פרשת "עקב":
בס"ד
"ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה...ושמתם את דברי אלה על לבבכם "
מפרש רש"י, "אף לאחר שתגלו, היו מצוינים במצוות, הניחו תפילין עשו מזוזות כדי שלא יהיו לכם כחדשים כשתחזרו".
מדברים אלה עולה לכאורה, שבחו"ל אין טעם לקיום המצוות, וכל הקיום הוא "כדי שלא יהיו לכם כחדשים כשתחזרו"! דברים אלו מובאים גם ברמב"ן כאן וברמב"ן בויקרא . שם מוסיף הרמב"ן לבאר את הדברים, ואומר "כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'".
ובפנינים משולחן הגר"א מובא, שטעות סופר היא אצל מדפיסי רש"י: ברש"י במקור היו ראשי תיבות "ה"ת ע"מ", והמדפיסים פתחו בטעות את ראשי התיבות כ"הניחו תפילין עשו מזוזות". אך בפועל, ראשי התיבות הן "הפרישו תרומה עשרו מעשרות", ואלה הן אכן מצוות התלויות בארץ.
"ואכלת ושבעת וברכת"
האכילה והשתייה – אמר הצדיק רבי ברוך ממז'יבוז' – יש בהן חלק גדול בעבודת הבורא, שכן כאשר הגוף בריא, יכול האדם לעבוד את בוראו בכל כוחותיו. לעומת זאת, אדם המסגף את גופו בתעניות, גורם לגופו שייחלש ולא יוכל עקב כך לקיים מצוות כראוי.
משל למה הדבר דומה. אמר הרבי – לעגלון היושב בבית המזיגה, אוכל לשובע ושותה לשוכרה, ואילו את סוסו הוא משאיר בחוץ בקור ובשלג, ללא מאכל וללא שתייה.
אם ימות הסוס, כיצד יגיע העגלון אל ביתו?...
כן הוא הנמשל – אמר הרבי – אם הגוף יסתגף בתעניות, כיצד יוכל להוביל את הנשמה אל מקום חפצה בקיום המצוות כראוי?...
"ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך"
במדרש מובא הסבר על הפסוק: לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך – שאפילו בבהמין שלך
(העגלונים) יהיו פיקחים וידעו מה להשיב לאפיקורוס (דברים רבה).
ומסופר על הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל, שפעם טען הכומר בפני המלך והשרים, שאמנם בוויכוחים עם רבי יהונתן ידו של הרב על העליונה, אך אין זאת אלא מפני חריפות שיכלו, אבל אם נשאל יהודי מן השוק ונוכיח לו, שאמונת הנוצרים נכונה יותר, הוא ישתכנע בקלות. ציווה המלך להביא את היהודי הראשון, שיעבור ליד ארמונו, אכן כאשר עבר עגלון אחד, עצרוהו השוטרים והביאוהו לפני המלך. פנה אליו הכומר ואמר לו: "ראה, אני מבטיח לתת לך את ארנק הזהובים שבידי, וגם אני מבטיח לתת פרנסתך ברווח, ומעל הכול אני ערב לך, שתלך לעולם הבא של הנוצרים, וזאת בתנאי שתמיר את דתך".
פקד עליו המלך להשיב כאשר עם לבבו, ובראות העגלון את רבי יהונתן שם, התאושש ואמר: "אינני משכיל להתווכח עם הכומר, אולם הנני להשיב לך מתוך מקצועי, כי הנה אבי, עליו השלום, שהיה גם כן עגלון, ציווני לפני מותו, שאם יבוא אלי אדם להציע לי להחליף את סוסו בסוסי, וייתן לי גם כן סכום מסוים של זהובים, שלא אחליפנו ולא אמירנו. כי למה לו לתת לי גם כן זהובים מלבד סוסו תמורת סוסי, אם לא שיש בסוסו מחלה ממארת מסוכנת, אלא שלא נראית לעין, ואותו הדבר הנני להשיבך: אם לא שבעולם הבא של הנוצרים יש שם איזה סכנות ו"מחלות ממאירות", למה לך להוסיף על הבטחתך בעולם הבא גם כיס של זהובים ופרנסה תמורת עולם הבא של היהודים?
פני הכומר חפו, וציווה המלך ופטרוהו ליהודי עם מתנות יקרות.
וזהו שאמר הכתוב "ובבהמתך" – אף בבהמין שלך, אף יהודי פשוט ידע להשיב תשובה ניצחת כדת וכהלכה"
(הובא מפי הגר"ע יוסף זצ"ל)
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
נחמה רייזל בת קריינדל
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
בס"ד
"ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה...ושמתם את דברי אלה על לבבכם "
מפרש רש"י, "אף לאחר שתגלו, היו מצוינים במצוות, הניחו תפילין עשו מזוזות כדי שלא יהיו לכם כחדשים כשתחזרו".
מדברים אלה עולה לכאורה, שבחו"ל אין טעם לקיום המצוות, וכל הקיום הוא "כדי שלא יהיו לכם כחדשים כשתחזרו"! דברים אלו מובאים גם ברמב"ן כאן וברמב"ן בויקרא . שם מוסיף הרמב"ן לבאר את הדברים, ואומר "כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'".
ובפנינים משולחן הגר"א מובא, שטעות סופר היא אצל מדפיסי רש"י: ברש"י במקור היו ראשי תיבות "ה"ת ע"מ", והמדפיסים פתחו בטעות את ראשי התיבות כ"הניחו תפילין עשו מזוזות". אך בפועל, ראשי התיבות הן "הפרישו תרומה עשרו מעשרות", ואלה הן אכן מצוות התלויות בארץ.
"ואכלת ושבעת וברכת"
האכילה והשתייה – אמר הצדיק רבי ברוך ממז'יבוז' – יש בהן חלק גדול בעבודת הבורא, שכן כאשר הגוף בריא, יכול האדם לעבוד את בוראו בכל כוחותיו. לעומת זאת, אדם המסגף את גופו בתעניות, גורם לגופו שייחלש ולא יוכל עקב כך לקיים מצוות כראוי.
משל למה הדבר דומה. אמר הרבי – לעגלון היושב בבית המזיגה, אוכל לשובע ושותה לשוכרה, ואילו את סוסו הוא משאיר בחוץ בקור ובשלג, ללא מאכל וללא שתייה.
אם ימות הסוס, כיצד יגיע העגלון אל ביתו?...
כן הוא הנמשל – אמר הרבי – אם הגוף יסתגף בתעניות, כיצד יוכל להוביל את הנשמה אל מקום חפצה בקיום המצוות כראוי?...
"ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך"
במדרש מובא הסבר על הפסוק: לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך – שאפילו בבהמין שלך
(העגלונים) יהיו פיקחים וידעו מה להשיב לאפיקורוס (דברים רבה).
ומסופר על הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל, שפעם טען הכומר בפני המלך והשרים, שאמנם בוויכוחים עם רבי יהונתן ידו של הרב על העליונה, אך אין זאת אלא מפני חריפות שיכלו, אבל אם נשאל יהודי מן השוק ונוכיח לו, שאמונת הנוצרים נכונה יותר, הוא ישתכנע בקלות. ציווה המלך להביא את היהודי הראשון, שיעבור ליד ארמונו, אכן כאשר עבר עגלון אחד, עצרוהו השוטרים והביאוהו לפני המלך. פנה אליו הכומר ואמר לו: "ראה, אני מבטיח לתת לך את ארנק הזהובים שבידי, וגם אני מבטיח לתת פרנסתך ברווח, ומעל הכול אני ערב לך, שתלך לעולם הבא של הנוצרים, וזאת בתנאי שתמיר את דתך".
פקד עליו המלך להשיב כאשר עם לבבו, ובראות העגלון את רבי יהונתן שם, התאושש ואמר: "אינני משכיל להתווכח עם הכומר, אולם הנני להשיב לך מתוך מקצועי, כי הנה אבי, עליו השלום, שהיה גם כן עגלון, ציווני לפני מותו, שאם יבוא אלי אדם להציע לי להחליף את סוסו בסוסי, וייתן לי גם כן סכום מסוים של זהובים, שלא אחליפנו ולא אמירנו. כי למה לו לתת לי גם כן זהובים מלבד סוסו תמורת סוסי, אם לא שיש בסוסו מחלה ממארת מסוכנת, אלא שלא נראית לעין, ואותו הדבר הנני להשיבך: אם לא שבעולם הבא של הנוצרים יש שם איזה סכנות ו"מחלות ממאירות", למה לך להוסיף על הבטחתך בעולם הבא גם כיס של זהובים ופרנסה תמורת עולם הבא של היהודים?
פני הכומר חפו, וציווה המלך ופטרוהו ליהודי עם מתנות יקרות.
וזהו שאמר הכתוב "ובבהמתך" – אף בבהמין שלך, אף יהודי פשוט ידע להשיב תשובה ניצחת כדת וכהלכה"
(הובא מפי הגר"ע יוסף זצ"ל)
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
נחמה רייזל בת קריינדל
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
