הרבָּה כהן כהן
New member
פרשת השבוע
הוזמנתי כאן על ידי ההנהלה כדי לייעץ בעניינים שברוח. ומה יותר מרומם מדברי התורה הקדושה אשר כל דבר רמוז בה? 147 הודעות חיכו לקרן בתיבת הדואר שלה כמניין חיי יעקב שנאמר וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה. אז מי שמדבר על בתי קפה של זקנים שייכנס לפרופורציות! שלילנד ערכה סקר על לימוד בעל פה, הנה עוד פרק יפה ללימוד : http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0149.htm מתוך הדברים שאומר יעקב לבניו לפני מותו נראה כי הוא עדיין לא סלח לכמה מהם ג רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה. ה שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם. ו בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר. ז אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל. יש כאן בכלל ציטוטים יפים למכביר: יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב. בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן. בסוף הפרשה עולה עניין הקשור לכמה שאלות שעלו כאן בפורום הנכבד. לאחר קבורת האב חוששים אחי יוסף מהנקמה ולכן הם שולחים שליחים אל יוסף עם הודעה כוזבת: טו וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. טז וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. יז כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו. יח וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים. יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ: כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי. כ וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב. כא וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם. כמו פרשן דאטא ואחיו וקרן יער ומשפחתה, גם אצל משפחת יעקב בוחרים בדרכים עקלקלות כדי להשיג את המטרה האחים אינם באים ישירות אל יוסף להתחנן ולבקש סליחה אלא שוב בוחרים בדרך המרמה: " אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר" הרי אם יעקב רצה לצוות משהו את יוסף הוא היה עושה זאת ישירות כי יוסף היה בנו האהוב והמקורב אליו ביותר. לפיכך כשיוסף שומע את דברי השליח הוא מתחיל לבכות כי הוא מבין שאחיו עדיין חושדים בו. כשהאחים מגיעים ונופלים לפניו, הוא מזדעזע " אַל-תִּירָאוּ. כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי ?!" מילים דומות הטיח יעקב באימו של יוסף כשהיא מתחננת לפרי בטן [בראשית ל]: א וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. ב וַיִּחַר-אַף יַעֲקֹב, בְּרָחֵל; וַיֹּאמֶר, הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר-מָנַע מִמֵּךְ, פְּרִי-בָטֶן. אבל יוסף הופך את המשמעות ומשתמש כמעט באותן מילים כדי לנחם את אחיו ולהרגיעם. יוסף יכול לנצל את כוחו כדי להשפיל את אחיו וכדי להתנקם בהם, אך דוקא עכשיו הוא בוחר בדרך ההפוכה – לא אתם תהיו עבדים לי אלא "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם"! האדם החזק יותר הוא זה שיכול לוותר ולמחול על כבודו. מסיפור יוסף ואחיו ניתן ללמוד הרבה על היחסים בתוך המשפחה ועל חשיבות התקשורת התקינה בין כל הצדדים. שבת שלום!
הוזמנתי כאן על ידי ההנהלה כדי לייעץ בעניינים שברוח. ומה יותר מרומם מדברי התורה הקדושה אשר כל דבר רמוז בה? 147 הודעות חיכו לקרן בתיבת הדואר שלה כמניין חיי יעקב שנאמר וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה. אז מי שמדבר על בתי קפה של זקנים שייכנס לפרופורציות! שלילנד ערכה סקר על לימוד בעל פה, הנה עוד פרק יפה ללימוד : http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0149.htm מתוך הדברים שאומר יעקב לבניו לפני מותו נראה כי הוא עדיין לא סלח לכמה מהם ג רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה. ה שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם. ו בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר. ז אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל. יש כאן בכלל ציטוטים יפים למכביר: יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב. בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן. בסוף הפרשה עולה עניין הקשור לכמה שאלות שעלו כאן בפורום הנכבד. לאחר קבורת האב חוששים אחי יוסף מהנקמה ולכן הם שולחים שליחים אל יוסף עם הודעה כוזבת: טו וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. טז וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. יז כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו. יח וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים. יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ: כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי. כ וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב. כא וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם. כמו פרשן דאטא ואחיו וקרן יער ומשפחתה, גם אצל משפחת יעקב בוחרים בדרכים עקלקלות כדי להשיג את המטרה האחים אינם באים ישירות אל יוסף להתחנן ולבקש סליחה אלא שוב בוחרים בדרך המרמה: " אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר" הרי אם יעקב רצה לצוות משהו את יוסף הוא היה עושה זאת ישירות כי יוסף היה בנו האהוב והמקורב אליו ביותר. לפיכך כשיוסף שומע את דברי השליח הוא מתחיל לבכות כי הוא מבין שאחיו עדיין חושדים בו. כשהאחים מגיעים ונופלים לפניו, הוא מזדעזע " אַל-תִּירָאוּ. כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי ?!" מילים דומות הטיח יעקב באימו של יוסף כשהיא מתחננת לפרי בטן [בראשית ל]: א וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. ב וַיִּחַר-אַף יַעֲקֹב, בְּרָחֵל; וַיֹּאמֶר, הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר-מָנַע מִמֵּךְ, פְּרִי-בָטֶן. אבל יוסף הופך את המשמעות ומשתמש כמעט באותן מילים כדי לנחם את אחיו ולהרגיעם. יוסף יכול לנצל את כוחו כדי להשפיל את אחיו וכדי להתנקם בהם, אך דוקא עכשיו הוא בוחר בדרך ההפוכה – לא אתם תהיו עבדים לי אלא "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם"! האדם החזק יותר הוא זה שיכול לוותר ולמחול על כבודו. מסיפור יוסף ואחיו ניתן ללמוד הרבה על היחסים בתוך המשפחה ועל חשיבות התקשורת התקינה בין כל הצדדים. שבת שלום!
