פרשת חיי שרה

[יצחק וולסטר]

פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה " ויהי חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים.." שרה הגיעה לגיל הפרישה, אפילו עברה את ה 120 בשבע שנים, והלכה לעולמה. אברהם מחפש לה ולו אחוזת קבר. הוא קונה מעפרון בן צהר את מערת המכפלה בחברון. הוא לו רוצה מתנות, ומשלם עבור המערה ועבור השדה ש"בכל-גבולו" 400 שקל כסף. הוא קובר שם את שרה אשתו. אברהם מבין שהוא זקן, ועליו לחתן את בנו יצחק לפני מותו. הוא שולח את עבדו הנאמן למשפחתו לקחת משם אישה ליצחק. " כי אל-ארצי ואל-מולדתי תלך ולקחת אשה לבני יצחק.." הוא אף משביע את העבד שלא להשיב חלילה את יצחק לארץ ממנו הוא בא. הוא חייב להמשיך את דורו בארץ המובטחת. " ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך וכל-טוב אדוניו בידו. ויקם וילך אל-ארם נהריים אל עיר נחור.." כאן בא הסיפור של רבקה שמשקה את הגמלים ומביאה את השליח אל בית אביה. " והנערה טבת מראה מאד בתולה.." העבד מספר לאבי רבקה על מטרת שליחותו ומוסר לרבקה ולמשפחה את המתנות. הוא מבקש מאביה ואחיה את ידה עבור יצחק. " ויאמרו נקרא לנערה ונשאל את פיה.." היא מסכימה! כולם פוצחים ב לו לו לו. יצחק מקבל את פני רבקה בשמחה רבה. מיד נוצרת ביניהם כימיה. " ויאבה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי-לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו.." אברהם ברוב שמחתו שוכח את גילו ולוקח אישה חדשה. קטורה שמה. היא יולדת לו בנים ובנות שגם הם נהיו לאבי לאומים. אברהם משלם לבני הפילגשים, ואת הונו מוריש ליצחק בעודו חי. הוא רוצה להבטיח שיצחק ימשיך את דורו. אברהם חי מאה שבעים וחמש שנים. " ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה.." יצחק וישמעאל קוברים אותו במערת המכפלה. ישמעאל אף הוא הוליד בנים ובנות וחי עד 137 שנים. בניו היו ל"נשיאים לאמתם ". " וישכנו מחוילה עד- שור אשר על פני מצריים." שבת שלום

 

[הפלאות של עליזה1]

הרשה לי להוסיף לפרשה

אליעזר - ארור או ברוך "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו - שהיה זיו איקונין שלו דומה לו -, המושל בכל אשר לו - שהיה שליט ביצרו כמותו". (בראשית רבה נ"ט,ח'). מימיהם של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם וכו' אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה ... אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה. המושל בכל אשר לו - אמר ר' אלעזר שמושל בתורת רבו. הוא דמשק אליעזר - שדולה ומשקה מתורת רבו. (יומא כח רואים אנו מדברי חז"ל שלכאורה, אליעזר נראה כצדיק ממש, ובעל מדריגה כמו אברהם אבינו. לעומ"ז מוצאים אנו בדברי חז"ל דברים הנראים מנוגדים לחלוטין לדברים אלו: ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה. מה ראה? ראה ענן קשור בהר. אמר: דומה שאותו מקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם. אמר ליצחק בני רואה אתה מה שאני רואה? אמר לו הֵן. אמר לשני נעריו (אליעזר וישמעאל) רואים אתם מה שאני רואה? אמרו לו לאו אמר הואיל וחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים שבו לכם פה עם החמור. ומניין שעבדים דומים לבהמה? מהכא שנאמר שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור. (בבראשית רבה נה א-ב אולי ניתן להסביר את הדברים בסיועם של דברי הגמ' "אמר ר זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים". (שבת קיב. וצריכים אנו להבין מדוע משתמשים חז"ל בביטוי בוטה שכזה שממשיל אותנו לחמורים, והרי מכירים אנו בחז"ל שרגילים הם להשתמש בלשון נקיה בכדי לבטא דברים, ודוקא כדי לבטא את המדריגה שלנו משתמשים הם בלשון שכזו. ניתן לבאר זאת ע"פ הדברים הבאים. קיימים שני סוגים אפשריים של פערים בין שני דברים, או פער כמותי או פער איכותי. (כפי שנראה בדו-שיח שבין יעקב לעשו כשיפגשו בעלות יעקב ארצה חזרה מבית לבן, ואומר עשו "יש לי רב" בהתכוונו בפן הכמותי, ועונה לו יעקב, "יש לי כל", כלומר, אמנם כמותית יש לי פחות ממך אבל איכותית יש לי עולם ומלואו יותר ממך). וא"כ מי שהפער בינו לבין זולתו הוא פער כמותי, אזי ניתן לראות ולהבדיל בין גדולתו לגדולת חברו, זהו משהו שניתן לכמת ולספור ולהגיע לתוצאה. לעומ"ז כאשר הפער הוא פער איכותי, אזי האחד אינו מסוגל כלל להבין את הפער שבינו לבין זולתו, כיון שאינו מכיל כלל את גדולת השני שכן מדובר בשתי מהויות שונות ולכן לא יכול לזהותו. (כפי שאומרים שרק מי שעבר עבירה מסויימת וחזר בתשובה מכיר את אותו הדבר, ואולם מי שבכלל אין לו יצר באותו התחום אזי כלל לא מבין על מה מדובר, כי אף על פי שיש לו ידיעה שכלית חסר הוא את החוויה הקיומית). וכך אם היו לוקחים את הDNA- של אנשים שונים, בכדי לעשות השבחת הגזע (מבלי להיכנס לדיון המוסרי בעניין) היית יכול ליצור את האדם המושלם מבחינה פיזית וכליל המעלות מבחינה שכלית, אולם אם היית עושה זאת מרכיבי החמור, לא היית מקבל אדם טוב יותר, כיון שזו מהות שונה לחלוטין. ולכן בדווקא היו חז"ל חייבים להשתמש בלשון שכזו. וכך גם ניתן לומר לגבי אליעזר, שעל אף שהיה תלמיד חכם כאברהם, עד כדי שאפילו זיו איקונין שלו היה כשל אברהם, עם כל זאת, מצאנו שכאשר מבקש אברהם מאליעזר ללכת למצא אשה לבנו ליצחק, עונה לו אליעזר "אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי", ואמרו חז"ל על כך: שרצה אליעזר את יצחק לבתו, אולם אברהם אמר לו: אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך. אם כן אנו רואים שאליעזר הינו אולי כאברהם מבחינה כמותית אולם הוא הינו בדרגה אחרת לחלוטין כאשר מדברים מבחינה איכותית, שהרי הוא ארור ואינו ברוך כמשפחת אברהם. אמנם רואים אנו מהמשך התורה שלא לעד נשאר אליעזר במדריגה זו שכן נאמר עליו "בא ברוך ד'" ואומר על כך המדרש: "אמר ר' יוסי בן דוסא כנען הוא אליעזר ועל ידי ששירת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור ונכנס לכלל ברוך. (בראשית רבה ס,ז). ע"י זה ששירת את אברהם נשתנה המצב שלו. אם כן, עולה השאלה: הרי גם לפני שנאמר עליו "בא ברוך ד'" גם שירת את אברהם, אם כן למה אז עדיין נחשב לארור ואילו מכאן כבר נחשב לברוך? וההסבר לכך הוא שעתה, אחרי שנאמר לו שהוא ארור ולכן כבר לא חשב על כך שבתו תתחתן עם יצחק ויהיו קרובים ועל ידי כך כל עשרו של אברהם ילך לבתו, ולמרות זאת המשיך לשרת בנאמנות את אברהם, אז עולה אליעזר מדרגה לכלל "ברוך", שכן עד אז היה נחשב לפועל מתוך שנוגע בדבר ומתוך אינטרס. אולם מרגע שבטל האינטרס האישי והמשיך לשרת את אברהם ולהיות נאמן ביתו, אזי עולה לכלל ברוך. שבת שלום כתב מיקי

 

[אדזה]

סיוד = סיוט

סוף סוף נחים היום לאחר עבודת סיוד וסידור הבית,נחמד לשבת ולקרוא את כולכם,סיפור,בדיחה,ניתוח מקורות,כל דבר יפה ומעניין ותודה לכולם על הנכונות לתרום.כל מי שמוסיץ מילה מקיים את הפורום במלואו.המשיכו ואל תתעייפו.

 

[אדזה]

סליחה-צריך להיות מוסיף במקום מוסיץ

 

[yaely2]

ליצחק יישר כוח, אלפי תודות. ../images/Emo47.gif

פרשת חיי שרה היא פרשה המעידה שמערת המכפלה שייכת לצאצאי יצחק כי שם נקברה אימו ואותה קנה אברהם בכסף מלא. על שרה כתוב "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" רגע, רגע מה הולך פה? מדוע לא כתוב "ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים"? כמו הצורה הרגילה? רשי טוען שכל דבר יוצא דופן בא ללמדנו משהו.גם פה רצתה התורה לספר לנו ששרה בגיל 20 היה עורה וגופה גמיש כמו של בת שבע, ובגיל מאה היה גופה כמו בת עשרים. לכן הפריד ביניהם הכתוב. עוד דבר, על היחסים בין יצחק לרבקה איך יצחק הביא את רבקה לאוהל כתוב "ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו" (זה הסבר שלי כמתבקש מהכתוב) הנה אפשר לראות שגבר באב וכאב על מות אימו ורק אישתו גורמת לו להתנחם שבת שלום

 

[עמליה3]

שבת שלום-ותודה ליצחק על פרשת השבוע

אני אוהבת לקרוא את פרשת השבוע שאתה מביא לפנינו ברורה ומתאימה לנו. כל ימי כילדה וכגננת אהבתי את סיםור אליעזר ורבקה ואהבת יצחק לרבקה. שרנו תמיד:נערה יפת עינים -הטי כדך השקיני מים. וחשוב המסר :לא לוותר על הארץ המובטחת,כי לנו היא.