פרשת "שמות":
בס"ד
"וראיתן על האבנים"
ב"מסורה" מבואר, ששלוש פעמים נאמר בתורה "וראיתם": פעם אחת כאן ("וראיתן על האבנים"), פעם נוספת בעניין המרגלים ("וראיתם את הארץ מה היא"), ופעם נוספת בפרשת ציצית ("וראיתם אותו").
אומר על כך הגאון מוילנא (מובא בפנינים משולחן הגר"א), שיש בכך כדי לרמוז לדבריו הידועים של עקביא בן מהללאל (אבות ג, א), "הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה- דע מאין באת, ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת, מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה".
שלוש הסתכלויות אלה רמוזות בשלוש הפעמים שמוזכר בתורה "וראיתם": "וראיתן על האבנים" רומז ל"מאין באת" (שהרי ה"אבנים" הוא כידוע מקום לידת האישה); "וראיתם את הארץ מה היא" רומז ל"לאן אתה הולך, למקום עפר וכו'", ו"וראיתם אותו" רומז ל"לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (שהרי ראיית הציצית כראיית השכינה וכו' כידוע).
[ראוי לציין, שבהגהה שם בתחתית העמוד (בספר פנינים משולחן הגר"א) מובאת קושיה על דברי המסורה הנ"ל. הרי ישנה גם פעם רביעית שנאמר "וראיתם", והיא בפרשת המן: "בוקר, וראיתם את כבוד ה' וכו'". נראה, שאפשר ליישב זאת בכך, שכוונת המסורה לשלוש פעמים שנאמר "וראיתם" דרך ציווי, ולא דרך הבטחה או הודעה על העתיד לקרות, כפי שמופיע בפרשת המן] .
"ותקרא שמו משה"
במסכת מגילה אומרים חז"ל שלמשה היו עשרה שמות - "ירד", על שם שירד לישראל מן בימיו, "גדור", על שם שגדר פרצות ישראל, טוב, אביגדור וכו'-שמות שהורתם ולידתם בקדושה ובטהרה, שנקרא בהם ע"י הקב"ה. הנה, אף על פי כן, בכל התורה כולה נקרא שמו "משה", כפי שקראתו בתיה. וכך נאמר בויקרא רבה, א, "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, חייך, מכל שמות שנקרא לך, איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה, ותקרא שמו משה".
הטעם לכך מבואר בשמות רבה, א, וזו לשון המדרש: "מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פי שהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכל התורה, אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה, ואף הקדוש ברוך הוא לא קראהו בשם אחר".
חוקרים טוענים, למשל, שבת פרעה נתנה למשה את השם "מונסון", ואילו התורה תרגמה את זה ל"משה".
הרמב"ן מסביר, שכאשר בת פרעה משתה אותו מהמים, היא שאלה את בני העיברים כיצד אומרים בלשונם "מונסון" והם תרגמו לה את זה ל"משה". אבל אז צצה השאלה, כיצד היא ידעה, שהוא מבני ישראל. יש אומרים, שרוח הקודש שרתה עליה בגלל גדלותה (לא סתם אומרים חז"ל, שכלב, נשיא שבט יהודה, נשא אותה לאישה לאחר שהתגיירה, וגם: "אמר לה הקב"ה לבתיה: אף על פי שמשה לא היה בנך, נהגת בו כבן, אף אני אקראך בתיה, כלומר בת י-ה". אנו גם לומדים כאן את מעלתה של בת פרעה, שהגיעה לדרגה כזאת, עד שנחשבה כאילו היא אמו. ומכאן למדים, שכל המגדל יתום בתוך ביתו ואינו ממרר את חייו, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.) אולם בעל הטורים עונה אחרת. הוא טוען שבפסוק "ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה" יש לפרש אחרת. ה"נער" הבוכה הוא אהרן, שעמד על גדות הנהר. היא תחקרה אותו וגילתה את כל השתלשלות העניינים, והוא זה שאמר לה, כיצד מכנים אותו בשפת עבר.
"הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו"
פסוק זה בא ללמדנו – אמר הצדיק רבי ישראל מרוז'ין – כי בשעה שבני ישראל מאוחדים הם, אין ביניהם מחלוקת וחשים כעם אחד - מיד מרגישים הגויים, כי עם זה הוא "רב ועצום", ואין כל אומה יכולה להם.
משל לאבא, שביקש מכל ילדיו, שיבואו לביתו לבקרו. באו כל ילדיו מרחוק ומקרוב ועמדו סביבו.
בידו החזיק האב חבילת זרדים (ענפים דקים). חילק האב לכל אחד מילדיו ענף דק אחד, וביקש ממנו לשברו.
שיברו בניו את הענפים בקלות.
עכשיו, אמר אביהם, ינסה נא כל אחד מכם לשבור אגודה שלמה של ענפים... ניסו הבנים, ולא עלה בידם.
רואים אתם – אמר האב – כלזמן שתהיו מאוחדים ביניכם כחבילה זו, אין איש יכול לכם! אולם אם תיפרדו, דעו לכם כי היחיד – חלש הוא, ונשבר כענף הדק...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
בס"ד
"וראיתן על האבנים"
ב"מסורה" מבואר, ששלוש פעמים נאמר בתורה "וראיתם": פעם אחת כאן ("וראיתן על האבנים"), פעם נוספת בעניין המרגלים ("וראיתם את הארץ מה היא"), ופעם נוספת בפרשת ציצית ("וראיתם אותו").
אומר על כך הגאון מוילנא (מובא בפנינים משולחן הגר"א), שיש בכך כדי לרמוז לדבריו הידועים של עקביא בן מהללאל (אבות ג, א), "הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה- דע מאין באת, ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת, מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך, למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה".
שלוש הסתכלויות אלה רמוזות בשלוש הפעמים שמוזכר בתורה "וראיתם": "וראיתן על האבנים" רומז ל"מאין באת" (שהרי ה"אבנים" הוא כידוע מקום לידת האישה); "וראיתם את הארץ מה היא" רומז ל"לאן אתה הולך, למקום עפר וכו'", ו"וראיתם אותו" רומז ל"לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (שהרי ראיית הציצית כראיית השכינה וכו' כידוע).
[ראוי לציין, שבהגהה שם בתחתית העמוד (בספר פנינים משולחן הגר"א) מובאת קושיה על דברי המסורה הנ"ל. הרי ישנה גם פעם רביעית שנאמר "וראיתם", והיא בפרשת המן: "בוקר, וראיתם את כבוד ה' וכו'". נראה, שאפשר ליישב זאת בכך, שכוונת המסורה לשלוש פעמים שנאמר "וראיתם" דרך ציווי, ולא דרך הבטחה או הודעה על העתיד לקרות, כפי שמופיע בפרשת המן] .
"ותקרא שמו משה"
במסכת מגילה אומרים חז"ל שלמשה היו עשרה שמות - "ירד", על שם שירד לישראל מן בימיו, "גדור", על שם שגדר פרצות ישראל, טוב, אביגדור וכו'-שמות שהורתם ולידתם בקדושה ובטהרה, שנקרא בהם ע"י הקב"ה. הנה, אף על פי כן, בכל התורה כולה נקרא שמו "משה", כפי שקראתו בתיה. וכך נאמר בויקרא רבה, א, "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, חייך, מכל שמות שנקרא לך, איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה, ותקרא שמו משה".
הטעם לכך מבואר בשמות רבה, א, וזו לשון המדרש: "מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פי שהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכל התורה, אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה, ואף הקדוש ברוך הוא לא קראהו בשם אחר".
חוקרים טוענים, למשל, שבת פרעה נתנה למשה את השם "מונסון", ואילו התורה תרגמה את זה ל"משה".
הרמב"ן מסביר, שכאשר בת פרעה משתה אותו מהמים, היא שאלה את בני העיברים כיצד אומרים בלשונם "מונסון" והם תרגמו לה את זה ל"משה". אבל אז צצה השאלה, כיצד היא ידעה, שהוא מבני ישראל. יש אומרים, שרוח הקודש שרתה עליה בגלל גדלותה (לא סתם אומרים חז"ל, שכלב, נשיא שבט יהודה, נשא אותה לאישה לאחר שהתגיירה, וגם: "אמר לה הקב"ה לבתיה: אף על פי שמשה לא היה בנך, נהגת בו כבן, אף אני אקראך בתיה, כלומר בת י-ה". אנו גם לומדים כאן את מעלתה של בת פרעה, שהגיעה לדרגה כזאת, עד שנחשבה כאילו היא אמו. ומכאן למדים, שכל המגדל יתום בתוך ביתו ואינו ממרר את חייו, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.) אולם בעל הטורים עונה אחרת. הוא טוען שבפסוק "ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה" יש לפרש אחרת. ה"נער" הבוכה הוא אהרן, שעמד על גדות הנהר. היא תחקרה אותו וגילתה את כל השתלשלות העניינים, והוא זה שאמר לה, כיצד מכנים אותו בשפת עבר.
"הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו"
פסוק זה בא ללמדנו – אמר הצדיק רבי ישראל מרוז'ין – כי בשעה שבני ישראל מאוחדים הם, אין ביניהם מחלוקת וחשים כעם אחד - מיד מרגישים הגויים, כי עם זה הוא "רב ועצום", ואין כל אומה יכולה להם.
משל לאבא, שביקש מכל ילדיו, שיבואו לביתו לבקרו. באו כל ילדיו מרחוק ומקרוב ועמדו סביבו.
בידו החזיק האב חבילת זרדים (ענפים דקים). חילק האב לכל אחד מילדיו ענף דק אחד, וביקש ממנו לשברו.
שיברו בניו את הענפים בקלות.
עכשיו, אמר אביהם, ינסה נא כל אחד מכם לשבור אגודה שלמה של ענפים... ניסו הבנים, ולא עלה בידם.
רואים אתם – אמר האב – כלזמן שתהיו מאוחדים ביניכם כחבילה זו, אין איש יכול לכם! אולם אם תיפרדו, דעו לכם כי היחיד – חלש הוא, ונשבר כענף הדק...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!