פרשת ויחי

פרשת ויחי

פרשת ויחי " ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה.." הוא בן 147 והוא עומד למות. הוא קורא ליוסף ומשביע אותו שלא יקברו אותו במצרים, אלא עם אבותיו במערת המכפלה. יוסף מבטיח ונשבע. יוסף לוקח את בניו לקבל ברכה מיעקב. יעקב מבטיח לו שמעמד בניו יהיו כמעמד האחים. כל אחד מהם מקבל חצי שבט. כאשר יעקב מברך אותם הוא מעדיף את הקטן אפרים על פני הבכור מנשה. זה הקטן גדול יהיה. " וגם – הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו.." אחר כך קורא יעקב לכל בניו לקבל ברכה אחרונה כל אחד באופן אישי: "ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עז. פחז כמים אל-תותר כי עלית משכבי אביך אז חיללת יצועי עלה." "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם בסדם אל-תבוא נפשי בקהלם אל-תחד כבודי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו-שור. ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל." "יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך. גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו. לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי-יבוא שילה ולו יקהת עמים. אסרי לגפן עירו ולשרקה בני אתנו. כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותו. הכלילי עינים מיין ולבן-שנים מחלב." " זבולון לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על-צידון." " יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס-עבד." " דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל, יהי דן נחש עלי-דרך שפיפן עלי- ארח הנשך עקבי-סוס ויפל רכבו אחור, לישועתך קויתי ה'." " גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב." " מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך." " נפתלי אילה שלחה הנותן אמרי שפר." " בן פרת יוסף בן פרת עלי-עין בנות צעדה עלי-שור. וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים. ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל.." " בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל." " ויאסף רגליו אל-המיטה ויגוע ויאסף אל – עמיו.." יוסף מבקש מפרעה לקחת את אביו ולקבור אותו במערת המכפלה כמו שביקש. הלוויה רבת רושם יוצאת ממצרים אל ארץ כנען וקוברים את יעקב. אחרי השבעה חוזרים יוסף והאחים למצרים. האחים מפחדים שאחרי מות יעקב יוסף יתנקם בהם, אבל יוסף מבטיח להם שהכול נסלח. " אל-תראו, כי תחת אלהים אני?" הוא מבקש מהם רק דבר אחד: להעלות את עצמותיו כאשר יעלו לארץ. " והעלתם את-עצמותי מזה.." יוסף מת בן 110. " ויחנטו אותו ויישם בארון במצרים.." * בזה מסתיים ספר בראשית. הוא התחיל מבריאת העולם, מניסיונות האל לעשות עולם טוב. האדם שברא בצלמו ונתן לו את כושר החשיבה וההחלטה מאכזב אותו. בסוף הוא בוחר באברהם לייסד עם. עם טוב כפי שהוא רוצה. כאן סוף פרק המשפחה. בספר הבא יתחיל סיפורו של העם. שבת שלום.
 

yaely2

New member
מנהל
מקצת שבחו של אדם בפניו ../images/Emo150.gif../images/Emo6.gif

שלום כולם
כתוב בגמרא: תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יח עמוד ב ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו , וכולו שלא בפניו. אני מרשה לעצמי היום מקצת שבמקצת שבחו של יצחק בפניו ולא את כולו. בסיום ספר בראשית זו ההזדמנות לומר על יצחק את מה שאני תמיד כותבת כבריאות נפשית או חוסן נפשי. כמעט שנה מספר לנו יצחק את פרשת השבוע, אני אישית נהנית מכך עד הגג ואני בטוחה שיש עוד כאלה. בשטח כמעט ולא רואים תגובות. יצחק כותב כדי לכתוב, יש לו מה לומר וזה אינו קשור בתגובה שלנו. חבר'ה, זו דוגמה לאגו תחת שליטה. חשבתי אולי יש דוגמה טובה יותר טובה או דוגמה נוספת ולא מצאתי. לתת, כי אדם רוצה לתת זה האידיאלי. פעם אחת אכן ביקש תגובה וקיבל, אך מאז המשיך לכתוב שוב, ללא קשר למספר התגובות שקיבל, אם קיבל. וזה רק מקצת שבחו, של אדם שהאגו לא מכתיב לו. מי ייתן יצחק וירבו כמותך בפורומים ובישראל. ויחד עם כל מה שכתבתי הוא בעל חוש הומור יוצא מגדר הרגיל.
 

אדזה

New member
בינג

היי בינג,גם אנחנו שמחים לפגוש אותך כאן למרות שאיננו מכירים.עצם זה שהגעת לפורום, פירושו שאת מיוחדת.נשמח לראות ולשמוע מכל מה שתביאי איתך.בינתיים נאחל לך ולכל חברי הפורום שבת שלום.
 
../images/Emo24.gif

אחווה ובכורה על אף חומרתו הידועה של חטאו של אדם הראשון, נראה שמחשבת ישראל הרבה יותר מוטרדת ע"י חטאו של האדם השני. הלא אמרו חז"ל בתורת כהנים: "ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". וכן אמרו במסכת שבת בסיפור אותו הנוכרי שבא לפני הלל וביקש להתגייר על מנת שילמד אותו את כל התורה כולה על רגל אחת (זאת אומרת שביקש להעמיד את התורה על יסוד אחד) שאמר לו הלל: דעלך סני לחברך על תעביד, זו כל התורה ואידך פירושה, זיל גמור. אכן, אפשר לומר שמאז שהרג קין את הבל, סיפור התורה מתרכז כביכול בחיפוש אחר האחוה בין בני האדם. ובמילים אחרות: יש לשים לב לכך שעיקר תוכנה של התקוה המשיחית בישראל היא בבחינת "וגר זאב עם כבש", דהיינו דו-הקיום והשלום בין אלו שנראים כאויבים בטבעם. מראשית בריאת העולם אנו למדים שמה שהקב"ה עשה בכך שברא את העולם הוא שנתן מקום לזולתו בתוך העולם שלו. על יסוד זה אפשר לומר שהאדם זוכה לעולמו ע"י כך שיתן אף הוא מקום לזולתו במה שהוא רואה כהעולם שלו. זאת היתה הבעיה שעליה לא הצליח קין להתגבר. הוא שרואה את העולם כקנוי לו, רואה בהבל תוספת (ותוסף ללדת את אחיו את הבל) שזכות הקיום שלה תלויה בכך שהיא לתועלתו או לכל הפחות שלא תפריע לו. וברגע שיתברר לו שיש תחרות ביניהם, הוא אינו סובל זאת והורג את הבל. קין הינו אם כן הבכור שאינו מסוגל להיות אח לאחיו. כתוצאה מכך, הוא נוחל קללה במקום ברכה: "וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ". כל המשך סיפור התורה הוא המאמץ להחזיר את הברכה לעולם, זאת אומרת הציפיה לזהות אנושית שבעקבות יכולתה להתייחס בחיוב לזולת תזכה להיות הצינור שדרכו הברכה תהיה מצויה. התורה מספרת שאחרי הכשלונות של הדורות הראשונים, מתחיל דרך התיקון עם אברהם אבינו שעם הופעתו חוזרות המילים אח/אחות לתפוס מקום חשוב. אמנם רק עם הופעתו של יוסף נפגשים אנו עם בכור שאוהב את אחיו הקטן - ולמעשה מבקש את האחוה כפי שיאמר בעצמו בהלכו לחפש אחר אחיו: "את אחי אנוכי מבקש". וכל עוד שהבעיה הזו לא מוצאת את פתרונה, סיפור האנושות לא יכול להתחיל ונמצא עדין בראשיתו. וספר בראשית יסתיים בסיומה של פרשת ויחי כאשר ייווכח שהאחוה הצליחה סוף כל סוף במשפחתו של יעקב כפי שמסופר בפסוקים האחרונים שבפרשה אחרי שחזרו מהלוויתו של יעקב. אנו רואים שאחי יוסף צריכים להתגבר על חשש נורא שאינו מאפשר להם להאמין שאכן יוסף – האיש שהתנכר אליהם והתגלה להם בתחילה בבחינת "כי כמוך כפרעה" – הוא אכן יוסף הצדיק והוא לא רק האח שלהם אלא גם ובעיקר אח להם. מבחינתו של יוסף, האחים עברו את המבחן כשלא נטשו את בנימין. זה היה האות לו המתין יוסף ואשר איפשר לו להתגלות לאחיו בתחילת פרשת ויגש, כאשר נתגלה תוקף הערבות של יהודה לבנימין,ומוכנותם של האחים לסבול עבור בנימין, בנה של רחל. אבל השבטים עדיין חושבים שהתנהגותו של יוסף היתה אך ורק מתוך אהבה וכבוד כלפי אביו יעקב. עתה שיעקב איננו, יתגלה פרצופו האמיתי. הם עדיין אינם מסוגלים לדבר איתו ישירות ושולחים אליו מסר ע"י שליח: "וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ". תגובתו של יוסף ידועה: "וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו". רק אז "וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים". משפט זה האחרון מראה שאחיו מוסרים את עצמם לידיו. להיות לו לעבדים פירושו לשרת את המטרה שהוא יוסף קבע בהביאו את כל המשפחה מצרימה. בתשובתו, מדגיש יוסף שהוא יודע היטב מה היתה כונתם, אבל הוא מקיים בלי שום הסתייגות "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ד'". הוא לא אומר להם שהוא יחזיר להם טובה למרות הרעה שהם חשבו עליו: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי?" כי מבחינתו התקיים "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום". לכן הוא אומר: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב". "להחיות עם רב", להחזיר את החיות לעם ישראל, כי הצדיק נקרא חי וכאשר כל ישראל ערבים זה בזה, ויש שלום ביניהם, מתגלה צדקתם. וחוזרים אנו מכאן לתחילת הדברים. אמנם קין הרג את הבל והוא הרשע. אבל האם היה הבל חף מפשע? כשהביא קין את קורבנו "מקץ ימים" האם ניסה הבל בכלל להסביר לו שלא כך עושים? הוא הביא מבכורות צאנו ומחלביהן וזכה בזה. אבל אולי התנהגותו היתה צריכה להיות אחרת. בשביל הבל, בהיותו הקטן, קל מאד להתייחס לזולת כזולת. הוא בא אל תוך עולם שבו הוא מצא שהיה משהו לפניו, לא כמו קין שחשב את עצמו לאדון הכל ועתה נדרש להתחלק עם משהו אחר. לכן היתה זו כביכול אחריותו של הבל לנסות לחנך את קין. אבל האם היה קין בר חינוך? זאת תהיה טענתו של יוסף שבא לעולם כבכור, זאת אומרת כביכול במצבו של קין – בכור, אבל עם תכונותיו של הבל – אח. וכפי שישראל מופיע כעם בעולם אחרי שכבר נמצאים בו ע' אומות, הרי שעל ישראל לנסות מה שהיה על הבל לנסות ולא עשה. לאחים שכבר ראו את נסיונו של יעקב אצל לבן והכשלון, אין ספק שאי אפשר לחנך את קין, ושמי שמנסה נמצא בסכנה. יוסף, בעל החלומות, בעל מה שהיינו קוראים החלום ההומניסטי, הכריח אותם לנסות שוב. והנה, כאשר נראה לנו כביכול שיש לו כל הסיבות לחשוב שהוא הצליח, מודה הוא לאחיו שאיתם הצדק והאמת: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת" אין עתיד לדרך זו שרציתי בה, "וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" ולא כפי שחשבתי בבחינת "אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם", ולכן "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה". אחרי תקופתו של משיח בן יוסף, באה ההפטרה לציין שבא העידן של משיח בן דוד, ע"י צוואתו של דוד המלך לשלמה בנו שהיה דברים כפשוטם המשיח בן דוד הראשון. שבת שלום
 
ערב טוב לחברי הפורום../images/Emo140.gif

אריקה, איזה יופי של אתר הבאת לנו. אני דווקא הקשבתי בהתחלה לדוד דאור עם שירו –" תשמור על העולם ילד", הוא ברקע תוך כדי שאני מקלידה.שיר יפהפה. איזה יופי וחוץ מזה כמובן, איך לא ? הוא שמור לי במועדפים, פשוט נהדר. תודה אריקה שלנו. גם אני שואלת כמו יעלי, איך את מגיעה בכלל לאתרים אלה ? האם שולחים לך, או שאת עושה חיפוש? אם את מחפש מה השיטה ?, כי פשוט את מביאה דברים נפלאים.. בהמשך אקשיב לעוד שירים. סיתווניות, אכן כאלה אנחנו הישראליים, אני בטוחה שיש עוד כהנה וכהנה , אבל גם זו רשימה מכובדת ביותר. יעלי – לגבי מה שכתבת על פרשת השבוע שיצחק מביא לנו כל שבוע, ובעצם זו הפניה גם ליצחק,- אני קוראת כל שבוע את מה שאתה מביא, ונהנית בעיקר בשל התזכורת שאני מקבלת למה שלמדתי בעבר,אבל אין לי שום דבר חכם לומר או להוסיף, אני פשוט קוראת , נזכרת, ולומדת ממה שאתה מוסיף ועל כך אני מודה. ואני בטוחה שאתה לא כותב כדי לקבל תגובה אלא בעיקר רואה את זה כזכות להביא בפנינו את פרשיות השבוע . ועל כך - תודה לך. ועוד משהו ליעלי, הרווחת יום, ועדין תספיקי לטיול שלך. תיהני. לפלאות של עליזה, הבאת "הרבה כתוב", דוחה את הקריאה למחר כי אני באמת רוצה לקרוא את כל הכתוב,נראה לי מעניין ביותר, אקרא ואם יהיה לי מה להגיב, אעשה זאת מחר. מכל מקום תודה על שאת טורחת להביא לנו את מה שאת מביאה. עוזי, הבדיחה בסדר, אם כי אם איני טועה אתה בעצמך הבאת לנו אותה לא מזמן, אבל סלח לי אם אני טועה, רק לא הבנתי כל כך את הקשר שלה לאקטואליה. היי בינה – טוב לראותך כאן. ברוכה הבאה לפורום שלנו. עורפה, גם אותך נדמה לי שאני רואה פה לראשונה, מקבלים אותך בברכה ופרחים זר פרחים לחברות החדשות בפורום.
 

yaely2

New member
מנהל
שבת שלום לכל חבריי הפורום../images/Emo24.gif

שלום כולם
חלקנו שמענו על רודיארד קיפלינג משורר בריטי שחי בהודו זכה בזמנו בפרס נובל. השיר המפורסם שלו הוא "אם" = IF, יש לקיפלינג עוד שיר ששמו "האומץ" ורציתי להביאו בפניכם. נזכרתי בו גם כי היום כתבתי על אופיו של יצחק ואני רוצה להקדיש לו את השיר. ."שיר האומץ" רודיארד קיפלינג 1865-1936 אם תחשוב כי תיפול כבר נפלת, אם תחיה בלי היסוס וניצלת, אם תרצה לנצח אך תאמר "לא אוכל", הן ברור שבחרת בקל שבקל, אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי, כי כל איש בעולם התוסס והחי, הרוצה להגיע לתרועת ניצחון, לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון, והוא חוק עולמים לנמשל ולמושל, ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל, החלט כי תוכל-רצונך אז מושל, עלייך יגן חוק איתן מברזל, מלחמות החיים לא תמיד מבקשות, את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אם יתמיד אז תמיד ינצח בכל, רק אותו האדם החושב כי יכול
 
ליעל ולכולם שבוע טוב

תודה על התשבחות, לא צריך להגזים. אני עושה מה שבא לי בשבילי. כמובן שאני רוצה קהל,מי לא? מזמן בפגישות משפחתיות היו הנכדים שואלים אותי בקריצה: " נו מה היה בפרשת השבוע?" כאשר התחלתי להסביר ראיתי שהם לא כל כך מקשיבים ואז נזכרתי בבדיחה: " מי נודניק? אחד שואלים אותו מה שלומך והוא מתחיל לספר." עכשיו לא משנה איפה הם, בלונדון, בירושלים, בצפון או בדרום הם רצים לקרוא: " מה הסבא שלי כתב" זה נותן לי גם השראה בכתיבה שלי. אמנם קשה היום להוציא ספר לאור. אנחנו עם הספר, כולם כותבים ואף אחד לא קורא, אבל "שלח לחמך על פני המים.." בשיטפונות של היום עוד יגיע איפשהו. שבוע טוב
 

yaely2

New member
מנהל
ליצחק ולכולם שבוע טוב../images/Emo28.gif

שלום יצחק, כבר חששתי שלא ראית את מה שכתבתי, התגובה שלך הרגיע אותי. כתוב בתורה "והאיש משה עניו מאד מכל אדם". הרבה דיו נשפך בניסיון לפרש את המונח "עניו" האם זה אדם שמשפיל את עצמו? פרופסור למתמטיקה צריך לטעון שאינו מבין במתמטיקה? או האם אדם שאינו מבין הרבה בתחום מסוים צריך להאדיר את עצמו? אחד הפרושים אומר: עניו פרושו אדם שמעריך את עצמו בדיוק ברמה שהוא שווה. ובמקרה הזה אני אומרת לך יצחק שאתה עושה את הפרשנות מצויין. ואנא המשך כך. לילה טוב
 
למעלה