פרשת "כי תשא":
בס"ד
"אך את שבתותי תשמורו"
בפסוק זה נאמר "שבתותי" בלשון רבים, ואילו בפסוק שלאחר מכן נאמר "ושמרתם את השבת", בלשון יחיד.
הגרי"ז מבאר זאת כך: כידוע, ישנם שני טעמים עיקריים לשמירת השבת- זכר ליציאת מצרים, וזכר למעשה בראשית (שני הטעמים מוזכרים בנוסח קידוש הלילה). והנה, הטעם הראשון שייך גם בשאר מועדים, אך הטעם השני, זכר למעשה בראשית, שייך דווקא בשבת ולא במועדים.
על פי זה מובן היטב שינוי הלשון בפסוקים. בפסוק הראשון ("את שבתותי תשמורו"), שבו הדגש הוא על זכר ליציאת מצרים (שהרי נאמר בסוף הפסוק "לדעת כי אני ה' מקדשכם", וקדושה זו היא בהוצאת ישראל ממצרים ע"י הקב"ה והפיכתם לעם), לכן נאמר בלשון רבים, "שבתותי", כי טעם זה נכון לא רק לשבת אלא לכל המועדים, שכולם נקראים "שבתות" (וכך מבואר ברש"י במס' שבועות טו, שכאשר נאמר "שבתותי", הכוונה גם ליו"ט, ומכאן שאין בניין בית המקדש דוחה יו"ט, שנאמר "שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו"). ואילו מהפסוק השני ואילך, הדגש הוא על זכר למעשה בראשית (כפי שנאמר בהמשך, בפסוק יז, "כי ששת ימים עשה ה' וכו'"), ולכן נאמר שם "שבת" בלשון יחיד, כי טעם זה אינו שייך בשאר מועדים.
"זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל "
מחצית השקל ולא שקל שלם. רק שתי נתינות של שני אנשים הצטרפו ממחצית לשקל שלם. ללמדנו, שאין אדם שלם ואין יהודי שלם בלא חברו. לא זאת בלבד, אלא שלא היה כל אחד מהם יודע, מי מצטרף אתו ומשלימו, ללמדנו, שאף הפשוט בישראל יש ובכוחו להשלים את הגדול שבגדולים.
"מחצית השקל תרומה לה' "
רבי אליהו מייזל, רבה של לודז', היה מפזר ממונו בצדקה ופיזר כל אשר לו לעניים. אמור לנו כבוד הרב – שאלו פעם אנשי קהילתו – מדוע מחלק הרב את כל אשר לו, והרי אמרו חכמים במסכת כתובות: "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש"?
הצדק אתכם, ענה רבי אליהו – אכן עברה בידי! אולם כתוב בדניאל: "חטאיך בצדק פרוק".
אדם, שיש בידו עוון, עליו להרבות בצדקה כדי לכפר על עוונו, וכאשר אני נותן צדקה כדי לכפר על עווני, ממילא חטאי גדל, מפני ששוב אני נותן יותר מחומש, ועלי לכפר גם על חטא זה...
שבת שלום ומבורך!!
פורים ושושן פורים שמחים!!
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
בס"ד
"אך את שבתותי תשמורו"
בפסוק זה נאמר "שבתותי" בלשון רבים, ואילו בפסוק שלאחר מכן נאמר "ושמרתם את השבת", בלשון יחיד.
הגרי"ז מבאר זאת כך: כידוע, ישנם שני טעמים עיקריים לשמירת השבת- זכר ליציאת מצרים, וזכר למעשה בראשית (שני הטעמים מוזכרים בנוסח קידוש הלילה). והנה, הטעם הראשון שייך גם בשאר מועדים, אך הטעם השני, זכר למעשה בראשית, שייך דווקא בשבת ולא במועדים.
על פי זה מובן היטב שינוי הלשון בפסוקים. בפסוק הראשון ("את שבתותי תשמורו"), שבו הדגש הוא על זכר ליציאת מצרים (שהרי נאמר בסוף הפסוק "לדעת כי אני ה' מקדשכם", וקדושה זו היא בהוצאת ישראל ממצרים ע"י הקב"ה והפיכתם לעם), לכן נאמר בלשון רבים, "שבתותי", כי טעם זה נכון לא רק לשבת אלא לכל המועדים, שכולם נקראים "שבתות" (וכך מבואר ברש"י במס' שבועות טו, שכאשר נאמר "שבתותי", הכוונה גם ליו"ט, ומכאן שאין בניין בית המקדש דוחה יו"ט, שנאמר "שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו"). ואילו מהפסוק השני ואילך, הדגש הוא על זכר למעשה בראשית (כפי שנאמר בהמשך, בפסוק יז, "כי ששת ימים עשה ה' וכו'"), ולכן נאמר שם "שבת" בלשון יחיד, כי טעם זה אינו שייך בשאר מועדים.
"זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל "
מחצית השקל ולא שקל שלם. רק שתי נתינות של שני אנשים הצטרפו ממחצית לשקל שלם. ללמדנו, שאין אדם שלם ואין יהודי שלם בלא חברו. לא זאת בלבד, אלא שלא היה כל אחד מהם יודע, מי מצטרף אתו ומשלימו, ללמדנו, שאף הפשוט בישראל יש ובכוחו להשלים את הגדול שבגדולים.
"מחצית השקל תרומה לה' "
רבי אליהו מייזל, רבה של לודז', היה מפזר ממונו בצדקה ופיזר כל אשר לו לעניים. אמור לנו כבוד הרב – שאלו פעם אנשי קהילתו – מדוע מחלק הרב את כל אשר לו, והרי אמרו חכמים במסכת כתובות: "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש"?
הצדק אתכם, ענה רבי אליהו – אכן עברה בידי! אולם כתוב בדניאל: "חטאיך בצדק פרוק".
אדם, שיש בידו עוון, עליו להרבות בצדקה כדי לכפר על עוונו, וכאשר אני נותן צדקה כדי לכפר על עווני, ממילא חטאי גדל, מפני ששוב אני נותן יותר מחומש, ועלי לכפר גם על חטא זה...
שבת שלום ומבורך!!
פורים ושושן פורים שמחים!!
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
