פרשת "מקץ":
בס"ד
"ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם"
רש"י מפרש שכוונת הפסוק היא כך- ברגע שראה אותם, הבין שחלומותיו היו נכונים, שהרי השתחוו לו.
אך הרמב"ן מפרש באופן אחר, שמטרת הפסוק לבאר מדוע נהג יוסף מכאן ואילך כפי שנהג, ולא התוודע מיד אל אחיו וקרא לאביו שיבוא למצרים. על כן אומר הפסוק" ויזכור יוסף את החלומות" כלומר, כל מה שעשה, עשה כדי שיתקיימו החלומות. שכן בחלום הראשון ראה שכל אחיו משתחווים לו, ובחלום השני גם אביו השתחווה. ורצה יוסף שקודם כל יקוים החלום הראשון, ועל כן עשה את כל התחבולות המתוארות בהמשך כדי להביא את בנימין ולגרום לכך שגם הוא ישתחווה.
יש הסבר נוסף במפרשים, מדוע פעל יוסף כפי שפעל (דהיינו, מדוע גרם לאחים להתענות כך ולא הזדהה מיד וקרא ליעקב). כוונת יוסף הייתה לכפר לאחים על חטאם, ב"תשובת המשקל", דהיינו, מידה כנגד מידה .
ואכן, למעשה יוסף גלגל את הדברים בצורה כזו, שהאחים יגיעו למצב דומה מאוד למצב שהיה במכירתו. הוא העדיף את בנימין הצעיר על פני שאר האחים, וכך הביא אותם למצב של קנאה באח הצעיר, כפי שהיה בימי יוסף הצעיר. לאחר מכן נתן להם הזדמנות "להיפטר" מבנימין, ע"י שטפל עליו את אשמת הגביע. וכשהאחים גילו גדלות נפש ומסרו נפשם על בנימין (למרות שהיה להם צידוק להשאירו במצרים, בדומה לצידוקים השונים שמצאו לעצמם להרוג את יוסף בזמנו, מדין רודף וכו'), למעשה הייתה בכך עשיית תשובה על מכירת יוסף. וכשראה יוסף מסירות זו, נתגלה אל אחיו.
"וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות"
שאלו רבותינו במדרש: מה גרם לו ליוסף, שנכמרו רחמיו?
ומובא במדרש תנחומא, שבשעה שבא בנימין והועמד לפני יוסף, פנה אליו יוסף ושאלו: יש לך אשה? השיב לו בנימין: הן. יש לך בנים? אמר לו: יש לי עשרה. ומהם שמותיהם? השיב בנימין: בלע ובכר ואשבל, גרא ונעמן, אחי וראש, מפים וחפים וארד.
התפלא יוסף על השמות הללו ושאלו לבנימין מה פשר השמות. ענה בנימין ואמר: שמות אלה נתתי לבניי, שהם קרויים על שם אחי בן אמי, שהיה גדול ממני, ומשום כך קראתי להם בשמות אלה בהם מרומז הקורות את אחי הגדול: "בלע" שנבלע בין האומות, ו"בכר" שהיה בכור, ו"אשבל" שנשבה, "גרה" שנעשה גר, ו"נעמן" שהיה נעים, "אחי" על שם שהיה אחי בן אמי, ו"ראש" שהיה ראשי, "מופים" שהיה יפה, ו"חופים" שלא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו, ו"ארד" שירד בגולה ושהיו פניו דומות לוורד.
ולא זו בלבד, הוסיף בנימין ואמר, אלא שמיום שגלה אחי יוסף ירד אבי מעל המיטה וישב על גבי קרקע, ולא עוד אלא בשעה שאני רואה את אחיי כל אחד ואחד יושב לו אצל אחיו ואני יושב לבדי זולגין עיני דמעות...
באותה שעה נתגלגלו רחמי יוסף עליו, שנאמר: "וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו".
ומשהו מתוך הפרשה, שקשור לחנוכה:
"ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות"
כידוע – אמר פעם רבי נפתלי מרופשיף – חג החנוכה חל תמיד בשבוע, שבו קוראים בתורה את פרשת "מקץ". דבר זה מרומז בפסוק: "ותרב משאת בנימין ממשאת כלם חמש ידות".
"חמש ידות" הם גם חמש הפעמים, שאנו מזכירים בתפילת "על הנסים", את המילה "יד":
"מסרת גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך".
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
חודש טוב ומבורך!!
חנוכה שמח!!
בס"ד
"ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם"
רש"י מפרש שכוונת הפסוק היא כך- ברגע שראה אותם, הבין שחלומותיו היו נכונים, שהרי השתחוו לו.
אך הרמב"ן מפרש באופן אחר, שמטרת הפסוק לבאר מדוע נהג יוסף מכאן ואילך כפי שנהג, ולא התוודע מיד אל אחיו וקרא לאביו שיבוא למצרים. על כן אומר הפסוק" ויזכור יוסף את החלומות" כלומר, כל מה שעשה, עשה כדי שיתקיימו החלומות. שכן בחלום הראשון ראה שכל אחיו משתחווים לו, ובחלום השני גם אביו השתחווה. ורצה יוסף שקודם כל יקוים החלום הראשון, ועל כן עשה את כל התחבולות המתוארות בהמשך כדי להביא את בנימין ולגרום לכך שגם הוא ישתחווה.
יש הסבר נוסף במפרשים, מדוע פעל יוסף כפי שפעל (דהיינו, מדוע גרם לאחים להתענות כך ולא הזדהה מיד וקרא ליעקב). כוונת יוסף הייתה לכפר לאחים על חטאם, ב"תשובת המשקל", דהיינו, מידה כנגד מידה .
ואכן, למעשה יוסף גלגל את הדברים בצורה כזו, שהאחים יגיעו למצב דומה מאוד למצב שהיה במכירתו. הוא העדיף את בנימין הצעיר על פני שאר האחים, וכך הביא אותם למצב של קנאה באח הצעיר, כפי שהיה בימי יוסף הצעיר. לאחר מכן נתן להם הזדמנות "להיפטר" מבנימין, ע"י שטפל עליו את אשמת הגביע. וכשהאחים גילו גדלות נפש ומסרו נפשם על בנימין (למרות שהיה להם צידוק להשאירו במצרים, בדומה לצידוקים השונים שמצאו לעצמם להרוג את יוסף בזמנו, מדין רודף וכו'), למעשה הייתה בכך עשיית תשובה על מכירת יוסף. וכשראה יוסף מסירות זו, נתגלה אל אחיו.
"וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות"
שאלו רבותינו במדרש: מה גרם לו ליוסף, שנכמרו רחמיו?
ומובא במדרש תנחומא, שבשעה שבא בנימין והועמד לפני יוסף, פנה אליו יוסף ושאלו: יש לך אשה? השיב לו בנימין: הן. יש לך בנים? אמר לו: יש לי עשרה. ומהם שמותיהם? השיב בנימין: בלע ובכר ואשבל, גרא ונעמן, אחי וראש, מפים וחפים וארד.
התפלא יוסף על השמות הללו ושאלו לבנימין מה פשר השמות. ענה בנימין ואמר: שמות אלה נתתי לבניי, שהם קרויים על שם אחי בן אמי, שהיה גדול ממני, ומשום כך קראתי להם בשמות אלה בהם מרומז הקורות את אחי הגדול: "בלע" שנבלע בין האומות, ו"בכר" שהיה בכור, ו"אשבל" שנשבה, "גרה" שנעשה גר, ו"נעמן" שהיה נעים, "אחי" על שם שהיה אחי בן אמי, ו"ראש" שהיה ראשי, "מופים" שהיה יפה, ו"חופים" שלא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו, ו"ארד" שירד בגולה ושהיו פניו דומות לוורד.
ולא זו בלבד, הוסיף בנימין ואמר, אלא שמיום שגלה אחי יוסף ירד אבי מעל המיטה וישב על גבי קרקע, ולא עוד אלא בשעה שאני רואה את אחיי כל אחד ואחד יושב לו אצל אחיו ואני יושב לבדי זולגין עיני דמעות...
באותה שעה נתגלגלו רחמי יוסף עליו, שנאמר: "וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו".
ומשהו מתוך הפרשה, שקשור לחנוכה:
"ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות"
כידוע – אמר פעם רבי נפתלי מרופשיף – חג החנוכה חל תמיד בשבוע, שבו קוראים בתורה את פרשת "מקץ". דבר זה מרומז בפסוק: "ותרב משאת בנימין ממשאת כלם חמש ידות".
"חמש ידות" הם גם חמש הפעמים, שאנו מזכירים בתפילת "על הנסים", את המילה "יד":
"מסרת גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך".
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!
חודש טוב ומבורך!!
חנוכה שמח!!