בן לולו שלמה
New member
פרשת "ויצא" - מדרשיר
אחד מן העלונים היותר אהובים עליי הוא "מעט מן האור". המחבר תורה, שירה, ציונות ואהבת ארץ ישראל ללא גבולות! חשבתי שאולי יימצא עוד אחד מבינינו שיאהב את המאמרים הנפלאים המפורסמים בו מידי שבוע. ואף אם יהיה רק אחד דייני... ודייני בהבאת תקציר (השאר ניתן למצוא בקישור המצורף) על קצה המזלג. ולמי שבעיניו הדברים יימצאו חן, ייטא ויטול... שבת שלום! על חלומות ומלאכים "מי לא מכיר את ההלצה הידועה לפיה אחד המוצגים שהוצגו במוזיאון התנ"ך הוא סולם יעקב... הלצה זו מחייבת להדגיש שהחלום לפי טיבו הוא חוויה אישית של החולם והוא, ורק הוא, יודע בדיוק מה הוא חלם ולעיתים אף בעל החלום עצמו מתקשה להמחיש לזולתו את שחלם. אמנם הסמלים השונים המופיעים בחלום יכולים להיות מוכרים גם לאחרים, אבל סמלים, כדרכם של סמלים יש בהם כדי להוות מוצג בסיסי המותיר לכל רואהו כר נרחב של דמיון ופרשנות מעולם החוויות האישי. לעיתים נזקק האדם הנבוך מחלומו לפרשנות חיצונית: "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נ"ה ע"ב). אמור מעתה לא החלום עצמו כי אם פתרון הסמלים שבו הוא אשר יכריע בסופו של דבר מה תהיה אחרית החולם ומה יעלה בגורלו של החלום. אנו מוצאים אצל חז"ל במקומות שונים ניסיונות לתת פרשנויות שונות לסמלים המופיעים בחלום, על פי רמזים המופיעים בפסוקים או לחילופין על פי תובנה הנובעת מתוך הלך מחשבה הרואה את הסמלים בחלום בהקשרם מתוך עולמו של עובד ה'...." מדרשיר – מאת חנן פורת ביטוי עז לערכם של החלומות הגדולים ולתביעה שלא לבוז להם נמצא בשיר שלפניכם – פרי עטה של רחל שפירא. ובשעה שכתבה את השורות הבוטות: בַּמָּקוֹם בּוֹ הַטִּפְּשִׁים דּוֹרְכִים עַל חֲלוֹמוֹת הַמַּלְאָכִים הוֹלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת. ודאי חלפו לנגד עיניה 'רצוא ושוב' המלאכים העולים ויורדים בסולם יעקב. הַמַּלְאָכִים הוֹלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת / רחל שפירא אֶת פְּחָדַי אַשְׁכִּיב לִישֹׁן כְּמוֹ אֶת יְלָדַי, אֲבַקֵשׁ מֵהֶם לִנְשֹׁם וְאוּלַי כְּבָר דַּי. כָּל פַּעַם כְּשֶׁיּוֹרֵד הָעֶרֶב הַנַּעֲרָה שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת עִם קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מִתְאַחֶרֶת לַמֶּרְחַקִּים הִיא רוֹצָה לָעוּף. הִשָּׁמְרִי לָךְ נִשְׁמָתִי הִשָּׁמְרִי מְאֹד מִן הָרֶגֶל הַגַּסָּה וּלְשׁוֹנוֹת רָעוֹת. בַּמָּקוֹם בּוֹ הַטִּפְּשִׁים דּוֹרְכִים עַל חֲלוֹמוֹת הַמַּלְאָכִים הוֹלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת.
אחד מן העלונים היותר אהובים עליי הוא "מעט מן האור". המחבר תורה, שירה, ציונות ואהבת ארץ ישראל ללא גבולות! חשבתי שאולי יימצא עוד אחד מבינינו שיאהב את המאמרים הנפלאים המפורסמים בו מידי שבוע. ואף אם יהיה רק אחד דייני... ודייני בהבאת תקציר (השאר ניתן למצוא בקישור המצורף) על קצה המזלג. ולמי שבעיניו הדברים יימצאו חן, ייטא ויטול... שבת שלום! על חלומות ומלאכים "מי לא מכיר את ההלצה הידועה לפיה אחד המוצגים שהוצגו במוזיאון התנ"ך הוא סולם יעקב... הלצה זו מחייבת להדגיש שהחלום לפי טיבו הוא חוויה אישית של החולם והוא, ורק הוא, יודע בדיוק מה הוא חלם ולעיתים אף בעל החלום עצמו מתקשה להמחיש לזולתו את שחלם. אמנם הסמלים השונים המופיעים בחלום יכולים להיות מוכרים גם לאחרים, אבל סמלים, כדרכם של סמלים יש בהם כדי להוות מוצג בסיסי המותיר לכל רואהו כר נרחב של דמיון ופרשנות מעולם החוויות האישי. לעיתים נזקק האדם הנבוך מחלומו לפרשנות חיצונית: "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נ"ה ע"ב). אמור מעתה לא החלום עצמו כי אם פתרון הסמלים שבו הוא אשר יכריע בסופו של דבר מה תהיה אחרית החולם ומה יעלה בגורלו של החלום. אנו מוצאים אצל חז"ל במקומות שונים ניסיונות לתת פרשנויות שונות לסמלים המופיעים בחלום, על פי רמזים המופיעים בפסוקים או לחילופין על פי תובנה הנובעת מתוך הלך מחשבה הרואה את הסמלים בחלום בהקשרם מתוך עולמו של עובד ה'...." מדרשיר – מאת חנן פורת ביטוי עז לערכם של החלומות הגדולים ולתביעה שלא לבוז להם נמצא בשיר שלפניכם – פרי עטה של רחל שפירא. ובשעה שכתבה את השורות הבוטות: בַּמָּקוֹם בּוֹ הַטִּפְּשִׁים דּוֹרְכִים עַל חֲלוֹמוֹת הַמַּלְאָכִים הוֹלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת. ודאי חלפו לנגד עיניה 'רצוא ושוב' המלאכים העולים ויורדים בסולם יעקב. הַמַּלְאָכִים הוֹלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת / רחל שפירא אֶת פְּחָדַי אַשְׁכִּיב לִישֹׁן כְּמוֹ אֶת יְלָדַי, אֲבַקֵשׁ מֵהֶם לִנְשֹׁם וְאוּלַי כְּבָר דַּי. כָּל פַּעַם כְּשֶׁיּוֹרֵד הָעֶרֶב הַנַּעֲרָה שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת עִם קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מִתְאַחֶרֶת לַמֶּרְחַקִּים הִיא רוֹצָה לָעוּף. הִשָּׁמְרִי לָךְ נִשְׁמָתִי הִשָּׁמְרִי מְאֹד מִן הָרֶגֶל הַגַּסָּה וּלְשׁוֹנוֹת רָעוֹת. בַּמָּקוֹם בּוֹ הַטִּפְּשִׁים דּוֹרְכִים עַל חֲלוֹמוֹת הַמַּלְאָכִים הוֹלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת.
