פרשת יתרו
מתוך הספר של חיים סבתו " אהבת תורה " לפרשת השבוע. קול גדול ולא יסף כבר נחלקו רבותינו בפרשה הזאת ( אימתי בא יתרו ) יש מהם שאומרים כי קודם מתן תורה בא יתרו, כסדר הפרשיות, ויש מהם שאמרו שאחא מתן תורה בא. כך כותב הרמב"ן בפתיחת פירושו לפרשתנו. בין כך ובין כך, ברור שהתורה בחרה לספר את מעשה יתרו ועצתו קודם לפרשת מתן תורה. מה טעם ראתה התורה לפתוח לפתוח בפרשיה זו כהקדמה לאירוע הגדול של ההתגלות בסיני ומתן תורה ? ולמי שאמר שיתרו בא אחרי מתן תורה, השאלה עוד יותר בולטת, מה טעם שינתה התורה את סדר האירועים והקדימה את ביאת יתרו למתן תורה ? הרב אבן עזרא כתב שרצתה התורה לסמוך את ביאת יתרו למלחמת עמלק, כך מצינו במדרש כאן, " וישמע יתרו " לץ תכה ופתי יערים " לץ תכה- זה עמלק, ופתי יערים- זה יתרו. הפרשה הקודמת חותמת במלחמת עמלק, " ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים " והפרשה שלנו פותחת ביתרו, גם הוא שומע וגם הוא בא. שניים שומעים אותו דבר עצמו, את סיפור יציאת בני ישראל ממצרים, אך תגובותיהם למה ששמעו הפוכות הן.אחד יוצא למלחמה, ואחד בא לברך ולהודות. סיפור המלחמה עם עמלק חותם את הפרשה הקודמת, ותחילתו בדברי בני ישראל המנסים את ה' ואומרים " היש ה' בקרבנו אם אין " סיפור הכרת יתרו באלוקים פותח את פרשתנו שבה עתידים ישראל לומר " כל אשר דבר משה נעשה " א-להים אתם למשורר יניי א-להים אתם לנו אמרת/ ובעוז אשר האמרנוך אותנו האמרת. בים המלכנוך/ בסיני המלכתנו/ ועד לא קדשנוך/ קדשתנו. גררתנו באהבה/ משכתנו בחד / ציפתנו בחרוץ / חיפיתנו בכסף. דברות כי הנחלתנו / דרור חופש חננתנו / חרות על לוחות / חירות על לוחות. המיסיני זכיתנו לחיי עולם / למלכות עולם / ולכהונת עולם. וכחטאנו נחזר / ומות עלינו נגזר / ונמנענו ממלוכה / ונגרענו מכהונה. זה מרוב אהבה אשר אהבתנו / ומעוצם חבה אשר חבבתנו. חוסן מלכות יקר / וכיהון המיוקר / ממנו כל עיקר / לא נעקר. טימנו כהונותינו / ומרדנו במלכותינו / וטמאים העבידו בנו / ועבדים משלו בנו. יה במלכך על ממלכת כהנים / תעש כולם מלכים וכולם כהנים. שבת שלום לכל עם ישראל אלי פילו
מתוך הספר של חיים סבתו " אהבת תורה " לפרשת השבוע. קול גדול ולא יסף כבר נחלקו רבותינו בפרשה הזאת ( אימתי בא יתרו ) יש מהם שאומרים כי קודם מתן תורה בא יתרו, כסדר הפרשיות, ויש מהם שאמרו שאחא מתן תורה בא. כך כותב הרמב"ן בפתיחת פירושו לפרשתנו. בין כך ובין כך, ברור שהתורה בחרה לספר את מעשה יתרו ועצתו קודם לפרשת מתן תורה. מה טעם ראתה התורה לפתוח לפתוח בפרשיה זו כהקדמה לאירוע הגדול של ההתגלות בסיני ומתן תורה ? ולמי שאמר שיתרו בא אחרי מתן תורה, השאלה עוד יותר בולטת, מה טעם שינתה התורה את סדר האירועים והקדימה את ביאת יתרו למתן תורה ? הרב אבן עזרא כתב שרצתה התורה לסמוך את ביאת יתרו למלחמת עמלק, כך מצינו במדרש כאן, " וישמע יתרו " לץ תכה ופתי יערים " לץ תכה- זה עמלק, ופתי יערים- זה יתרו. הפרשה הקודמת חותמת במלחמת עמלק, " ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים " והפרשה שלנו פותחת ביתרו, גם הוא שומע וגם הוא בא. שניים שומעים אותו דבר עצמו, את סיפור יציאת בני ישראל ממצרים, אך תגובותיהם למה ששמעו הפוכות הן.אחד יוצא למלחמה, ואחד בא לברך ולהודות. סיפור המלחמה עם עמלק חותם את הפרשה הקודמת, ותחילתו בדברי בני ישראל המנסים את ה' ואומרים " היש ה' בקרבנו אם אין " סיפור הכרת יתרו באלוקים פותח את פרשתנו שבה עתידים ישראל לומר " כל אשר דבר משה נעשה " א-להים אתם למשורר יניי א-להים אתם לנו אמרת/ ובעוז אשר האמרנוך אותנו האמרת. בים המלכנוך/ בסיני המלכתנו/ ועד לא קדשנוך/ קדשתנו. גררתנו באהבה/ משכתנו בחד / ציפתנו בחרוץ / חיפיתנו בכסף. דברות כי הנחלתנו / דרור חופש חננתנו / חרות על לוחות / חירות על לוחות. המיסיני זכיתנו לחיי עולם / למלכות עולם / ולכהונת עולם. וכחטאנו נחזר / ומות עלינו נגזר / ונמנענו ממלוכה / ונגרענו מכהונה. זה מרוב אהבה אשר אהבתנו / ומעוצם חבה אשר חבבתנו. חוסן מלכות יקר / וכיהון המיוקר / ממנו כל עיקר / לא נעקר. טימנו כהונותינו / ומרדנו במלכותינו / וטמאים העבידו בנו / ועבדים משלו בנו. יה במלכך על ממלכת כהנים / תעש כולם מלכים וכולם כהנים. שבת שלום לכל עם ישראל אלי פילו
