצרים בכדי שיוכלו ללכת דרך שלושת ימים במדבר לעבוד את ד'. לבקשה זו מגיב פרעה בצוותו להכביד את העבודה בכדי שלא ישעו לדברי שקר. וטענתו היא נרפים הם בני ישראל, על כן הם צועקים ומבקשים ללכת לזבוח לד'. הפתרון לכך לטעמו של פרעה הוא: "תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר". תפישת העולם הפרעונית הינה פשוטה בתכלית: ככל שתהיה לבני ישראל יותר עבודה, לא יהיה להם לא הכח ולא הזמן להתמרד. יתירה מזו, לא יהיה להם המעוף הנדרש בכדי לחשוב על כך שמצבם דורש שינוי. לא יהיה להם כח ורצון לחשוב על גאולה והצלה. וכך פרעה נוהג מתחילת דרכו. התפישה היוספית שאין בני האדם שייכים למלך, ולכן אין המלך יכול לקנותם אלא באופן המקסימאלי להלאים את אדמותיהם, אינה מקובלת כלל וכלל על פרעה החדש. לשיטתו כל הארץ ותושביה שייכים לו, והוא יכול להיות הרוכב על האזרחים שמתחתיו, בצורה פירמידיאלית, כך שכל אחד רוכב על מי שמתחתיו והינו אדונו של העבד שמתחתיו, שהינו בעצמו אדונו של מי שמתחתיו וכך הלאה. כבר בתחילת הדרך מתארת לנו התורה את סיבת רצונו של פרעה לשעבד את בני ישראל באמרו: "הנה עם בני ישראל" (מעניין הדבר שהראשון שמזהה את השינוי הדמוגראפי בבניו של יעקב והפיכתו לעם, הוא פרעה שהינו הראשון הקורא לנו עם. זאת אם אין אנו לוקחים בחשבון את כך שהתורה עצמה לאחר מעשה שכם אומרת שיעקב עלה משכם הוא "וכל העם אשר איתו", אולם שם אין מפורש שהכוונה היא לעם במובן שאנו מכירים, אלא שהכוונה לומר יעקב וכל מי אשר איתו. ואין צורך להאריך). רב ועצום ממנו". וממשיך פרעה ואומר: "הבה נתחכמה לו, פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" – ולכן "וישימו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלותם". מהו אם כן חששו של פרעה? רש"י והרמב"ן פירשו בצורות שונות אולם שניהם מיקדו את חששו של פרעה בדבר אחד: פחד מפני גיס חמישי. שמא יבואו בני ישראל ויצטרפו לאוייביה של מצרים (ובהיותה המעצמה העולמית סביר להניח שהיו לה כמה וכמה מתנגדים ואוייבים). אולם פירוש זה מעלה קושיה חריפה: אם זה היה פחדו של פרעה, למה לשעבד את בני ישראל ובכך להשאיר בתוכו את הגורם שממנו אתה חושש. והרי בהשארתו ועוד מדוכא ונרדף טמונה סכנה גדולה עוד יותר. למה לא פשוט לסלק אותם מהארץ?! אלא נראה לומר כי אמנם פחדו של פרעה היה שמא יקומו בני ישראל וישתפו פעולה עם שונאיה של מצרים אולם לא יכל להרשות לעצמו לאבד אותם. שהרי בני ישראל כיהודים טובים הצליחו מאד במצרים. פרו ורבו ומלאה הארץ אותם. זאת לא רק מבחינה דמוגרפית אלא גם מבחינה כלכלית ותרבותית. בני ישראל הינם מרכיב חשוב בחברה המצרית, ובעקבות יוסף שהיה משנה למלך, הרי שהם מהווים את שכבה מבוססת ומהווים מרכיב חיוני במבנה החברתי של מצרים. לכן חושש פרעה שבני ישראל ישתלטו על מצרים בצורה מוחלטת. ולמה אין הוא מסלק אותם כיון שפחד פרעה שבכך הוא עלול להמיט חורבן מוחלט על מצרים. פרעה הינו המנהיג הראשון הנתקל בבעייתיות של היחס ליהודים. מצד אחד הם חיוניים לכלכלה ולחיי המדינה, אולם מצד שני ישנה תחושה שהם משתלטים על המדינה וצריך למנוע זאת מהם. יחסי האהבה-שנאה האלה ליהודים שהינם לכאורה תופעה מודרנית יולדתה כבר במצרים של פרעה. פרעה חושש שאם בני ישראל יצברו עצמה גדולה עוד יותר ממה שיש להם כבר, וירגישו שהם אדוני הארץ, אזי הם עלולים לחבור לשונאי מצרים ולהשתלט עליה. לכן הוא משעבד אותם בשיעבוד קשה ואכזרי שיצמצם את הריבוי הטבעי וישבור את רוחם וחירותם וידכא כל מחשבה ויצירתיות. הוא חשב כי רמיסתם של בני ישראל והשפלתם בעבודה תדכא אותם ואת כח המחשבה שלהם. ואכן הוא הצליח ובני ישראל הפכו לעבדים נדכאים הזקוקים לגאולה. משה יישלח אל פרעה כדי ללמדו מי השם, והקב"ה בכבודו ובעצמו יהיה גואלם של ישראל, וכמו שהיה בגאולה הראשונה, כך יהיה בגאולה אחרונה: אפס בלתך גואלנו לימות המשיח – בב"א. שבת שלום

 

[הפלאות של עליזה1]

שבת שלום לכול חברי הפורום

 

[חיניה]

יצחק ופלאות-שפתיים ישקו

 

[רוקסן המקורית]

ערב טוב ושבת שלום לכל החברים

והחברות.

רוב היום הייתי מחוץ לבית,ואני רוצה לספר לכם על סרט מקסים שראיתי היום, "זוג משמים", אמנם באתר "סרט" יש בקורות לכאן ולכאן,בעצם הבקורות הן ממש בשתי קצוות הסקלה, חלק דירגו את הסרט1-2 מתוך 10 וחלק 9-10. זה מראה שוב שלכל אחד מאתנו טעם שונה, נקודת ראות שונה, ושעל טעם וריח אין להתווכח. אני אהבתי מאד את הסרט הזה, שמחזק שוב את הדעה ששום דבר לא קורה במקרה, וכל דבר נגזר מראש. זהו. אז זוהי הסיבה בעצם מדוע אחרתי להיכנס לבית שלנו - הפורום -, כי כשחזרתי הייתי כל כך עייפה שהלכתי קודם כל לנוח. ועכשיו אתפנה לקרוא את כל מה שנכתב כאן במשך היום . להתראות.

 

[רוקסן המקורית]

עמליה, דבר ראשון אני רוצה להודות לך

על המידע שהעברת לי על "לילות הסולטן", או שלא שמעתי על זה לפני כן , או שלא שמתי לב, לפי תיאורך זה משהו מהמם, עושה חשק ללכת.

 

[רוקסן המקורית]

יצחק ועליזה, תודה על פרשת השבוע

שאתם מביאים לנו , ומזכירים לנו את ימים עברו, צצית, מצטרפת לכל המברכים את כניסתך לפורום שלנו, בחיים יש הכל, גם טוב וגם רע, מה שחשוב זה במה שרוצים להתמקד ולהעצים. אנחנו פה בפורום משתדלים לעשות טוב על הלב לכולם, זה מדבק., כדאי לך לנסות, להיכנס ולכתוב, וגם אם בתחילה עדיין את בקשיים שלך, שתפי אותנו ואני בטוחה שתקבלי עידוד ועזרה .מאתמול לא ראינו אותך או את תגובותיך לכל קבלות הפנים שעשו לך כאן. צצית – את אמיתית? אנא השמיעי קול. סיתווניות, זה לא פייר, לפחות תני איזה רמז.כמו שזה – לי אין שמץ...... אריקה, עמליה, קצת יותר פרטים לגבי מיקום התמונות המצולמות. לומילה, אני מאד אוהבת לקרוא את כל מה שאת כותבת , ואיך את לא שוכחת אף אחד. כל הכבוד לך.רוצים לראות אותך יותר. אדזה, את לא מפסיקה להפתיע אותי עם התמונות הנהדרות שאת מביאה, ובמקביל מעשירה את האוסף שלי. תודה לך. שיהיה המשך ערב נעים לכולם, ושבת שלום.

 

[yaely2]

תודה ליצחק תודה לפלאות של עלילה

שבת שלום לכל בני הבית

יצחק ועליזה אתם עושים עבודת קודש ממש. נהנית לקרוא את שאתם כותבים זה תמיד מוסיף תמיד מרענן. משהו נחמד ששמעתי היום בקשר לפרשת השבוע, מדובר בבת פרעה כתוב שהיא ראתה את התיבה בה היה משה נתון. שמות פרק ב (ה) וַתּרֶד בּת פּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתּרֶא אֶת הַתּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ: שימו לב לשלושת המילים האחרונות בציטוט. מה זה "אמתה" מה זה אמה? האם זו השפחה? בת מלך הרי הסתובבה עם אמות, או שזה פרק היד שלה שגם נקרא אמה? יש ויכוח לכאן ולכאן. לילה טוב, שבת שלום