פרשת השבוע...?

פרשת השבוע...?

יאיר ביקש ממני לכתוב על פרשת השבוע, והסכמתי, כמו שאתם רואים. פרשת השבוע היא "ויצא". ואני לא אכתוב מה פרשנים אמרו על הפרשה, או מה גדולי החכמים חושבים. כרגע מנקודת המבט שלי, ואם יש למישהו מ להוסיף, אתם יותר ממוזמנים. אז כך יעקוב אבינו מגיע למקום שנקרא לוז, אך הוא קורא לו "בית-אל". למה? כי הוא חלם חלום שבו יש לו התגלות אלוהית והבטחה לרשת את ארץ ישראל, לו לזרעו. בכל מקרה, רוב הסיפור מתרחש בחרן, ביית לבן, כיוון שיעקוב בורח מאחיו, עשיו. הוא מגיע לחרן, ופוגש את שתי בנותיו של לבן, רחל ולאה, ואת שתי שפחותיהן, בלהה וזילפה. מיד הוא רוצה לשאת את רחל לאישה. לבן מסכים בתנאי שיעבוד 7 שנים. יעקוב עובד 7 שנים, אך לבן נותן לו את לאה לאישה. יעקוב לא מוותר, ולבן מסכים שיינתא לרחל, בתנאי שיעבוד 7 שנים נוספות. וכך הוא עושה. בסופו של דבר ליעקוב נולדו בנים מרחל, לאה, בלהה וזילפה. כמה? 12. 12 שבטי ישראל :יהודה, יששכר, זבולון, לוי, שמעון, ראובן, יוסף, בנימין, גד, אשר, דן ונפתלי. עכשיו אני רוצה לחזור רגע לפרשה של שבוע שעבר, תולדות. אני רוצה להסביר למה יעקוב בורח מעשיו. בפרשת תולדות יעקוב גונב את ברכת הבכורה מאחיו. דבר שאתם יכולים להבין, די הרגיז אותו. אז יש פה משהו שאני לא כל-כך הבנתי. או יותר נכון, תהיתי קצת לגביו. יעקוב מגיע לחרן בגלל בגידה. בגידה באחיו, במישהו קרוב אליו, שאהב אותו. בחרן הוא מתאהב ורצה לשאת לאישה את רחל. הנישואים האלו באמת היו מאהבה, הוא עבד בשבילם 14 שנים קשות. ואז יש לו 12 ילדים, שחלקם בכלל משפחות שלא נשואות לו, וחלקם מאישה שהוא בכלל לא רצה להינשא לה מלכתחילה. אבל 12 הילדים האלה הם עתידו של עם ישראל, והם הדבר הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו (נתון לוויכוח, אבל בכל מקרה). אז מה לא הבנתי? הסיפור הזה מורכב מאהבה, בגידה באהבה, ומעשים שכלל וכלל לא קשורים לאהבה, אפילו הפוכים לה. איך כל זה מסתדר ביחד, ויוצא לנו בסופו של דבר את 12 שבטי ישראל? זה מה שלא הבנתי. האהבה במקרא היא תמיד מסובכת, אבל פה בכלל. אני אישית חושבת שיעקוב ממש לא בסדר. כן הוא אחד האבות, אבל בכל זאת... רציתי לכתוב קצת השבוע, אבל כשמתחילים לכתוב קשה להפסיק. אם יש תגובות, הערות, הארות, חילוקי דעות, ומה לא, אני יותר מאשמח לשמוע. שבת שלום ומבורך.
 
מה זאת אהבה...?

נועה יקרה, קודם כל יישכוייח גדול על הפרשה- על מה שכתבת לגבי הגשמה ושנת המשך אני אגיב במקום אחר... הפרשה- אני מסכים לגבי התפיסה שלך את יעקב, גם לי לפעמים הוא נראה לא ממש כמו איזו דמות של אבא שיש מה ללמוד ממנו, הוא מאכזב לא מעט פעמים, אבל דווקא לגבי אהבה יש מה ללמוד ממנו... כתוב בפרשה ביעקב נאלץ לעבוד שבע שנים בכדי לזכות ברחל, ואז שבע שנים נוספות כי לבן לא הסכים לתת אותה לפני שאחותה הגדולה תילקח לאישה. יעקב בכל זאת מסכים, ונשאר שבע שנים נוספות וכך אומר הפסוק:"ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה"... נשמע כמו קיטש אמיתי שלקוח מסרט אמריקאי טוב... ובכל זאת- מה זאת אהבה במקרא שאלת? בשבילי לראות את יעקב, או את הסופר המקראי (זה לא ממש חשוב לי כאן...), משתמש בביטוי שכמו זה- כימים אחדים באהבתו אותה- גורם לבחון מחדש את האהבות שלי בחיי, בכל דבר.. אולי דווקא בגלל שהסיפור מלא באהבות ושקרים, טלנובלה אמיתית, הוא נראה לי אנושי יותר, משהו שאפשר יותר לגדול לתוכו, ועצם העובדה שאני יכול להעביר ביקורת עליו גורם לי להרגיש טוב יותר- כי אני יודע שמצופה ממני ומעמי יותר... ובכל זאת תמיד נשארת האהבה... המון אהבה, ושבוע דבש לכולם, יאיר
 
למעלה