פרשת השבוע - וישב

[uty76]

מותק זה בדיוק ההבדל

בין הגיון לחוסר היגיון...

 

[rigoletto111]

זו הלוגיקה של "חילול כבוד המשפחה"

שרווחת עד היום בעולם הערבי. האישה היא היא "כבוד המשפחה", ומצווה גדולה על בני משפחתה לרצוח אותה אם "חיללה את כבודם". הגברים לעומת זאת יכולים לעשות מה שירצו, ולא יראו בכך חילול כבוד המשפחה.

 

[uty76]

שיעור חלילית

כפרה! עיוני! זה לא הגיוני! לא לוגיקה ולא סמנטיקה!

 

[rigoletto111]

עוד אחד שמחפש היגיון אצל ערבים...

 

[uty76]

מצחיק מאד

אני שמח שמצאת דת שהיא יותר מפגרת אפילו מהדת שלך...

 

[מישהו אחד שהיה שם]

לא בטוח

שעקב מעשה הזנות. יתכן שעקב היותה "שייכת" ליבמה - בן יהודה הקטן שילה, והתברר שהיא הרתה לזנונים. יהודה על כל פנים על פי הסיפור לא ידע שזאת תמר (אבל התמיהה שלך בכל מקרה אין לה מקום בעולם הפטריארכלי העתיק). (דרך אגב, בת איש כהן כי תחל לזנות באש תישרף - יש שפירשוה כעבירת ניאוף, למרות שמהתייחסות כבת כהן ולא כאשת פלוני, נראה שמדובר בפנויה. מעניין לציין שרק בת כהן דינה בשריפה. על פי חז"ל מדובר בניאוף ובת ישראל דינה בסקילה, אך על פי משמעות הכתובים, רק בת משפחה מיוחסת אשר זינתה מוצאת להורג בשריפה). מעניינת גם השאלה האם לאחר חשיפת המטרה של תמר, יש לראות במעשיה מטרה נעלה, קיום היבום על ידי אבי הבעל המת, כאשר נמנע ממנה האח הקטן, או שאולי נמנע ממנה עונש המוות, רק עקב החשיפה המבישה שראש השבט בעצמו שגזר את דינה הוא זה שקיים איתה את היחסים האסורים. על כל פנים, מפרשת הוצאת שם רע בפרשת כי תבוא "ופרשו השמלה לפני זקני העיר- ואלה בתולי בתי" ניתן להסיק שעל פי הדין המקראי אם לא נמצאו לנערה בתולים דינה בסקילה. זאת, גם אם קיימה יחסים מיניים בבית אביה כשעדיין לא היתה מאורסת / נשואה לאחר (השווה אם האמור בבת איש כהן לא בטוח שמתיישב יחדיו). מרתקת העובדה שפרשת הוצאת שם- רע עוסקת בעלילות של הבעל ודינו של מעליל העלילה שלא נמצאו לה בתולים, ורק בדרך אגב מוזכר ש"ואם אמת היה הדבר והוציאו את הנערה אל שער העיר וסקלו אותה באבנים ומתה". סביר להניח שהדין המקראי נבנה בצורה הזאת, בכדי לצנן מעט את ההתלהבות לפני הוצאות להורג המוניות של מי שסר חינן בעיני בעליהן. מי שעומד בפרשה שם כנגד הבעל הוא האב, הדמות הפטריכאלית השניה בחיי הנערה, אשר מגן על בתו כנגד דברי העלילות של הבעל ומוציא את שמלת הבתולים החוצה אל זקני העיר על מנת להוכיח את בתולי בתו. הנערה היא דמות פסיבית לחלוטין בפרשה. המאבק הוא של האב (ובמידה פחותה גם האם) כנגד הבעל שבתו "ניתנה" לו זה עתה - "את בתי נתתי לאיש הזה" (מעניין להשוות: "ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו את בתולי הנערה ואמר אבי הנערה אל הזקנים"... מול בן סורר ומורה שם מתואר ו"תפשו בו אביו ואמו והוציאו אותו אל זקני עירו ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומורה") על פי פרשנות חז"ל ופרשו השימלה יבררו העניין כשמלה פרושה (ורק אם זנתה לאחר אירוסיה דינה מוות), אך ממקורות זרים נוספים עולה כי מנהג שמירת שמלת הכלולות המגואלת בדם בידי אבי הנערה, הוא מנהג שהיה ככל הנראה נפוץ בעולם העתיק. והערה לריגולטו: מן האמור "ויחשבה לזונה כי כיסתה פניה", אין כדי ללמד בהכרח על לבוש הזונות בעידן הקדום, יתכן שהוא חשבה לזונה עקב כיסוי פניה וחוסר היכולת לזהותה כתמר כלתו.

 

[rigoletto111]

"אין מקרא יוצא מדי פשוטו"

תגיד לי, אם היא לא תמר , אז היא בהכרח זונה? "ויחשבה לזונה כי כסתה פניה" - על פי קריאה פשוטה של הפסוק, הסיבה שהיא נחשבה לזונה היא שהיא כיסתה את פניה. וזה גם מסביר את העובדה שלא זיהה אותה. אחר כך כמובן חז"ל נחרדו מהרעיון שכיסוי אישה מלמד על מקצוע עתיק, והמציאו התחכמויות מילוליות : "כי כסתה פניה" - בבית חמיה. אז חז"לחושבים שהגברת היתה נשואה לשני בניו של אדון יהודה, שאגב, מעולם לא ידע איך היא נראית לפני שהחליט לטגן אותה. שוין.

 

[מישהו אחד שהיה שם]

אם הוא היה

מזהה אותה ככלתו, הוא לא היה חושב אותה לזונה סתמית על עין הדרך. הכתוב ניתן להתפרש לשתי פנים ולא ניתן להסיק מסקנות הכרחיות. (בטוח שנפלה טעות סופר בדבריך "אז חז"ל חושבים שהגברת היתה נשואה לשני בניו של אדון יהודה") אבל עזוב אנחנו נכנסים לדקויות אקדמיות ולדברי הלכה ודקדוקי דרש שאינם שווים לכל נפש נעבור קצת לדברי אגדה: מכיר את הסיפור על זאת שבכתה כל שנה בעת קריאת פרשת וישב, עד שבשנה זו, בהגיע קריאת התורה, קמה ממקומה באמצע הקריאה וזעקה קבל עם ועדה: יוסף היפה, לא עוד פעם.. הפעם כולם כבר יודעים שרוצים לזרוק אותך לבור... למה אתה הולך אליהם? טיפש מטופש !!!! כוסון סתום שכל !!!! ולחשוב שאני כל השנים בכיתי בשבילך...

 

[rigoletto111]

יקירי, אתה מסרב להפעיל הגיון פשוט

הסיבה שהוא חשב אותה לזונה היתה שהיא כסתה את פניה. גם מה שכתבת לעיל מעיד על חוסר יכולת שלך לראות את התורה כמשהו שלא ניתן מסיני. העובדה שמסורת קניית מערת המכפלה מדברת על מטבעות וכסף, לא אומרת שבאמת היה כסף באותה תקופה, והסיפור בודאי נכתב מאוחר יותר.

 

[מישהו אחד שהיה שם]

70

פנים לתורה גם אני נטיתי בדבריי כפרשנותך. אך לא ניתן להסיק זאת בוודאות. ניתן בהחלט גם לפרש שהוא חשב אותה לזונה סתמית (ולא ככלתו העושה לו תחבולה) משום שכיסתה פניה כדי שלא יזהה אותה. (אלא שבמקרה זה מתעוררת השאלה, מדוע לא עלה בליבו חשד מדוע היא מכסה את פניה במשך כל שהייתם יחדיו) ההערה שלך לעניין המטבעות גם אפשרית בהחלט, אבל אם נצא מתוך נקודת הנחה שיש קוהרנטיות מסויימת בסיפורי המקרא, אז העובדה שמטבעות כסף מוזכרים כל העת בהקשרים שונים הקודמים לסיפור יהודה, דוגמת קניית מערת המכפלה (400 שקל כסף ביני לבינך מה היא). וכן "ויקן (יעקב) את חלקת השדה מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה". וכן "וימכרו את יוסף לישמעלים בעשרים כסף" בפרשתנו שלנו העוסקת באותו יהודה עצמו המוכר את יוסף. שלא לדבר על "חותמך פתיליך ומטך" בסיפור זה עצמו (חותם של אבי השבט נשמע לי כהדיוט התפתחות מסחרית / כלכלית אשר מתאימה לתקופת המטבעות ולאחריה), מעלה את השאלה ההיפוטתית מדוע מספר הסיפור לא מדבר על מטבעות. יתכן בהחלט כדבריך, שסיפור זה מסורתו קדומה יותר, והשתיירו בו סימני המסחר בגדיי עיזים, אך זה פחות מסתדר עם חותמך פתיליך ומטך. ואני הקטן רק לעלות שאלות התכוונתי, ומתוך מחלוקת חכמים דברי תורה מתלבנים ומתבררים כנתינם מסיני... נ.ב. טעות סופר שכתבתי לא התכוונתי בציניות, אני הבנתי את כוונת המשפט, אבל איך שכתבת אותו, נפלה בו טעות. ואת והב בסופה וגו'

 

[rachel437]

אין רצף בסיפור

כל פרשת וישב מדברת על יוסף ופתאום נכנס הסיפור עם יהודה. הסיפור עם יהודה נכתב בתקופה יותר מאוחרת.