פרשת "ויחי":
בס"ד
"ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה "
כלומר, בא שליח ואמר ליוסף, שיעקב אביו חולה. ומכאן ראיה, שיוסף לא היה רגיל להיות אצל יעקב (ולכן הוצרכו לשליח לספר לו על מצב יעקב).
ומדוע לא היה רגיל להיות אצל יעקב? ב"דעת זקנים בעלי התוספות" מבואר, שיוסף פחד תמיד שמא ישאל אותו יעקב איך הגיע למצרים וכו', ואז יצטרך לספר לו איך מכרוהו האחים וכו', ויקלל יעקב את האחים. מסיבה זו של דרכי שלום, נמנע יוסף מלשהות באופן תדיר אצל יעקב.
[ובלשונו: "ומשמע שלא היה יוסף רגיל אצל יעקב, כמו שמצינו נמי (=בפסוקים לעיל) 'ויקרא לבנו ליוסף'. ושמעתי מפי הרב ר' שמואל ז"ל הטעם, לפי שהיה ירא שישאל לו העניין היאך הורד למצרים, ויגיד לו שמכרוהו אחיו, ויקללם יעקב, ונמצא מחריב את העולם כולו, שהרי רחל אמו שקלל שלא מדעת... נתקיימה קללתו ומתה בדרך אפרת, הא אם יקללם מדעת לא כל שכן"].
מדברים אלה עולה, שיעקב כלל לא ידע עד סוף ימיו על המכירה!
ובאותו עניין:
"ויצוו אל יוסף לאמור, אביך ציווה לפני מותו לאמור, כה תאמרו ליוסף, אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם ..."
דהיינו, האחים אמרו ליוסף, שיעקב ציווה שיוסף לא ינקום באחיו על מה שעוללו לו. והנה, ברש"י מבואר שבדו כן מלבם, ולא אמר יעקב דבר זה מעולם. נשאלת השאלה, מדוע באמת לא פנו האחים אל יעקב וביקשו ממנו לומר כך ליוסף?
כך מקשה הרמב"ן בפרשת "ויגש", והוא מתרץ ,שלמעשה, מעולם לא נודע ליעקב מה עשו האחים ליוסף! ובלשון הרמב"ן: "יראה לי על דרך הפשט, שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה, והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים, כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם, אף כי יראו לנפשם פן יקצוף ויקללם, כאשר עשה בראובן ושמעון ולוי. ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו. ולכך נאמר ויצוו אל יוסף לאמר אביך ציווה לפני מותו לאמור וגו' (כעת יסביר למה הוצרכו לבדות מלבם), ואילו ידע יעקב בעניין הזה, היה ראוי להם שיחלו פני אביהם במותו,, לצוות את יוסף מפיו, כי ישא פניו ולא ימרה את דברו, ולא היו בסכנה (=אם היו עושים כך), ולא יצטרכו לבדות מלבם דברים".
אם כן לפי הרמב"ן, יעקב לא ידע על המכירה עד סוף ימיו, וכך עולה גם מדברי "דעת זקנים בעלי התוספות" על "ויאמר ליוסף הנה אביך חולה".
אמנם, צריך לומר, שעל אף שלא ידע, מכל מקום עדיין חשד, שאומר יעקב לבניו "אותי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו וגו'", וכמבואר שם ברש"י, "מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף". מכאן עולה שיעקב לפחות חשד באחים.
"האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים"
פעם אחת שוחח הצדיק רבי אלימלך מליזענסק בסעודה שלישית ותיאר את זמן הגאולה ובתוך כך אמר:
בדורו של משיח יהיה הבלבול כה גדול בין טוב לרע, וכאשר יתברר מי הוא הטוב ומי הוא הרע, יהיה זה דומה לניפוי קמח בנפה. כאשר מניחים את הקמח בנפה ומתחילים לטלטל הנה והנה עד שכל הקמח נחבט בדפנות הנפה, הקמח הנקי עובר בחורי הנפה ואילו הפסולת נשארת בכלי.
כאשר רואה הפסולת את הקמח הנופל מטה מטה, מיד היא מתנשאת עליו ואומרת: שפל שכמותך! לא רק שאתה נופל למטה, עוד תקבל חבטה הגונה כאשר תגיע למחוז חפצך... ואילו אני!... נשארתי למעלה!
כעבור רגע קט הופכים את הכלי על פיו והפסולת מנוערת אל האשפה...כך בדיוק יהיה באחרית הימים!
"ויגד ליעקב...הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק יעקב וישב על המטה"
אמרו חז"ל בגמרא מסכת סנהדרין: "כל המבקר את החולה נוטל אחד מששים בצערו".
משום כך – פירש הגאון רבי אליהו מווילנא – כאשר בא יוסף לבקר את אביו, נטל ממנו אחד מששים מחליו, ואם כן, נשארו ליעקב אבינו רק חמישים ותשע חלקים מן המחלה.
ודבר זה מרומז במילים: "הנה", בגימטרייה ששים. אולם אחרי שבא יוסף לבקרו נאמר: "ויתחזק יוסף וישב על המטה", "המטה" בגימטרייה חמישים ותשע...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
חזק חזק ונתחזק!!
שבת שלום ומבורך!!
בס"ד
"ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה "
כלומר, בא שליח ואמר ליוסף, שיעקב אביו חולה. ומכאן ראיה, שיוסף לא היה רגיל להיות אצל יעקב (ולכן הוצרכו לשליח לספר לו על מצב יעקב).
ומדוע לא היה רגיל להיות אצל יעקב? ב"דעת זקנים בעלי התוספות" מבואר, שיוסף פחד תמיד שמא ישאל אותו יעקב איך הגיע למצרים וכו', ואז יצטרך לספר לו איך מכרוהו האחים וכו', ויקלל יעקב את האחים. מסיבה זו של דרכי שלום, נמנע יוסף מלשהות באופן תדיר אצל יעקב.
[ובלשונו: "ומשמע שלא היה יוסף רגיל אצל יעקב, כמו שמצינו נמי (=בפסוקים לעיל) 'ויקרא לבנו ליוסף'. ושמעתי מפי הרב ר' שמואל ז"ל הטעם, לפי שהיה ירא שישאל לו העניין היאך הורד למצרים, ויגיד לו שמכרוהו אחיו, ויקללם יעקב, ונמצא מחריב את העולם כולו, שהרי רחל אמו שקלל שלא מדעת... נתקיימה קללתו ומתה בדרך אפרת, הא אם יקללם מדעת לא כל שכן"].
מדברים אלה עולה, שיעקב כלל לא ידע עד סוף ימיו על המכירה!
ובאותו עניין:
"ויצוו אל יוסף לאמור, אביך ציווה לפני מותו לאמור, כה תאמרו ליוסף, אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם ..."
דהיינו, האחים אמרו ליוסף, שיעקב ציווה שיוסף לא ינקום באחיו על מה שעוללו לו. והנה, ברש"י מבואר שבדו כן מלבם, ולא אמר יעקב דבר זה מעולם. נשאלת השאלה, מדוע באמת לא פנו האחים אל יעקב וביקשו ממנו לומר כך ליוסף?
כך מקשה הרמב"ן בפרשת "ויגש", והוא מתרץ ,שלמעשה, מעולם לא נודע ליעקב מה עשו האחים ליוסף! ובלשון הרמב"ן: "יראה לי על דרך הפשט, שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה, והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים, כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם, אף כי יראו לנפשם פן יקצוף ויקללם, כאשר עשה בראובן ושמעון ולוי. ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו. ולכך נאמר ויצוו אל יוסף לאמר אביך ציווה לפני מותו לאמור וגו' (כעת יסביר למה הוצרכו לבדות מלבם), ואילו ידע יעקב בעניין הזה, היה ראוי להם שיחלו פני אביהם במותו,, לצוות את יוסף מפיו, כי ישא פניו ולא ימרה את דברו, ולא היו בסכנה (=אם היו עושים כך), ולא יצטרכו לבדות מלבם דברים".
אם כן לפי הרמב"ן, יעקב לא ידע על המכירה עד סוף ימיו, וכך עולה גם מדברי "דעת זקנים בעלי התוספות" על "ויאמר ליוסף הנה אביך חולה".
אמנם, צריך לומר, שעל אף שלא ידע, מכל מקום עדיין חשד, שאומר יעקב לבניו "אותי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו וגו'", וכמבואר שם ברש"י, "מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף". מכאן עולה שיעקב לפחות חשד באחים.
"האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים"
פעם אחת שוחח הצדיק רבי אלימלך מליזענסק בסעודה שלישית ותיאר את זמן הגאולה ובתוך כך אמר:
בדורו של משיח יהיה הבלבול כה גדול בין טוב לרע, וכאשר יתברר מי הוא הטוב ומי הוא הרע, יהיה זה דומה לניפוי קמח בנפה. כאשר מניחים את הקמח בנפה ומתחילים לטלטל הנה והנה עד שכל הקמח נחבט בדפנות הנפה, הקמח הנקי עובר בחורי הנפה ואילו הפסולת נשארת בכלי.
כאשר רואה הפסולת את הקמח הנופל מטה מטה, מיד היא מתנשאת עליו ואומרת: שפל שכמותך! לא רק שאתה נופל למטה, עוד תקבל חבטה הגונה כאשר תגיע למחוז חפצך... ואילו אני!... נשארתי למעלה!
כעבור רגע קט הופכים את הכלי על פיו והפסולת מנוערת אל האשפה...כך בדיוק יהיה באחרית הימים!
"ויגד ליעקב...הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק יעקב וישב על המטה"
אמרו חז"ל בגמרא מסכת סנהדרין: "כל המבקר את החולה נוטל אחד מששים בצערו".
משום כך – פירש הגאון רבי אליהו מווילנא – כאשר בא יוסף לבקר את אביו, נטל ממנו אחד מששים מחליו, ואם כן, נשארו ליעקב אבינו רק חמישים ותשע חלקים מן המחלה.
ודבר זה מרומז במילים: "הנה", בגימטרייה ששים. אולם אחרי שבא יוסף לבקרו נאמר: "ויתחזק יוסף וישב על המטה", "המטה" בגימטרייה חמישים ותשע...
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
יהודית בת ציונה סינייה
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
צבי בן חביבה
עינב בת רבקה
נילי בת שרה הניה
אייל ראובן בן אורנה נריה
חנה בת סלה SALA
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
חזק חזק ונתחזק!!
שבת שלום ומבורך!!
