פרשת השבוע שלח
פרשת השבוע שלח לך ספר במדבר פרקים ח-יב הפטרה ספר יהושע פרק ב' שלום רב לחברי קהילת נוער תל"ם היקרים והאהובים, אני מקווה שעבר עליכם שבוע נפלא נוסף, שאתם רואים כבר את הסוף של שנת הלימודים הארוכה ומצפים לקראת החופש הענק ובמיוחד למחנה הקיץ. השבוע בפרשת השבוע שלנו באים לידי ביטוי הנושאים הבאים: הפרשה עומדת בסימן חטא המרגלים: שנים-עשר המרגלים שתרו את ארץ ישראל חזרו ודברו את דיבת הארץ. העם החל לבכות: "לו מתנו בארץ מצרים", ועל כך נגזר גורלם לנדוד במדבר ארבעים שנים, פרק הזמן הדרוש להחליף את דור יציאת מצרים עם דור חדש, ילידי המדבר. בפרשה הקודמת "בהעלותך" ראינו את המצב הרוחני בו היה נתון דור המדבר. אפיינו אותו קטנות האמונה וחוסר האמונה – האמונה נוצחה בידי ההבל והביטחון בשוא. כשם שדור המדבר העדיף את הבצלים והשומים על דגן השמים כן הוא לא רצה עתה להיות מובא לארץ המובטחת "על כנפי נשרים", אלא להיות מודרך על ידי תרים, בלשים ומרגלים. אלוהים אינו עוצר בכוח את האדם מלכת בדרכו, גם אם בחר בדרך רעה, ואמרו חז"ל במסכת מכות (י, ע"ב): "בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו." לכך אומר הכתוב (פרק יג' פ"ס ב'): "שלח לך אנשים" ואומר רש"י (שם): "לך" – לדעתך. אני איני מצווה לך, אם תרצה – שלח ... אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג', יז'): "אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני, החתי...אל ארץ זבת חלב ודבש". אבל אתם לא רציתם בדרך זו, העדפתם לסמוך על ידיעות שיביאו לכם שלוחיכם אשר הם נאמנים בעיניכם מדברי. "אם תרצה – שלח". אך גם אם מוליכין את האדם שבחר בה, עדיין ניתן לו סעד שלא ייכשל, עדיין ניתנת לו אפשרות לתקן, ולכן נבחרים ונקבעים לשליחות זו, ללכת ולתור את הארץ, הטובים שביניהם, וכן נאמר בפרקנו לפני רשימת שמות המרגלים (פרק יג פ"ס ג'): "על פי ה', כלם אנשים ראשי בני ישראל המה". מה דעתכם חברים יקרים על עצם החלטתו של משה לשלוח מרגלים לארץ המובטחת? כיצד אפשר ללמוד מכך על מנהיגותו? אשמח לתגובות שבת שלום ומבורך ושיהיה לכם שבוע מקסים שלכם אוהב ניר
פרשת השבוע שלח לך ספר במדבר פרקים ח-יב הפטרה ספר יהושע פרק ב' שלום רב לחברי קהילת נוער תל"ם היקרים והאהובים, אני מקווה שעבר עליכם שבוע נפלא נוסף, שאתם רואים כבר את הסוף של שנת הלימודים הארוכה ומצפים לקראת החופש הענק ובמיוחד למחנה הקיץ. השבוע בפרשת השבוע שלנו באים לידי ביטוי הנושאים הבאים: הפרשה עומדת בסימן חטא המרגלים: שנים-עשר המרגלים שתרו את ארץ ישראל חזרו ודברו את דיבת הארץ. העם החל לבכות: "לו מתנו בארץ מצרים", ועל כך נגזר גורלם לנדוד במדבר ארבעים שנים, פרק הזמן הדרוש להחליף את דור יציאת מצרים עם דור חדש, ילידי המדבר. בפרשה הקודמת "בהעלותך" ראינו את המצב הרוחני בו היה נתון דור המדבר. אפיינו אותו קטנות האמונה וחוסר האמונה – האמונה נוצחה בידי ההבל והביטחון בשוא. כשם שדור המדבר העדיף את הבצלים והשומים על דגן השמים כן הוא לא רצה עתה להיות מובא לארץ המובטחת "על כנפי נשרים", אלא להיות מודרך על ידי תרים, בלשים ומרגלים. אלוהים אינו עוצר בכוח את האדם מלכת בדרכו, גם אם בחר בדרך רעה, ואמרו חז"ל במסכת מכות (י, ע"ב): "בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו." לכך אומר הכתוב (פרק יג' פ"ס ב'): "שלח לך אנשים" ואומר רש"י (שם): "לך" – לדעתך. אני איני מצווה לך, אם תרצה – שלח ... אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג', יז'): "אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני, החתי...אל ארץ זבת חלב ודבש". אבל אתם לא רציתם בדרך זו, העדפתם לסמוך על ידיעות שיביאו לכם שלוחיכם אשר הם נאמנים בעיניכם מדברי. "אם תרצה – שלח". אך גם אם מוליכין את האדם שבחר בה, עדיין ניתן לו סעד שלא ייכשל, עדיין ניתנת לו אפשרות לתקן, ולכן נבחרים ונקבעים לשליחות זו, ללכת ולתור את הארץ, הטובים שביניהם, וכן נאמר בפרקנו לפני רשימת שמות המרגלים (פרק יג פ"ס ג'): "על פי ה', כלם אנשים ראשי בני ישראל המה". מה דעתכם חברים יקרים על עצם החלטתו של משה לשלוח מרגלים לארץ המובטחת? כיצד אפשר ללמוד מכך על מנהיגותו? אשמח לתגובות שבת שלום ומבורך ושיהיה לכם שבוע מקסים שלכם אוהב ניר