יצחק וולסטר
New member
פרשת חקת
פרשת חקת חוק הפרה האדומה. " ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול". שוחטים ושורפים את הפרה האדומה, טוחנים את אפרה ומניחים את האפר מחוץ למחנה במקום טהור. כל מי שבא במגע עם מת או עם אנשים שבאו במגע עם מת, הוא טמא ואין לו גישה אל המשכן. רק מי שהתרחץ במים חיים ונגע במי-הנדה שהוא אפרה של הפרה האדומה, מורשה לגשת אל המשכן. הרבנים מסבירים שחוק הפרה האדומה הוא חוק שאין בו הגיון צרוף, אבל דווקא משום כך יש לו חשיבות עליונה, כי אנחנו עדיין לא מסוגלים להבין כול דבר, וצריך לסמוך על התורה שהיא יודעת את הסיבה. הרי אמרנו: " נעשה ונשמע". זאת גם הסיבה שההלכה אוסרת עליה להר הבית. מרים נפטרה במדבר צן בקדש. אין מים במדבר ושוב מתלוננים למשה. " למה הבאתם את-קהל השם אל-המדבר הזה למות שם?" " ומשה היכה על סלע, ויצאו ממנו מים.." מכירים את השיר? משה ואהרון היו בהתחלה בספק אם יצליחו להוציא מים מן הסלע, לכן הענישם השם. " יען לא-האמנתם בי – לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר- נתתי להם" "וישלח משה מלאכים מקדש אל-מלך אדום.." הוא ביקש ממנו מעבר בטוח, אבל מלך אדום שנחשב לקרוב משפחה, (בני לוט) סרב בתוקף. אמרו לו: לא נעשה נזק ועבור המים שישתו העדרים נשלם. " רק אין- דבר ברגלי אעבורה.." אך מלך אדום היה כפוי טובה ולא נתן להם לעבור. זאת הסיבה שנאמר: " אדומי לא יבוא בקהל ישראל עשרה דורות". " ויסעו מקדש ויבואו בני-ישראל כל-העדה הר ההר.." כאן אהרון נפטר ובמקומו מוכתר בנו אלעזר. אחר כך באה המלחמה עם כל המלכים, הכנעני, סיחון מלך האמורי, ומלך מואב. " ויפנו ויעלו דרך בשן.." גם את עוג מלך הבשן נצחו. "ויסעו בני-ישראל ויחנו בערבות מואב.." המאפיין את הפרשה הזאת ואת הפרשות הבאות אחריה שלמעשה נגמרת תקופת הנדידה במדבר. בעוד שבמדבר צריך להתמודד רק עם איתני הטבע, מעכשיו עוברים במקומות מיושבים ובארצות אלו צריך להילחם נגד העמים תושבי המקום. האקטואליה אומרת: לא נוכל להישאר במדבר, בגלות שם מקיזים את דמינו, ורוצים להשמידנו. אנו חייבים להתיישב בארצנו הריבונית. להפריח את השממה לטובת כול האזור. בינתיים לא מקבלים אותנו בזרועות פתוחות, והמלחמה מביאה את הכיבוש. אנחנו עוד במדבר ויקח זמן עד שגם בני הדודים שלנו יבינו שאנחנו לא נטע זר שבא לקחת, אלא בני ברית שיש לעל ידם גם לתת, גם קדמה וגם רווחה. עד אז אין ברירה.
פרשת חקת חוק הפרה האדומה. " ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול". שוחטים ושורפים את הפרה האדומה, טוחנים את אפרה ומניחים את האפר מחוץ למחנה במקום טהור. כל מי שבא במגע עם מת או עם אנשים שבאו במגע עם מת, הוא טמא ואין לו גישה אל המשכן. רק מי שהתרחץ במים חיים ונגע במי-הנדה שהוא אפרה של הפרה האדומה, מורשה לגשת אל המשכן. הרבנים מסבירים שחוק הפרה האדומה הוא חוק שאין בו הגיון צרוף, אבל דווקא משום כך יש לו חשיבות עליונה, כי אנחנו עדיין לא מסוגלים להבין כול דבר, וצריך לסמוך על התורה שהיא יודעת את הסיבה. הרי אמרנו: " נעשה ונשמע". זאת גם הסיבה שההלכה אוסרת עליה להר הבית. מרים נפטרה במדבר צן בקדש. אין מים במדבר ושוב מתלוננים למשה. " למה הבאתם את-קהל השם אל-המדבר הזה למות שם?" " ומשה היכה על סלע, ויצאו ממנו מים.." מכירים את השיר? משה ואהרון היו בהתחלה בספק אם יצליחו להוציא מים מן הסלע, לכן הענישם השם. " יען לא-האמנתם בי – לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר- נתתי להם" "וישלח משה מלאכים מקדש אל-מלך אדום.." הוא ביקש ממנו מעבר בטוח, אבל מלך אדום שנחשב לקרוב משפחה, (בני לוט) סרב בתוקף. אמרו לו: לא נעשה נזק ועבור המים שישתו העדרים נשלם. " רק אין- דבר ברגלי אעבורה.." אך מלך אדום היה כפוי טובה ולא נתן להם לעבור. זאת הסיבה שנאמר: " אדומי לא יבוא בקהל ישראל עשרה דורות". " ויסעו מקדש ויבואו בני-ישראל כל-העדה הר ההר.." כאן אהרון נפטר ובמקומו מוכתר בנו אלעזר. אחר כך באה המלחמה עם כל המלכים, הכנעני, סיחון מלך האמורי, ומלך מואב. " ויפנו ויעלו דרך בשן.." גם את עוג מלך הבשן נצחו. "ויסעו בני-ישראל ויחנו בערבות מואב.." המאפיין את הפרשה הזאת ואת הפרשות הבאות אחריה שלמעשה נגמרת תקופת הנדידה במדבר. בעוד שבמדבר צריך להתמודד רק עם איתני הטבע, מעכשיו עוברים במקומות מיושבים ובארצות אלו צריך להילחם נגד העמים תושבי המקום. האקטואליה אומרת: לא נוכל להישאר במדבר, בגלות שם מקיזים את דמינו, ורוצים להשמידנו. אנו חייבים להתיישב בארצנו הריבונית. להפריח את השממה לטובת כול האזור. בינתיים לא מקבלים אותנו בזרועות פתוחות, והמלחמה מביאה את הכיבוש. אנחנו עוד במדבר ויקח זמן עד שגם בני הדודים שלנו יבינו שאנחנו לא נטע זר שבא לקחת, אלא בני ברית שיש לעל ידם גם לתת, גם קדמה וגם רווחה. עד אז אין ברירה.
