קצת על תמוז וחטא המרגלים כתוספת
לדבריך הנפלאים. לכל חודש וחודש יש את החוש שצריך לתקן. בחודש תמוז הבא אלינו לטובה החוש שצריך לתקן הוא חוש הראיה והשבט שקשור לחודש תמוז זה שבט ראובן (ראו בן, או "ראה ה' את עוניי..."). לפי דברי האר"י הקדוש ראיה וראובן מתחיל מאותה האות. הניח הקב"ה את חוש הראיה על החודש וגם את האות ח'. ח' משני מובנים – להחטיא (לחטוא) או לחטא (לטהר). מה הקשר בין חוש הראיה לאות ח'? חטא האדם הראשון התחיל דרך חוה אמנו שראתה שהעץ טוב למאכל. דברי הנחש מצאו חן בעיניה. התיקון אם כך של החטא הוא דרך הראיה. במה שאדם מקלקל באותה נקודה הוא ראוי לעליה. חודש תמוז הוא חודש שסגולתו לתקן את חטא האדם הראשון. חוש הראיה נמצא בעיניים שהם פתח הלב ופתח גן עדן. מכיוון שקלקלה חוה דרך הראיה, ראוי לתקן דרך הראיה. האבן עזרא אומר – אדם שרואה דבר מגונה מוליד דבר מגונה בתוכו. החשיבות של כוח הראיה היא דווקא בחודש תמוז שם המליך את כוחות החטא שאפשר או להחטיא את המטרה (לקלקל) או לחטא (לתקן). לפני חטא העגל תקנו עם ישראל את חטא האדם הראשון. מיד אחרי זה נכנסה בחזרה זוהמת הנחש. כשאדם נולד, ברגע היצירה נכנס בו יצר של פריקת עול, הסרת גבולות. בשעת היציאה (הלידה) נכנסים באדם הקנאה התאווה והכבוד. כשאדם רואה משהו נשאלת השאלה האם הוא מפעיל את כוח התאווה שבו או כוח הנשמה. דבר ראשוני – צריך להיזהר מלהביט בדבר מגונה. לא סתם נסמכת פרשת מרים, מרגלים וקרח בתקופה שקודמת לשבועות של חודש תמוז. זה ללמדנו שלא ניפול חזרה ונחזור לטעויות של חורבן בית המקדש. מרים: מסרה נפשה בשביל משה רבינו. כל גבר במצרים פרש מאשתו כשחשב שלא יוכל ללדת בנים בעקבות גזירת פרעה. מרים אמרה לאביה שהוא גוזר גזירה יותר קשה מפרעה כי הוא גוזר לא רק על הבנים אלא גם על הבנות. עמרם הקשיב וחזיר את אשתו וכך נולד משה. מרים השגיחה ודאגה שיוכבד תלך להניק את משה. אז איך זה שהיא נענשה כל כך קשה? טענותיה היו למה משה פרש מאשתו. היא חשבה שהוא בחר בדרך של פרישות ובדרך שבה אדם רוצה לילך מוליכין אותו. היא קיבלה צרעת כי אפילו שמסרה את נפשה להצלת משה, לפי דרגתה היא חטאה בלשון הרע. 7 ימים חיכה לה העם. מרגלים: מרגלים נסמך לפרשת מרים – הם ראו את מה שקרה למרים ולא הפיקו לקחים. בעומק טענתם של המרגלים היה חוסר דק מאד באמונה. לפי דברי הרש"ר הירש על "ויתורו": חקירה אובייקטיבית גרידא. הם נשלחו בצורה חיובית. האנשים החשובים שבשבטים שלחו אותם. הרמב"ן אומר שלא הלכו לפי סדר השבטים כסדר הדגלים. שלחו אותם לפי סדר חשיבותם. כלב בן יפונה היה השלישי ויהושוע בן נון היה החמישי. "ואותה שעה כשרים היו" אומר רש"י. איך יכול להיות שבארבעים יום שהיו נענשו על ארבעים שנה? למה? כי מלכתחילה ראו בצורה שלילית. הרי להגיד את המסר לקח לא יותר מכמה שעות והם נענשו על כל הארבעים יום וזה כי כל הארבעים יום הם כבר הי עם ראיה שלילית. למה? המן היה זיו השכינה שנתגשם (נעשה גשמי), אוכל רוחני, אוכל ללא פסולת. הפחד שלהם היה שכשיכנסו לארץ ישראל יצטרכו לעבוד את האדמה ולא יראו יותר את בורא עולם. במדבר הם חיו על נסים ועל קשר ישיר עם הבורא ופחדו שברגע שיגיעו לארץ המובטחת הקשר הישיר הזה יעלם. הפחד הזה נובע מתאווה. במדבר זה היה סוג אחד של עבודת ה' ובארץ זה סוג אחר של עבודת ה'. כשהמרגלים באו לארץ הם ראו שכולם נקברים, כולם מתים מחד "ארץ אוכלת יושביה" וענקים מאידך שזו סתירה בפני עצמה. הגשמיות תאכל אותנו הם חשבו אבל אולי הקב"ה ברא קדושה גדולה יותר כגודל הגשמיות? הם הוציאו את דיבת הארץ בכוח הראיה. צריכים להיות מאד זהירים בהתבוננות. ב- 9 באב שמעו העם את דיבת הארץ והם "שמעו", לכן באב מתקנים את כוח השמיעה. קרח: אם רבי ירוחם אמר שלמה נסמכה פרשת המרגלים למרים – צריך לקחת לימוד וקרח? גם עם ישראל וקרח צריכים היו לקחת לימוד מפרשת המרגלים. זה להזהיר אותנו, ללמד אותנו על מה אנחנו צריכים להיזהר ולדעת לאיזה כיוון צריך לכוון את עבודתנו, לחזק את אמונתנו ולדעת שכל אחד מאיתנו יש קנאה, תאווה וכבוד. בתמוז אפשר להפוך מטומאה לטהרה. וקרח, שהיה איש גדול מה ראה לשטות זו? הרי קרח היה אדם שרדף רוחניות ומעצם רוחניותו היה אדם עשיר. עושר רוחני הוא רדף אז למה קרח רדף את הנשיאות? הוא חשב שאם הבן הראשון קיבל מלוכה, הבן השני היה בתור לקבל נשיאות ולא הבן הקטן. הוא חשב שהבן השני צריך היה להגיע לנשיאות אולם הקב"ה ציווה אחרת אז למה רצה את הנשיאות? כל המצוות של העדה באים על חשבונו של מנהיג העדה וזה מה שהוא רצה. אומרים שצדיק כתמר יפרח זה קרח. כל אות אחרונה בכל מילה במשפט נותנת את שמו של קרח. קרח היה בדרגה רוחנית גבוהה מאד. הוא "ראה" בנבואה ששמואל הנביא, ששקול למשה ולאהרון אמור לצאת ממנו. הוא גם ראה 24 משמרות של כוהנים עומדים לצאצאיו. הוא ראה את כל הגדולה הזו שעתידה לבוא ממנו וחשב שהוא אמור להיות הנשיא. הוא היה מוכן שילדיו ימותו העיקר שיהיה לו גן עדן גדול, לא בשונה מלוט שהיה מוכן למסור את בנותיו. הכל היה מתוך יצר קנאה. רבי סלנט אומר שהיצר שצריך הכי הרבה להיזהר ממנו זו הנגיעה של צדיקות. למשל אדם רוצה ללכת לשמוע שיעור בגמרא, מה ייעשה? צריך לרוץ ובשביל להגיע בזמן לשיעור הוא מוכן לדרוס, לצעוק. זה נקרא לבוא לידי מצווה דרך עברה. לסיום, עכשיו שאנחנו נכנסים בקרוב לחודש תמוז, שהוא החודש שבו ניתן לתקן על ידי הראיה, היזהרו. חודש תמוז זה החודש הפרוץ ביותר בגלל מזג האוויר. שמרו על עיניכם. תזכרו מה אמר האבן עזרא – אדם שרואה דבר מגונה מוליד דבר מגונה. שמרו על עיניכם.
