פרשת מקץ
פרשת מקץ פתיחה ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה וכו', נ"ל בס"ד דידוע ה"א ראשונה דשם הוי"ה נקראת אם העליונה, וגם ה"א אחרונה נקראת אם, שהיא אימא תתאה, אלא שזו נקראת בשם כן דהיא כן ומושב לכל העולמות שהיא סופא דכל דרגין כידוע, וז"ש אם ככן קרי בהה אם בצר"י ר"ל אם שהיא כן, אפוא זאת עשו זאת ז' אות רמז לאותיות השם והכסא, או רמז לאותיות שדי ואותיות אדני שנפגמו בחטא אדם וחוה, עשו ר"ל תקנו כמו ובן הבקר אשר עשה, או זאת כינוי לתורה כמ"ש רז"ל במדרש רבא פרשת אחרי זאת כינוי לתורה כמד"א וזאת התורה, עוד ארז"ל זאת כינוי לתפלה כמ"ש ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפלה והתחנה הזאת, וכן בדוד הוא אומר על כן מצא עבדך להתפלל לפניך את התפלה הזאת, והיינו ר"ל ע"י עסק התורה והתפלה תתקנו את ה"א אחרונה הנקראת אם ונקראת כן, ופירש הדבר קחו מזמרת הארץ הם התפילות שיש בהם שבח וזמרה גם בהם יהיה זמר עריצים ע"י הברור של נ"ק הנעשה על ידם, בכליכם רמז לניצוצות הקדושה שנקראים כלים כנודע סוד שבירת הכלים שאנחנו צריכין לבררם ולתקנם דבר יום ביומו ע"י התפילות עד גמירה, כי הקב"ה עשה זאת לזכותינו בשכל טוב לעוה"ב במה שמסר בירורם ותיקונם בידינו, וכמ"ש בס"ד על מאמר רבי יוסי בסוף מסכת כלים אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה, ולכן אמר בכליכם שייחס אותם להם, והורידו לאיש מנחה, לאיש רמז לאות וא"ו דשם הוי"ה שנקראת בשם איש, מנחה מן הבירורים האלה, או מנחה ח"ן מ"ה שיתמלא בשם הוי"ה דאלפין דהוא מספר מ"ה וידוע כי תשלום מספר שם מ"ה ע"י אות אלף דמלוי וא"ו כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בדרוש יצ"מ, והתחיל להזכיר ששה מינים מעט צרי וכו', כנגד ששת ימי החול שבהם תהיה מלאכת הבירור, ולכן ר"ת ששה מינים אלו הוא שם קדוש צדנלב"ש, והיינו צדן לשון צידה שהבירור נקרא בשם צידה, שנ"ק נצודין ויוצאין מתוך הסיגים והקליפות, ואותיות לב"ש שיהיו לבושין לאות וא"ו דשם הוי"ה ולאות ה"א אחרונה ולכן קראו רז"ל את התפילות דברים העומדין ברומו של עולם: ומאחר שהתפילות עניינם נורא ונשגב שנעשה בהם בירורים גדולים אשר העולמות העליונים תלויים בהם, וגם הגאולה העתידה להיות בב"א תלויה בהם, לכך נכון להשתדל ולהזהר להתפלל בבית הכנסת שהיא דוגמת בהמ"ק ונקראת מקדש מעט ששם השראת שכינה, ויצליח האדם בתיקון התפילות שם עשר ידות על מה שהיה מתפלל בביתו, ששם בבה"כ ימצא תרתי לטיבותא הן מצד קדושת המקום והן מצד ברוב עם הנמצאים שם: -------------------------------------------------------------------------------- אות א מצוה על האדם להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת, ועיקר המצוה שישאר שם להתפלל שם, ולא כאותם שיהיו מעשרה ראשונים בבית הכנסת ואח"כ הולכים להתפלל בבית כנסת אחרת ששם אינם מעשרה הראשונים וכנז' בשער הכונות לרז"ל, וכשם שמצוה להיות מיו"ד ראשונים בשחרית כן מצוה ג"כ במנחה ומעריב, וכל המקדים יותר הוא קרוב אל הקדושה יותר ושכרו יותר, וכשם שמצוה להיות מעשרה ראשונים כך מצוה להתעכב עד שלא ישארו עשרה בבית הכנסת, ומכ"ש שצריך להזהר שלא יצא ראשון מעשרה האחרונים שהראשון לעשרה האחרונים כשיצא מבית הכנסת הוא העיקר הגורם סילוק אור השכינה מבית הכנסת, ועיין אליהו רבא סי' צ"ג אות א' וחס"ל שם ועוד אחרונים: אות ב מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת, וכן לכל דבר מצוה, אך יעשה באופן שלא ילעיגו הרואין עליו, אלא ילך כאיש מהיר במלאכתו, וארז"ל ע"פ מלך אסור ברהטים שהשכינה קשורה עם ישראל בגלות בשביל שני ריצות שרץ אברהם אע"ה בשביל מצוה דכתיב וימהר אברהם האהלה אל שרה ואל הבקר רץ אברהם, ואמרו ג"כ בזוה"ק כשישראל רצים לדבר מצוה, כנגד זה רצים מלאכי סנגורייא ומקדימין ללמד זכות על ישראל, ומיהו לא ירוץ אלא עד פתח בית הכנסת, אבל בבית הכנסת עצמה אסור לרוץ אלא ילך באימה ויראה, כי היכל מלך הכבוד היא וכנז' בחס"ל: אות ג הנכנס לבית הכנסת יזהר להתעכב מעט בפתח קודם שיכנס, ולהראות עצמו ירא וחרד ומזדעזע ליכנס בהיכל מלכו של עולם, וענין זה מועיל מאד אל השלימות של האדם ואל ההשגה, ו"ס הפסוק ומקדשי תיראו, גם זמ"ש בגמרא בענין אחיתופל שלימדו לדוד הע"ה פסוק בבית אלהים נהלך ברגש, שרמזו ג"כ ענין ברגש שיתרגש האדם ויזדעזע בעת כניסתו בבית אלהים שהוא בית הכנסת עכ"ל רבינו ז"ל בשער הכונות יע"ש: ובספר כ"מ כ"י כתוב בכל יום כשיכנס לבית הכנסת יעמוד בפתח ויאמר פסוק ואני ברוב חסדך וכו' ויכנס, וכשהוא נכנס והולך שם יאמר אחר הפסוק הנז' ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה והוא פסוק של אברהם אע"ה, ואחריו פסוק ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך והוא של יצחק אע"ה, ואחריו פסוק ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו והוא של יעקב אע"ה, ואם אפשר לאומרם כולם בעמדו בפתח הנה מה טוב, ואם לא אפשר יאמר ג"פ אלו כשהוא נכנס והולך ובחול לא יאמר פסוק ואני ברוב חסדך אא"כ לובש תפילין, אבל בשבת ויו"ט דאין מניחין תפילין יאמר פסוק ואני ברוב חסדך, ולא בעינן שיהיה מעוטף בציצית דדי בזה בטלית קטן שעליו: אות ד יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו, ולאו דוקא בקבע של בית הכנסת, אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה יקבע שם מקום, וכן כשיתפלל בביתו לפרקים ג"כ יקבע מקום להתפלל בו בכל פעם, ועיקר קביעות מקום הוא בתפילת העמידה: אות ה אסור להתפלל בעצבון, דאם יתפלל בעצבון אין נפשו יכולה לקבל אור העליון הנמשך עליו בעת התפילה, ורק בשעת וידוי יתעצב על עונותיו, וקודם תפלה יקבל מצות ואהבת לרעך כמוך, ולכן אם יש אדם מישראל בצרה יתפלל עליו כל יום בפירוש, ועי"ז תכלל תפלתו בכלל תפלות כל ישראל ותעשה פרי למעלה: אות ו אפילו הזמירות לא היה אומר רבינו האר"י ז"ל בקול רם, כדי להראות הכנעה, ורק ביום שבת היה מרים קולו בנעימה מעט יותר ממנהגו בחול לכבוד שבת, וכשהיה קורא איזה פסוק מתנ"ך בתוך התפילות דמיושב היה קוראו בטעמים שלו, והיה מזהיר את רבינו מהרח"ו ז"ל שלא יכניס האצבע תוך אזניו כדי לנקותם מזוהמא מתחלת התפלה דמיושב עד גמר עלינו לשבח, ועל ידי מטפחת לית לן בה, כתוב בספר כ"מ כ"י כשאומר שלשה פסוקים מי אל כמוך וגו' שהם, י"ג מכילן דרחמי ימנה את הי"ג הנז' באצבעות הימין כדרך שעושין באמירת י"א סמני הקטורת ע"כ, ויפה כתב חדא כי המנין ירוה על חשיבות ומעלה של אותו דבר וכיון דהם דבר שבמנין ודאי טוב למנותם באצבעות לפרסם מניינם, ועוד יועיל זה לעורר הכונה בלב וכן אני נוהג: אות ז כשיגיע לק"ש קודם פרשת התמיד יזהר לומר פסוקים שמע ישראל ובשכמל"ו בכונה גדולה כמו ק"ש דיוצר, הן בסגירות עיניו, וכן במסירת נפשו בתיבת אחד, כי זו היא חיוב מדרבנן, ויכוין לקיים מצות ק"ש מדרבנן ויש בה צורך גדול בתיקון התפלה דאין אנחנו יכולים להשלים תיקון הנעשה בק"ש דיוצר אלא בצירוף ק"ש זו, אך סגי לומר פסוק שמע ישראל ובשכמל"ו, ואין אומרים ואהבת וגו' וכנז' בספ' הכונות: והנה בסידורים כתוב קודם ק"ש זו אשרינו שאנחנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות בבתי מדרשות ומיחדים שמך בכל יום וכו', ואין זו נוסחה אמיתית דמחזי כמשקר דרוב אין משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אך נוסחה העקרית הוא להוסיף אות כ"ף בתיבת שאנחנו ולומר כשאנחנו משכימין ומעריבין, ולי אנא עבדא נראה דעדיף טפי לבלתי נאמר משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות דקמי שמיא גלייא ומה הכרח יש לנו בדברים אלו, אלא יאמר אשרינו שאנחנו מיחדים שמך בכל יום וכו' כן נ"ל והבוחר יבחר
פרשת מקץ פתיחה ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה וכו', נ"ל בס"ד דידוע ה"א ראשונה דשם הוי"ה נקראת אם העליונה, וגם ה"א אחרונה נקראת אם, שהיא אימא תתאה, אלא שזו נקראת בשם כן דהיא כן ומושב לכל העולמות שהיא סופא דכל דרגין כידוע, וז"ש אם ככן קרי בהה אם בצר"י ר"ל אם שהיא כן, אפוא זאת עשו זאת ז' אות רמז לאותיות השם והכסא, או רמז לאותיות שדי ואותיות אדני שנפגמו בחטא אדם וחוה, עשו ר"ל תקנו כמו ובן הבקר אשר עשה, או זאת כינוי לתורה כמ"ש רז"ל במדרש רבא פרשת אחרי זאת כינוי לתורה כמד"א וזאת התורה, עוד ארז"ל זאת כינוי לתפלה כמ"ש ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפלה והתחנה הזאת, וכן בדוד הוא אומר על כן מצא עבדך להתפלל לפניך את התפלה הזאת, והיינו ר"ל ע"י עסק התורה והתפלה תתקנו את ה"א אחרונה הנקראת אם ונקראת כן, ופירש הדבר קחו מזמרת הארץ הם התפילות שיש בהם שבח וזמרה גם בהם יהיה זמר עריצים ע"י הברור של נ"ק הנעשה על ידם, בכליכם רמז לניצוצות הקדושה שנקראים כלים כנודע סוד שבירת הכלים שאנחנו צריכין לבררם ולתקנם דבר יום ביומו ע"י התפילות עד גמירה, כי הקב"ה עשה זאת לזכותינו בשכל טוב לעוה"ב במה שמסר בירורם ותיקונם בידינו, וכמ"ש בס"ד על מאמר רבי יוסי בסוף מסכת כלים אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה, ולכן אמר בכליכם שייחס אותם להם, והורידו לאיש מנחה, לאיש רמז לאות וא"ו דשם הוי"ה שנקראת בשם איש, מנחה מן הבירורים האלה, או מנחה ח"ן מ"ה שיתמלא בשם הוי"ה דאלפין דהוא מספר מ"ה וידוע כי תשלום מספר שם מ"ה ע"י אות אלף דמלוי וא"ו כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בדרוש יצ"מ, והתחיל להזכיר ששה מינים מעט צרי וכו', כנגד ששת ימי החול שבהם תהיה מלאכת הבירור, ולכן ר"ת ששה מינים אלו הוא שם קדוש צדנלב"ש, והיינו צדן לשון צידה שהבירור נקרא בשם צידה, שנ"ק נצודין ויוצאין מתוך הסיגים והקליפות, ואותיות לב"ש שיהיו לבושין לאות וא"ו דשם הוי"ה ולאות ה"א אחרונה ולכן קראו רז"ל את התפילות דברים העומדין ברומו של עולם: ומאחר שהתפילות עניינם נורא ונשגב שנעשה בהם בירורים גדולים אשר העולמות העליונים תלויים בהם, וגם הגאולה העתידה להיות בב"א תלויה בהם, לכך נכון להשתדל ולהזהר להתפלל בבית הכנסת שהיא דוגמת בהמ"ק ונקראת מקדש מעט ששם השראת שכינה, ויצליח האדם בתיקון התפילות שם עשר ידות על מה שהיה מתפלל בביתו, ששם בבה"כ ימצא תרתי לטיבותא הן מצד קדושת המקום והן מצד ברוב עם הנמצאים שם: -------------------------------------------------------------------------------- אות א מצוה על האדם להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת, ועיקר המצוה שישאר שם להתפלל שם, ולא כאותם שיהיו מעשרה ראשונים בבית הכנסת ואח"כ הולכים להתפלל בבית כנסת אחרת ששם אינם מעשרה הראשונים וכנז' בשער הכונות לרז"ל, וכשם שמצוה להיות מיו"ד ראשונים בשחרית כן מצוה ג"כ במנחה ומעריב, וכל המקדים יותר הוא קרוב אל הקדושה יותר ושכרו יותר, וכשם שמצוה להיות מעשרה ראשונים כך מצוה להתעכב עד שלא ישארו עשרה בבית הכנסת, ומכ"ש שצריך להזהר שלא יצא ראשון מעשרה האחרונים שהראשון לעשרה האחרונים כשיצא מבית הכנסת הוא העיקר הגורם סילוק אור השכינה מבית הכנסת, ועיין אליהו רבא סי' צ"ג אות א' וחס"ל שם ועוד אחרונים: אות ב מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת, וכן לכל דבר מצוה, אך יעשה באופן שלא ילעיגו הרואין עליו, אלא ילך כאיש מהיר במלאכתו, וארז"ל ע"פ מלך אסור ברהטים שהשכינה קשורה עם ישראל בגלות בשביל שני ריצות שרץ אברהם אע"ה בשביל מצוה דכתיב וימהר אברהם האהלה אל שרה ואל הבקר רץ אברהם, ואמרו ג"כ בזוה"ק כשישראל רצים לדבר מצוה, כנגד זה רצים מלאכי סנגורייא ומקדימין ללמד זכות על ישראל, ומיהו לא ירוץ אלא עד פתח בית הכנסת, אבל בבית הכנסת עצמה אסור לרוץ אלא ילך באימה ויראה, כי היכל מלך הכבוד היא וכנז' בחס"ל: אות ג הנכנס לבית הכנסת יזהר להתעכב מעט בפתח קודם שיכנס, ולהראות עצמו ירא וחרד ומזדעזע ליכנס בהיכל מלכו של עולם, וענין זה מועיל מאד אל השלימות של האדם ואל ההשגה, ו"ס הפסוק ומקדשי תיראו, גם זמ"ש בגמרא בענין אחיתופל שלימדו לדוד הע"ה פסוק בבית אלהים נהלך ברגש, שרמזו ג"כ ענין ברגש שיתרגש האדם ויזדעזע בעת כניסתו בבית אלהים שהוא בית הכנסת עכ"ל רבינו ז"ל בשער הכונות יע"ש: ובספר כ"מ כ"י כתוב בכל יום כשיכנס לבית הכנסת יעמוד בפתח ויאמר פסוק ואני ברוב חסדך וכו' ויכנס, וכשהוא נכנס והולך שם יאמר אחר הפסוק הנז' ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה והוא פסוק של אברהם אע"ה, ואחריו פסוק ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך והוא של יצחק אע"ה, ואחריו פסוק ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו והוא של יעקב אע"ה, ואם אפשר לאומרם כולם בעמדו בפתח הנה מה טוב, ואם לא אפשר יאמר ג"פ אלו כשהוא נכנס והולך ובחול לא יאמר פסוק ואני ברוב חסדך אא"כ לובש תפילין, אבל בשבת ויו"ט דאין מניחין תפילין יאמר פסוק ואני ברוב חסדך, ולא בעינן שיהיה מעוטף בציצית דדי בזה בטלית קטן שעליו: אות ד יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו, ולאו דוקא בקבע של בית הכנסת, אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה יקבע שם מקום, וכן כשיתפלל בביתו לפרקים ג"כ יקבע מקום להתפלל בו בכל פעם, ועיקר קביעות מקום הוא בתפילת העמידה: אות ה אסור להתפלל בעצבון, דאם יתפלל בעצבון אין נפשו יכולה לקבל אור העליון הנמשך עליו בעת התפילה, ורק בשעת וידוי יתעצב על עונותיו, וקודם תפלה יקבל מצות ואהבת לרעך כמוך, ולכן אם יש אדם מישראל בצרה יתפלל עליו כל יום בפירוש, ועי"ז תכלל תפלתו בכלל תפלות כל ישראל ותעשה פרי למעלה: אות ו אפילו הזמירות לא היה אומר רבינו האר"י ז"ל בקול רם, כדי להראות הכנעה, ורק ביום שבת היה מרים קולו בנעימה מעט יותר ממנהגו בחול לכבוד שבת, וכשהיה קורא איזה פסוק מתנ"ך בתוך התפילות דמיושב היה קוראו בטעמים שלו, והיה מזהיר את רבינו מהרח"ו ז"ל שלא יכניס האצבע תוך אזניו כדי לנקותם מזוהמא מתחלת התפלה דמיושב עד גמר עלינו לשבח, ועל ידי מטפחת לית לן בה, כתוב בספר כ"מ כ"י כשאומר שלשה פסוקים מי אל כמוך וגו' שהם, י"ג מכילן דרחמי ימנה את הי"ג הנז' באצבעות הימין כדרך שעושין באמירת י"א סמני הקטורת ע"כ, ויפה כתב חדא כי המנין ירוה על חשיבות ומעלה של אותו דבר וכיון דהם דבר שבמנין ודאי טוב למנותם באצבעות לפרסם מניינם, ועוד יועיל זה לעורר הכונה בלב וכן אני נוהג: אות ז כשיגיע לק"ש קודם פרשת התמיד יזהר לומר פסוקים שמע ישראל ובשכמל"ו בכונה גדולה כמו ק"ש דיוצר, הן בסגירות עיניו, וכן במסירת נפשו בתיבת אחד, כי זו היא חיוב מדרבנן, ויכוין לקיים מצות ק"ש מדרבנן ויש בה צורך גדול בתיקון התפלה דאין אנחנו יכולים להשלים תיקון הנעשה בק"ש דיוצר אלא בצירוף ק"ש זו, אך סגי לומר פסוק שמע ישראל ובשכמל"ו, ואין אומרים ואהבת וגו' וכנז' בספ' הכונות: והנה בסידורים כתוב קודם ק"ש זו אשרינו שאנחנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות בבתי מדרשות ומיחדים שמך בכל יום וכו', ואין זו נוסחה אמיתית דמחזי כמשקר דרוב אין משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אך נוסחה העקרית הוא להוסיף אות כ"ף בתיבת שאנחנו ולומר כשאנחנו משכימין ומעריבין, ולי אנא עבדא נראה דעדיף טפי לבלתי נאמר משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות דקמי שמיא גלייא ומה הכרח יש לנו בדברים אלו, אלא יאמר אשרינו שאנחנו מיחדים שמך בכל יום וכו' כן נ"ל והבוחר יבחר