פרשת "ויקהל-פקודי":

[לאה סי]

פרשת "ויקהל-פקודי":

בס"ד
ויקהל:
"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"

שואלים המפרשים, מדוע מכל המלאכות האסורות בשבת (ל"ט מלאכות), הזכירה כאן התורה רק את מלאכת הבערה? רוב הראשונים מתרצים (אבן עזרא, רשב"ם, רמב"ן, עקידת יצחק), שכוונת התורה להדגיש כאן את ייחודיותה של השבת בהשוואה ליום טוב: ביום טוב, אסורה עשיית מלאכה, אך מותרת מלאכה שהיא לצורך אוכל נפש (כאמור לעיל "אשר ייאכל לכל נפש, הוא לבדו ייעשה לכם"), וכאן מדגישה התורה ששבת חמורה מיום טוב, שאסורה אפילו מלאכת אוכל נפש. ולכן הודגשה מלאכת הבערת אש, שהיא המלאכה העיקרית המשמשת לעשיית מאכל.
ר' יהונתן אייבשיץ מסביר: עיקר טעם השבת הוא זכר למעשה בראשית, אך הרי האש לא נבראה כלל בששת ימי בראשית אלא במוצאי שבת (ולכן מברכים במוצ"ש בורא מאורי האש), ולכן היה מקום לסבור שהבערה אינה בכלל המלאכות האסורות, ומשום כך מדגישה התורה את האיסור על מלאכת הבערה.
הסבר אחר מובא בעקדת יצחק (ר' יצחק עראמה )על דרך הדרש: לאחר שציוותה התורה לעיל להימנע ביום השביעי ממלאכה (כאמור לעיל, "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי קודש"), מוסיפה התורה ומזהירה, כי יש להיזהר מהמצב השכיח, שבו הבטלה ממלאכה מביאה לישיבת עמי הארץ ולרכילות ולשון הרע. ולכן מזהירה התורה, "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"- היזהרו מאש המחלוקת והמריבה ביום השבת.

פקודי:
"אלה פקודי המשכן, משכן העדות ...עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן"

פירש רש"י, "עדות לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם".
על פי זה מבאר המשך חכמה את ההקשר של המשך הפסוק, "עבודת הלויים ביד איתמר וכו":
כידוע, הבכורות ירדו מכהונתם בעקבות חטא העגל, והעבודה עברה ללויים. היה מקום לחשוב, שבעקבות מחילת הקב"ה על חטא העגל, יחזרו הבכורות לדרגתם. לכן מוסיף הפסוק "עבודת הלויים ביד איתמר וגו'", לומר, שגם לאחר המחילה על חטא העגל, ועל אף העדות שמחל הקב"ה על חטא העגל, מכל מקום העבודה היא עדיין "עבודת הלויים", דהיינו, אין אומרים שיחזרו הבכורות לדרגתם, אלא העבודה שייכת לשבט לוי.
ולגבי הטעם שלא חזרה העבודה לבכורות, מפרש המשך חכמה ע"פ הגמרא במנחות, שם מבואר שכהן שזבח לעבודת כוכבים, מכאן ואילך אין קרבנותיו עולים לריח ניחוח, אפילו אם שב מחטאו.

"ביד איתמר בן אהרן הכהן"

במדרש רבא מובא, שאין עושין עסקי ממון של רבים אלא על פי שני גבאי צדקה. ומשה רבנו, אף שהיה נאמן על פי הקדוש ברוך הוא, קרא לאיתמר בן אהרן הכהן ושיתף אותו בחשבון כלי המשכן.
הצדיק רבי אריה לייב משפולא, הידוע בכינויו "הסבא משפולא", היה גבאי צדקה ופיזר ממונו לכל עני ואביון ולכל דורש, ומעולם לא בדק למי הוא נותן, האם אדם ישר הוא אם לאו.
פעם אחת, פנו אליו מבני העיר ואמרו: רבי, דע לך כי בין אלה הבאים לבקש את עזרתך, ישנם גנבים המעמידים פנים כעניים ישרים.
יודע אני – אמר הרבי – אולם אינכם יודעים, פעמים בא אלי יהודי לבקש ממני, שאתפלל בעדו משום שצרה באה עליו. נענה אני לבקשתו ומתפלל בעדו. אולם לפעמים ננעלים בשמים "שערי הרחמים", ומה יש בידי לעשות? או אז – סיים הרבי – שולח אני את הגנבים שלי, והם, המומחים, פורצים את המנעולים...
חזק חזק ונתחזק!!!

לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
גילה בת יקוטי

וכל חולי עמו ישראל.

"אל נא רפא נא לה"!

"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "

רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!


שבת שלום ומבורך!

חודש טוב ומבורך!!!

 

[shira1960]

תודה רבה לאה יקרה!

נזכרתי במשהו =-

לפני כך וכך הרבה שנים עבדתי בפנימייה שקלטה בני נוער אתיופיים ממבצע משה ומבצע שלמה (התחלתי לעבוד ממש אחרי מבצע שלמה). היו שם נוער שהסבירו לנו שכאשר הם הגיעו לפנימייה, הם פחדו שהאוכל שהוגש בשבת לא היה כשר משום שהוא היה אוכל חם, ואילו הם התרגלו לאכול רק אוכל קר בשבת, בהסתמך על הפסוק הנ"ל. לקח להם זמן להפנים שמותר לאכול אוכל שחומם בתנאים מסויימים

 

[הבת המתהוללת]

סיפור יפה!

 

[michalgad1]

אלו דברי תורה משובחים. יישר כוחך ושבת שלום .

 

[הבת המתהוללת]

שכוייח! לא חשבתי מעולם על עניין העבודה שלא הוחזרה לבכורות

-יפה!

חודש טוב ובשורות טובות.

 

[אורני אורני]

רבה לאה יקרה. כרגיל - הפלאת לכתוב.

 

[אפיהיל]

תודה. הדפסתי כדי שיהיה מוכן לארוחת שבת
מוצלח וכל כך עוזר.
אנחנו מקפידים לומר דבר תורה בארוחה, וכל כך הרבה פעמים אני משתמשת במה שאת מביאה.
תודה ושבת שלום

ומי שרוצה אמירה יפה על דבר תורה בארוחה הנה:
אָמְרוּ בִּבְרָכוֹת: ''הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבוֹהַּ וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת, וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ, וְאָרְכּוֹ וְקִירוֹתָיו עֵץ, "וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'' (יְחֶזְקֵאל מא). פָּתַח בְּ''מִזְבֵּחַ'' וְסִיֵּם בְּ''שֻׁלְחָן'', לְלַמְּדֵנוּ, מַה מִּזְבֵּחַ - מְכַפֵּר, אַף שֻׁלְחָן - מְכַפֵּר. לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַךְ עָלָיו בְּרָכוֹת הַמְחֻיָּבוֹת, וְהוּא עָתִיד גַּם כֵּן לְבָרֵךְ עַל מְזוֹנוֹ, אֵינוֹ נִפְטָר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן בִּלְבָד, אֶלָּא יַרְגִּיל עַצְמוֹ גַּם לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (אָבוֹת פֶּרֶק ג): ''כָּל שֻׁלְחָן שֶׁאָכְלוּ עָלָיו וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם'', כְּלוֹמַר: כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, הֲרֵי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. הגדה של פסח אור דניאל

 

[הבת המתהוללת]

יישר כוח, שבת שלום וחודש טוב

 

[yela]

הכל מעניין ואפילו קצת אקטואלי לתקופה . תודה ושבת שלום !