פרשת "משפטים":
בס"ד
"ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע "
מדוע כאן ענו בני ישראל "נעשה ונשמע" ואילו קודם, בפסוק ג', וכן בפרשת יתרו ענו "נעשה" בלבד? מפרש רש"ר הירש, שכאן, כאשר הראה להם משה את הספר ("ויקח ספר הברית"), הוסיפו בני ישראל והדגישו- לא רק שנקיים את התורה שבכתב, הכתובה בספר, אלא גם "נשמע", אנו מחויבים גם לתורה שבעל פה.
שאלה נוספת- מדוע כאן, בפסוק זה של "נעשה ונשמע", נאמר רק "ויאמרו", ואילו לעיל בפסוק ג' נאמר "ויען כל העם קול אחד ויאמרו"? וכן, בפרשת יתרו נאמר, "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה". מדוע דווקא בשני מקומות מתוך השלושה מדגישה התורה את עניין ה"יחד" (או "קול אחד")?
תשובה אחת לשאלה זו היא, שהואיל ובפסוק ג' וכן בפרשת יתרו, אמרו בני ישראל "נעשה", בלי "נשמע", בעשיית המצוות כולם שווים כאחד. לעומת זאת, כשמדובר בלימוד והבנה והעמקה ("נשמע"), כל אחד משיג ומבין כפי דרגתו, ופחות שייך לומר "יחדיו", או "קול אחד".
ואילו במשך חכמה מבואר כך: לעיל, במציאות, אין אדם ששייך בו שיקיים את כל מצוות ה', שהרי חלק מהן שייך דווקא בכוהנים, חלק דווקא בבעלי שדות וכו'. יש רק שתי אפשרויות להשיג שייכות בכל המצוות- האחת, על ידי צירוף כלל ישראל ואחדותם, והשנייה, על ידי תלמוד תורה (שע"י שאדם לומד מצווה מסוימת, יש לו שייכות בה גם אם נבצר ממנו לקיימה בפועל). ולכן, לעיל בפסוק ג' וכן בפרשת יתרו, כשאמרו "נעשה", ובכך התייחסו לקיום המצוות בפועל, הוסיפו "יחדיו", או "קול אחד", לומר שעל ידי הצירוף, ייחשב לכל אחד כאילו קיים הכול. אך כאן בפסוק ז', כשבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע", כבר לא הוצרכו לומר "יחדיו", כי "נשמע" עניינו לימוד התורה והשגתה, וגם היחיד הבודד, כאשר הוא לומד תורה ועוסק במצווה מסוימת, הרי זה כאילו קיים אותה. על ידי ה"נשמע", לימוד התורה, ישנה אפשרות לקיים את התורה כולה גם ללא ה"יחדיו".
"מדבר שקר תרחק"
רבי אריה לוין זצ"ל, שאל פעם אחת את נכדו:
"יש שני סוגי בני אדם, אוהבי אמת ושונאי שקר. מה ההבדל ביניהם?".
הרהר הנכד ואמר: "איני רואה כל הבדל".
נענה רבי אריה ואמר: "יש הבדל ביניהם כרחוק מזרח ממערב. מי שהוא אוהב אמת, רואה בזולת את הנקודה האמתית שבעקבות זאת אוהב אותו. למחרת הוא רואה בו עוד נקודת אמת,ו אוהב אותו עוד יותר. כך מתחזקת אהבתו ליהודי ככל שהוא מוצא בו עוד ועוד נקודות אמת. לעומת זה, מי שהוא שונא שקר, מזהה את נקודת השקר שביהודי השני, ומתרחק ממנו. למחרת הוא רואה בו עוד נקודת שקר ומתרחק ממנו עוד יותר, עד שלבסוף הוא שונא אותו. נמצא ששונא שקר מרבה שנאה ואילו אוהב אמת מרבה אהבה".
(מתוך "אילו של יצחק")
"רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא"
פעם אחת בא יהודי לצדיק רבי ברוך מרדכי מקוידינוב, ועל פניו אותות של סבל רב.
רבי – אמר האיש – מזה ימים רבים סובל אני ייסורים קשים, ומבקש אני מהרבי, שיברך אותי וארפא.
אתן לך עצה – אמר הרבי – הזהר ביתר שאת באיסורי שבת, ותשתדל יותר בכבוד השבת, וה' ישלח לך רפואה שלימה במהרה.
קיבל על עצמו זהירות יתר במצוות השבת כעצת הרבי, ואכן כעבר זמן מועט פחתו ייסוריו, עד שחלפו כליל.
לא מופת הוא – אמר הרבי למקורביו – שהרי כך כתוב בפסוק: "רק שבתו יתן" – את המילה ”שִׁבְתּוֹ " אפשר גם לקרוא: "שַבָּתּוֹ", משום כך, אם ייתן אדם לבו לשבתו ויזהר בכבודה – מיד יתקיים בו "ורפא ירפא"!
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
בס"ד
"ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע "
מדוע כאן ענו בני ישראל "נעשה ונשמע" ואילו קודם, בפסוק ג', וכן בפרשת יתרו ענו "נעשה" בלבד? מפרש רש"ר הירש, שכאן, כאשר הראה להם משה את הספר ("ויקח ספר הברית"), הוסיפו בני ישראל והדגישו- לא רק שנקיים את התורה שבכתב, הכתובה בספר, אלא גם "נשמע", אנו מחויבים גם לתורה שבעל פה.
שאלה נוספת- מדוע כאן, בפסוק זה של "נעשה ונשמע", נאמר רק "ויאמרו", ואילו לעיל בפסוק ג' נאמר "ויען כל העם קול אחד ויאמרו"? וכן, בפרשת יתרו נאמר, "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה". מדוע דווקא בשני מקומות מתוך השלושה מדגישה התורה את עניין ה"יחד" (או "קול אחד")?
תשובה אחת לשאלה זו היא, שהואיל ובפסוק ג' וכן בפרשת יתרו, אמרו בני ישראל "נעשה", בלי "נשמע", בעשיית המצוות כולם שווים כאחד. לעומת זאת, כשמדובר בלימוד והבנה והעמקה ("נשמע"), כל אחד משיג ומבין כפי דרגתו, ופחות שייך לומר "יחדיו", או "קול אחד".
ואילו במשך חכמה מבואר כך: לעיל, במציאות, אין אדם ששייך בו שיקיים את כל מצוות ה', שהרי חלק מהן שייך דווקא בכוהנים, חלק דווקא בבעלי שדות וכו'. יש רק שתי אפשרויות להשיג שייכות בכל המצוות- האחת, על ידי צירוף כלל ישראל ואחדותם, והשנייה, על ידי תלמוד תורה (שע"י שאדם לומד מצווה מסוימת, יש לו שייכות בה גם אם נבצר ממנו לקיימה בפועל). ולכן, לעיל בפסוק ג' וכן בפרשת יתרו, כשאמרו "נעשה", ובכך התייחסו לקיום המצוות בפועל, הוסיפו "יחדיו", או "קול אחד", לומר שעל ידי הצירוף, ייחשב לכל אחד כאילו קיים הכול. אך כאן בפסוק ז', כשבני ישראל אמרו "נעשה ונשמע", כבר לא הוצרכו לומר "יחדיו", כי "נשמע" עניינו לימוד התורה והשגתה, וגם היחיד הבודד, כאשר הוא לומד תורה ועוסק במצווה מסוימת, הרי זה כאילו קיים אותה. על ידי ה"נשמע", לימוד התורה, ישנה אפשרות לקיים את התורה כולה גם ללא ה"יחדיו".
"מדבר שקר תרחק"
רבי אריה לוין זצ"ל, שאל פעם אחת את נכדו:
"יש שני סוגי בני אדם, אוהבי אמת ושונאי שקר. מה ההבדל ביניהם?".
הרהר הנכד ואמר: "איני רואה כל הבדל".
נענה רבי אריה ואמר: "יש הבדל ביניהם כרחוק מזרח ממערב. מי שהוא אוהב אמת, רואה בזולת את הנקודה האמתית שבעקבות זאת אוהב אותו. למחרת הוא רואה בו עוד נקודת אמת,ו אוהב אותו עוד יותר. כך מתחזקת אהבתו ליהודי ככל שהוא מוצא בו עוד ועוד נקודות אמת. לעומת זה, מי שהוא שונא שקר, מזהה את נקודת השקר שביהודי השני, ומתרחק ממנו. למחרת הוא רואה בו עוד נקודת שקר ומתרחק ממנו עוד יותר, עד שלבסוף הוא שונא אותו. נמצא ששונא שקר מרבה שנאה ואילו אוהב אמת מרבה אהבה".
(מתוך "אילו של יצחק")
"רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא"
פעם אחת בא יהודי לצדיק רבי ברוך מרדכי מקוידינוב, ועל פניו אותות של סבל רב.
רבי – אמר האיש – מזה ימים רבים סובל אני ייסורים קשים, ומבקש אני מהרבי, שיברך אותי וארפא.
אתן לך עצה – אמר הרבי – הזהר ביתר שאת באיסורי שבת, ותשתדל יותר בכבוד השבת, וה' ישלח לך רפואה שלימה במהרה.
קיבל על עצמו זהירות יתר במצוות השבת כעצת הרבי, ואכן כעבר זמן מועט פחתו ייסוריו, עד שחלפו כליל.
לא מופת הוא – אמר הרבי למקורביו – שהרי כך כתוב בפסוק: "רק שבתו יתן" – את המילה ”שִׁבְתּוֹ " אפשר גם לקרוא: "שַבָּתּוֹ", משום כך, אם ייתן אדם לבו לשבתו ויזהר בכבודה – מיד יתקיים בו "ורפא ירפא"!
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
