פרשת השבוע "פרשת וירא"

פרשת השבוע "פרשת וירא"

בפרשתינו אנו קוראים כי אנשי סדום היו רעים וחטאים, הם לא היו יחידים שהרשיעו דרכם, אלא הכלל כולו היה מושחת. אנשי סדום עגנו את הרשע בחוק - הם חוקקו חוקי רשע למכביר, למשל שאסור להאכיל עניים. מסופר במדרש שהיתה בחורה אחת שהתעלמה מחוק זה ונתנה לעני אוכל בסתר. כשגילו זאת אנשי סדום - דנו אותה למיתה מיוחדת. מרחו אותה בדבש ואז הדבורים באו ועקצו אותה עד שיצאה נשמתה. חוק אחר שהיה להם, ידוע בשם: "מיטת סדום" והוא שכל אורח שמגיע לעיר מציעים לו מיטה. מי שהיה ארוך מהמיטה חתכו את רגליו. ומי שהיה קצר מהמיטה מתחו אותו על המיטה. אנשי סדום הגיעו לשפל כזה משום שהיו מונעים ע"י יצרם הרע, ולא היתה בהם יראת שמיים. הם רצו להסתגר בתוך עצמם, חברה מצליחה ולא לעזור לאחרים. הם ההפך הגמור מאברהם איש החסד המחפש אורחים, מחפש להיטיב, גם אנו צריכים להביט אל אבינו אברהם וללכת בדרכיו להתחזק ביראת שמיים ובמידות טובות, ולהמשיך את המסורת של תורת החסד בעם ישראל, ולהתנגד לשיטות סדומיות חדשות. שבת שלום לכולם מדליקה
"אם כשלה הדרך לפסגה תשמח בכל הטוב שיש בך"
 

שייכת

New member
האם סדאם הוא מהמילה סדום???????????

מכירה את תפוח סדום או פתילת המדבר? יש עץ כזה, מאוד מיוחד באיזור המדבר... והסיפור... האגדה מספרת שארץ סדום ועמורה הייתה מבורכת ביבול רב ובעיקר בעצי פרי, ומכולם בלט תפוח סדום. מכיוון שהתושבים היו רעי לב, המטיר עליהם האל משמים אש וגופרית והחריב את הארץ. רק עץ אחד נותר בארץ סדום והוא תפוח סדום, אך גם בו דבקה הקללה ופירותיו הפכו חלולים ומלאי עפר... יפה ומושך מאוד את העין מבחוץ, אך חלול מבפנים... אל תשלחו ידכם אל התפוח, אם חשקה נפשיכם בו, הוא רעיל כמו העץ כולו. שבת שלום גם ממני...
 

ל ו ט

New member
../images/Emo62.gif ולפתע, אני בתמונה

איתרע מזלי ודווקא בסדום הקמתי לי בית. הכל התחיל מסכסוכון של שטחי מרעה, לא משהו הכי מעניין בעולם. אז רכבתי לי קצת עד שמצאתי כרי מרעה ירוקים ועיירה שלווה, שמרחוק, נראתה חביבה להפליא. בית בניתי לי בסדום, משפחה גידלתי לתפארת. הכבשים רעו באחו בניחותא, ציפורים צייצו ממעל ותושבי העיר בעלו זה את זה. לא אוכל להגיד שלא הרמתי גבה כאשר אמתלון, שכני השחור מהוילה בתחילת הרחוב עשה לו מנהג להשאיל את המשור שלי מדי שבוע ואף תירץ זאת במשפט כמו "הגיעו אלינו אורחים בלתי צפויים", כמו ביקש מספר כיסאות, או בקבוק יין. גם כאשר נבוטליון, יו"ר ועד השכונה, הגיע אלי וביקש פח דבש טרי ורשות להשתמש בכוורות אשר הקמתי בחצרי האחורית לאיזשהו צורך דמגוגי נראתה לי הבקשה מוזרה. אך מאחר ובאותו סוף שבוע חגגנו אשתי, אשת, ואני את יום נישואינו בסוויטה מרווחת בעמורה הסמוכה, התרתי לו להשתמש בדבש ובדבורים. כך חלפו ימי בנועם. בני הלכו לחוגים מגוונים כמו "נימוסים והליכות-למד לכבד את אורחיך" ו"חוק, מוסר ודת- שאלות מייסרות". אני קראתי מדי בוקר את "ים המוות" המקומון המקומי אך רק את ההורוסקופ, שכן כתבות מוזרות עם כותרות כמו "עבר את בתך בשלושה צעדים" מעולם לא היו מיי קאפ אופ טי. לילה אחד, אורחים הגיעו דווקא למפתן ביתי. כמובן שאירחתי אותם כמיטב המסורת היהודית, אם כי כשהראיתי להם את המשור, הם התבוננו בי בפליאה. שכניי התגודדו סביב ביתי בבקשה למסור להם את האורחים ובטענה כי איני יודע אירוח ראוי מהו, אך הפעם התעקשתי. למחרת הצטוויתי לארוז את חפצי ולעזוב את העיר, במסגרת החזרת שטחים כבושים והשמדה טוטלית, כך אמרו השליחים. אשת לא כל כך אהבה את הרעיון, בעיקר לנוכח העובדה שזה מכבר בנינו קומה שניה ותכננו להביא ילד נוסף לעולם. כשהיינו במרחק מה מהעיר שמענו רעש די חזק. בדיוק ניסיתי להיזכר בשם השיר שהתנגן לי בראש כבר יומיים. צעדתי קדימה בנחישות משנן תו אחר תו. בדיעבד, הסתבר שאשת נזכרה ששכחה את הגז פתוח וחששה שמקורו של הרעש היה בנרגילה שהודלקה בקרבת מקום. היא התבוננה אחורה בבהלה. יתר הדברים כתובים בספר הספרים. ניתן לעיין קלות בבראשית פרק י"ט או להמתין בסבלנות לפרשת השבוע הבא.
 
העיר המקוללת

בעיר הזאת כבר אין קדושים, כבר אין מלאכים, כמובן שלא ילדים, כמובן שלא מילים, כולם לכאורה, שווים בפני אלוהי השקר, בפני אלוהי הפחד, בערים אחרות יש אור, בעיר הזאת רק שדים, הו געגועי שלוחים אליך אור כשדים. אבל עכשיו אני בסדום, אתאר לכם קצת את עירי. כאן יש רק גברים מזוקנים ונשים שמנות שותים וודקה בקשית בבתים של שעווה. עוד מעט תפרוץ הלהבה ותמיס את כל השעווה. בהתחשב בבתים המומסים, אפשר לומר ששפר עלי גורלי בהעניקו לי מצב צבירה מוצק, אך אליה וקוץ בה, כל משב רוח אוילי מפורר עוד כמה גרגירי מלח מעורי המחוספס. בעיר הזאת נותרתי רק אני. רבים ניסו לפרוץ את שערי העיר הזאת, ונכשלו. ביניהם מלאכים, במהלכים לא מתועדים. היה משיח אחד, גמד, שלא הצליח לעלות על הסוס, החמור. היה משיח אחר, שיכור, שידע קללות בשישה ניבים שונים של אידיש, ובסוף קברו אותו בהטעמה ספרדית. אחת הפעמים המוחמצות יותר, היתה בלב העיר, כשהרימו המנופים את המזרקה, וגילו את הבשר האדום, החלוד. דווקא המקרה הלפני אחרון היה מבדח: ישישה, לאו דווקא מקומית, החליקה על קליפת בננה. תחילתו של מהלך זה מצוי בכתובים, סופו הרחבת אופקיה של אותה זקנה, פתיחת ראשה, וסרט על חייה. בעיר הזאת כבר אין קדושים, בעיר הזאת כבר אין מאום.
 
מסתבר...

שהמשפט "כגודל ההשקעה-גודל התשואה" אינו רחוק מהאמת.
אבל עדיין יהלום (שזקוק לליטוש קל?).
 

סנדי32

New member
שבת שלום מדליקונת ../images/Emo24.gif../images/Emo20.gif

קראתי את הפרשה מאוד נחמד איך שאת מפרשת את הפרשה באמת היו רעים אנשי סדום אהבתי לקרוא אותך
אקרא כל יום שישי את הפרשות
 
מדליקה תגידי זה מהתנ"ך או ......

מזמננו אנו ?????? חשבתי דיברת על יומן השבוע. פשוט מתאים. כמה שאנחנו טובים.. על זה כתבו שיר : "רבותיי ההיסטוריה חוזרת....." שבת שלום.
 

חד קרן1

New member
מעמוד 4 את מקפיצה??

לוט ואישתו ההזויה שווים עוד קריאה,,,,, אבל לא כולם מעוניינים לקרוא. חד כמו קרן
 

giulietta

New member
אם לא היית מגיב

זה היה צולל מהר לתחתית העמוד (וזה בסדר, זה פורום דינמי). אבל הגבת לי ואני לא נשארת חייבת
אז לוט ואשתו מקבלים עוד 10 שניות של חסד. שבוע נפלא גם לך. ג´ול
 
למעלה