פרשת דרייפוס וצרפת

Marinette

New member
פרשת דרייפוס וצרפת

נראה לי שהנושא של פרשת דרייפוס ראוי לשירשור נפרד, ואם תרצו, אני גם אעביר את ההודעות שלכם בנושא הזה מלמטה לכאן
לי נראה שפרשת דרייפוס רמאה דברים שונים על צרפת בסוף המאה ה-19 / תחילת המאה העשרים. היא אומנם מראה שהיתה בצרפת אנטישמיות חזקה, כמו שכתבתם למטה, ושלצבא בצרפת היתה יוקרה רבה וקשה היה לצאת בביקורת נגדו. היא מראה גם כמה שברירית היתה הדמוקרטיה הצרפתית שפרשה כמו זאת כמעט מוטטה אותה לגמרי, על אילו מתחים פנימים עצומים היא כיסתה שכמעט הגיעו למלחמת אזרחים, ולאילו דרגות של בריונות ואלימות-רחוב פוליטית הצרפתים היו מסוגלים להגיע. ויחד עם זה, פרשת דרייפוס מראה גם דווקא עד כמה הצרפתים היו מודעים לחופש הביטוי. אי אפשר למצוא עוד ארץ בתקופה ההיא שהעיתונות שלו היתה כל כך עצמאית וחסרת מעצורים, שיחקה תפקיד כל כך חשוב והיה מותר לכתוב בעיתונים פחות או יותר הכל. בצרפת היתה למרות הכל אפשרות לביקורת של השלטון, והפרשה גם מראה שהיתה כמות לא מבוטלת של אנשים שהעיזו לסכן את הקריירה שלהם ואפילו את חייהם, כדי להתייצב לצדו של קצין יהודי אפרורי ונטול כריזמה שחשו שנעשה לו עוול, ולהילחם על הזכות לבקר את הצבא והשלטון. בהקשר הזה אני רוצה להזכיר, לדוגמא, שפיקאר עצמו היה אנטישמי, ובכל זאת ראה סיבה מספיק טובה ל´פוצץ´ את הפרשה ולשלם בקריירה ובחופש שלו. וכמוהו תומכי דרייפוס רבים, בעיקר בשלב המוקדם כשהגישה האנטי-דרייפוסרית שלטה. בצרפת, מי שהעיזו לפתוח פה נגד הצבא ספג סנקציות קשות כולל עונשי מאסר ולינץ´ ציבורי, והמערכת נלחמה בהם נואשות - אבל הם העבירו את המסר שלהם בסופו של דבר. בגרמניה בתקופה ההיא, לשם השוואה, הצבא היה חסין מכל ביקורת ברמה שאיש לא היה מעלה על דעתו בכלל לפתוח את פיו ולומר מילה שלילית עליו, איש לא תבע לעצמו את הזכות לעשות כן, והצבא לא היה חיב דין וחשבון לציבור על שום דבר, מלוכלך ככל שיהיה. בגרמניה, סביר שאדם כמו אסתרהזי לא היה צריך בכלל לטרוח ולחפות על מעשיו בשקידה כזו, והצבא לא היה צריך לטרוח ולזייף מסמכים. כך שאני חושבת שנכון שפרשת דרייפוס מוציאה לאור את "הצרפתי המכוער", אבל היא מראה גם את הצד הטוב של צרפת במושגים של הימים ההם. הצרפתים היו ועודם עם שמוכן להתכתש על נושאים שעמים אחרים נוטים לפעמים להחליק בשם "שקט תעשייתי".
 
פרשת דריפוס אכן הצביעה על....

שלב מעבר בין המאה ה19 למאה ה20 כשהפוליטיקה ובעיות החברה נהיו גלויות יותר על פני השטח וכן בעית האנטישמית,זכויות האדם,מלחמת המעמדות וזכויות היהודים באירופה בכלל.היה צריך בעצם רק איזה ניצוץ שיראה לאנשים עד כמה לאנושות יש עדין לשפר למרות האשליה שבהתקדמות המדעית והכלכלית, עדין הכוח היה בידיהם של אנשי שילטוןיהירים ומושחתים כמו נשיא צרפת ואנשי הצבא שמעולם עמדו הכוחות שהבינו שבלי שינוי חברתי עמוק ההתקדמות החומרית לא תגיע לכלום.אחת התוצאות העקיפות של המישפט היתה כמובן החזון הציוני שקרם עור וגידים בעקבות התעוררות התודעה החברתית של הרצל. שלך חנה גונן
 

פראזניק

New member
אני חושב...

שמסקנתיך נכונה ביותר... פרשת דרייפוס הראתה את ה"צרפתי המכוער", אבל גם את היושר שבאדם. הפרשה פילגה את צרפת וקרעה בה קרע נורא, זיוף גרר זיוף ופשע גרר פשע. עקשנותם של בודדים, נכונותו של אמיל זולא ללחום עבור הצדק, נכונותם של עוד בודדים, ששילמו במשרותיהם, בחופש ואף יותר, היא שהוציאה סוף כל סוף, את הצדק לאור עולם. ואמנם, צרפת היתה אז ארץ חפשית פחות או יותר מבחינת הבעת ביקורת על הממשל, אבל אולי פשוט משום שהממשל היה חלש בצורה מדהימה... היו אז אלפי אלפי עיתונים, כל צרפתי שידע לכתוב והיה לו קצת כסף, הוציא עיתון. העיתון שלחם בחירוף נפש נגד הדרייפוסרים, היה "פסססט", עיתון קריקטורות אנטישמי במיוחד, שהמציא (כמדומני) את דמות ה"סינדיקטי" ו"ירד" על זולא בכל הזדמנות אפשרית. אני מקוה שאזכור, אביא ציטוטים מלאי הוד של צרפתים על הפרשה הזו.
 

נעדר

New member
צרפת

פעם היה ל רעיון ללמד היסטוריה דרך משפטים מפורסמים כמו משפט דרייפוס, ממשפט בייליס ,משפט הקופים ורבים נוספים.אבל כמובן הרצוי רחוק מאד מן המצוי. מאד מעניי היה היחס של דרייפוס למשפטו והקרע שנוצר בינו לבין אחיו. דווקא בניגוד למיתוס שהמשפט איחד את המשפחה הוא מאד קרע אותה. בכלל משפט דרייפוס משקף את האמבלנציה של החברה הצרפתית שקיימת עד היום בין ימין ולשמאל. לאחרונה יצא ספר של האונברסיטה הפתוחה על הפרדוקסים בדמוקרטיה של העידן המודרני. נראה לי שכתב את זה נח איזנשטאט. אמנם לא מחדש הרבה, אבל מעניין להכנס לפרדוקסים של הדמוקרטיה שצרפת היא דוגמא מובהקת לכך. לדעתי (וכמובן אני נתלה על אילנות גבוהים) שהפאשיזם בצרפת היה קיים לפני מלחמת העולם הראשונה והוא צמח במקביל לדמוקרטיה. התנודה הזאת בין שני מערכות חשיבה מאד אייפינה את החברה הצרפתית. מעבר לשאלה היהודית משפפט דרייפוס היה גם משפט כנגד החיים המודרניים, כנגד התמורות והשינויים. אין ספק שיהודי נתפס כמחולל של שינויים לא רצויים. נראה לי שצריך מאד לבחון את הביטוי ממשל חלש/ ממשל חזק. תלוי מאד במערכת הציפיות. הרבה פעמים דווקא מה שנראה כביטוי לחולשה הוא ביטוי של חוזק וחסינות. זהו אחד התעתועים של הדמוקרטיה. מצטער על הקפיצות. אין פוקוס. מה לעשות?
 

Marinette

New member
אין פוקוס? על מה אתה מדבר?

יופי של הודעה. ברצינות.
פראזניק - מחכה לציטוטים שלך... ותודה גם לחנה!
 
אכן, נוטים להתעלם מזה, מפני

שצרפת הייתה בצד של "הטובים" (כלומר המנצחים), ופוטרים את כל התופעה של ממשלת וישי בכך שבהרבה מקומות היו בוגדים. זה נכון שבהרבה מקומות היו בוגדים, אבל רק במקומות שבהם הייתה נטייה פשיסטית חזקה קם ממש שלטון בובות לכל דבר. זה קרה בהונגריה, וזה קרה בקרואטיה (אאל"ט), וזה קרה בצרפת. (בנוגע לנורבגיה, שמנהיג ממשלת הבובות הנאצית שלה תרם את שמו למונחון הפוליטי-היסטורי, אני פשוט לא יודע מספיק כדי לקבוע אם הוא סתם היה אופורטוניסט שניצל את העובדה שהנאצים ראו בנורבגים ארים לכל דבר ולכן רצו להיטיב איתם ככל האפשר במסגרת הכיבוש, כולל ממשלת בובות "עצמאית", או שהוא באמת ייצג כוח ממשי בנוף הפוליטי בארצו). בקיצור, הפאשיזם בצרפת לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה הוא בהחלט כר פורה לחפור בו. אבל אם יותר לי לנסות לכוון את הדיון במעט, למרות שניכר בעליל שיש כאן מי שמבינים בנושא יותר ממני, אני מציע דבר כזה: מכיוון שמדובר באינטרנט, ומכיוון שרובנו אנשים עסוקים, אני מציע שכל מי שרוצה לצטט מספר יקדיש דקות ספורות לניסיון לאתר מראה מקום מקוון. לא רק במקרים של התנצחות ומחלוקות על מה אמר מלומד זה או אחר, אלא גם כדי שכולנו נוכל להתייחס ישירות לכתוב. אם אתם יודעים את שם המחבר\ת, אז חיפוש בגוגל עם שמו או שמה ומלת מפתח או שתיים באמת לא צריך לקחת הרבה זמן, וכשמדובר באקדמאים, אז הסיכוי שחיבוריהם יופיעו ברשת הוא גבוה מאד. זהו.
 

פראזניק

New member
ממשלת וישי.

יש ספר "צרפת של וישי", ספר נהדר. קריאה בו, תוכיח עד כמה תמכו הצרפתים בממשל הפאשיסטי.
 
קודם כל, פראזניק, מה אתה עושה ער

בשעות כאלה? מילא אני ערפד, אבל אתה יהודי כשר מהישוב. אתה לא יכול להיות ערפד...
דבר שני, זה בדיוק מסוג הדברים שאני מתכוון אליהם - הזכרת ספר? קפוץ לפחות למיתוס או לדיבוק, ותגלה בשבילנו גם איך קוראים למחבר. למה לעשות חצי עבודה? ובנוסף, אם יורשה לי להמשיך להציק לך <חיוך> אתה יכול להגיד משהו על מה כתוב בספר, כמה טיעוני מפתח, גם אם הכרך אינו מזומן בידך לצטט במדויק. הסיכוי שאכן נקרא כל ספר שיומלץ כאן במסגרת דיונים הוא אפסי.
 

פראזניק

New member
סרטוריוס:)))

כמה הערות (אני כבר לא סופר). אם תעקוב אחרי זמני הודעותי עד לפני שבועיים, תגלה שהגבתי רק בשעות כאלו. נולדתי לציפורי לילה (לא טורפות) והישוב שלי - הוא חוץ לישוב:))) ב. בד"כ אני משתדל להביא קישור, או לפחות להסביר מה הספר, כמה ולמה. אלא שיש לי סיבות טובות לא לעשות את זה עכשיו. סליחה, באמת, אבל אני קצת משוגע עכשיו. תסלחו לי?
 
למעלה