מביאה ברכה
New member
פרשת השבוע
בס"ד פרשת יתרו י"ז שבט התשס"ט דרך הנשר "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:" המשפט הפותח את תיאור המעמד מאלף: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" (שמות י"ט, ד'). לאמור, אהבתי לכם באה לידי ביטוי במכות הקשות אשר הנחתי על המצרים. אהבתי באה לידי ביטוי נוסף בכך שגוננתי עליכם. "כנשר הנושא גוזליו על כנפיו. שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם שמא יזרוק בו חץ, לפי שאין עוף אחר פורח על גביו, לכך נותנו על כנפיו. אומר: מוטב יכנס החץ בי ולא בבני" (רש"י בפירושו במקום). וכן מופיע דימוי זה גם בפרשת האזינו (דברים ל"ב, י"א): "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו". הנשר, מלך העופות, הפורש כנפיו וממריא אל על יכול להעניק כל זאת לגוזליו, שהרי "בני מלכים" הם, והוא קובע אותם במרומי על ופסגת רחמיו. העיר והאיר הרש"ר הירש: אכן הגוזל יעלה על גבי הנשר לשמי רום, אך עליו לטפס בכוחותיו הוא. הנשר אינו יכול להעלותו על גבו. אם אכן יעשה זאת אין כמוהו. (בעוד גוזלי שאר העופות נישאים שלא מרצונם ע"י אצבעות העופות, ואין מוטל עליהם לעשות מאומה). סופו של הפסוק: "ואביא אתכם אלי". מתרגם התרגום: "וקרבתי אתכם לעבודתי". הוה אומר, אחר כל האהבה והחיבה הבאים מיוצרו של עולם מוטל עלינו התפקיד לעלות, לטפס, להתאמץ, אזי נתקרב אליו ונרקיע לשמי רום. שבת שלום הרב יוסף ברוק מבית "עת לחשוב" Http://www.hidabroot.org אם אהבת את הדברים, העבר אותם לחבריך
בס"ד פרשת יתרו י"ז שבט התשס"ט דרך הנשר "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:" המשפט הפותח את תיאור המעמד מאלף: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" (שמות י"ט, ד'). לאמור, אהבתי לכם באה לידי ביטוי במכות הקשות אשר הנחתי על המצרים. אהבתי באה לידי ביטוי נוסף בכך שגוננתי עליכם. "כנשר הנושא גוזליו על כנפיו. שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם שמא יזרוק בו חץ, לפי שאין עוף אחר פורח על גביו, לכך נותנו על כנפיו. אומר: מוטב יכנס החץ בי ולא בבני" (רש"י בפירושו במקום). וכן מופיע דימוי זה גם בפרשת האזינו (דברים ל"ב, י"א): "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו". הנשר, מלך העופות, הפורש כנפיו וממריא אל על יכול להעניק כל זאת לגוזליו, שהרי "בני מלכים" הם, והוא קובע אותם במרומי על ופסגת רחמיו. העיר והאיר הרש"ר הירש: אכן הגוזל יעלה על גבי הנשר לשמי רום, אך עליו לטפס בכוחותיו הוא. הנשר אינו יכול להעלותו על גבו. אם אכן יעשה זאת אין כמוהו. (בעוד גוזלי שאר העופות נישאים שלא מרצונם ע"י אצבעות העופות, ואין מוטל עליהם לעשות מאומה). סופו של הפסוק: "ואביא אתכם אלי". מתרגם התרגום: "וקרבתי אתכם לעבודתי". הוה אומר, אחר כל האהבה והחיבה הבאים מיוצרו של עולם מוטל עלינו התפקיד לעלות, לטפס, להתאמץ, אזי נתקרב אליו ונרקיע לשמי רום. שבת שלום הרב יוסף ברוק מבית "עת לחשוב" Http://www.hidabroot.org אם אהבת את הדברים, העבר אותם לחבריך