פרשת חוקת

פרשת חוקת

הנה הסיפור כפי שמופיע בפרשתינו (חוקת, כאמור).

יד וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם ...
יז נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ.
יח וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ...
יט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.
כ וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה. כא וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו.
(במדבר כ).

פנו למלך אדום, בקשו יפה שיאפשר לבני ישראל לעבור דרך ארצו, והוא גירש אותם, לא יפה.


והנה מה שמשה בספר דברים מספר לסיחון:

כו וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת, אֶל-סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, דִּבְרֵי שָׁלוֹם, לֵאמֹר.
כז אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ: לֹא אָסוּר, יָמִין וּשְׂמֹאול.
כח אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי, וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן-לִי וְשָׁתִיתִי; רַק, אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי.
כט כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ-לִי בְּנֵי עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְהַמּוֹאָבִים, הַיֹּשְׁבִים בְּעָר--עַד אֲשֶׁר-אֶעֱבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ.
(דברים ב)

וזאת צריך להדגיש, כי בבראשית לו ח, נכתב בפירוש - וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם.

-------------------------------------------------------------------
שאלה נוספת שיש לשאול,
מפני מה נגזרה גזירה על משה רעיא מהימנא שלא יכנס לארץ ישראל.
גם בעניין הזה נחלקו המקראות, (ואוי לבושה).

בפרשתינו מסופר על הסלע שהוציא מים, ועל כך שנצטווה משה לדבר יפה (אל הסלע), ומשה במקום זאת בחר להכות את הסלע במקלו,
ולכן הוא נענש כמו שכתוב:
יב וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, יַעַן לֹא-הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לָכֵן, לֹא תָבִיאוּ אֶת-הַקָּהָל הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָהֶם

ובספר דברים משה מוכיח את ישראל על דבר פרשת המרגלים ובכיית העם.
ומוסיף משה ואומר -
לז גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם.
(דברים א)

כלומר שהסיבה שלא הורשה משה להכנס לארץ הוא בגל חטאתם של ישראל בסיפור המרגלים.
 
רש"י ניסה לתרץ ולא הצליח

רש"י בסיפור שבחומש דברים כותב: "כאשר עשו לי בני עשו - לא לעניין לעבור בארצם, אלא לעניין מכר אוכל ומים". כלומר שהמילים כאשר עשו לי שייכות לתחילת הפסוק הקודם שם "אוכל בכסף תשבירני..."
אך התירוץ אינו נכון כלל, ולא מפאת הדוחק שפתאום אינו מתייחס למשפט הסמוך שהוא "רק אעברה ברגלי", אלא כי לפי מה שכתוב בפר' חוקת כשישראל אמר לאדום "ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם" אדום לא הסכים. ובקיצור שגם אוכל ומים לא נתנו להם. והסתירה נותרה ודברי רש"י נפלו.
 
למעלה