moon flower
New member
פרק 6
יוקי המשיך לנעוץ את מבטו בטאהירו, החבלים המשיכו לחנוק אותו... בתוך החשיכה ישב יוקי ובכה, האפלה אפפה אותו, הוא היה כה בודד... פנדורה הופיעה לפניו... צוחקת עם דמעות בעיניה, היא שוב הפכה לנערה ונישקה את שפתיו... יוקי פקח את עיניו לרווחה... התחושה של הכאב עברה ויוקי נפל על הרצפה... אוחז בראשו, דמעות החלו לזלוג מעיניו והוא קפץ מהחלון... טאהירו ניסה לתפוס ברגלו של יוקי אך לא הספיק, הוא הרגיש איך גוש גדול נוצר לו בגרון... באיחוד אחריי שפנדורה תפסה אותו, היא ברחה מקוהאקו ואחרוני החבלים שצרבו את פרוותה השחורה נשרו כשיוקי נפל עליה, היא חייכה ושוב פרשה את כנפיה... היקארי התעוררה משנתה... הילד הזה היה בחלומה... הוא בכה, ליידו עמדה נמרה... ואחר כך נערה... היא נישקה אותו אבל הנער דחה אותו, הנמרה דחפה אותו לתוך תהום ואחריי זה הצילה אותו... זיעה קרה כיסתה את מצחה והמקום בו היה החבל צרב... היא הסתכלה על רגלה ופלטה צעקה, החבל זהר באור שחור וצלקת שחורה הייתה מסביבו... היא הרגישה איך כאב אדיר מפלח את גופה והתעלפה... יוקי פקח את עיניו באיטיות, הוא מישש את פרוותה של פנדורה המסמיקה מתחתיו, הוא הסתכל עליה ואז צעק, "מה את עושה פה?!" פנדורה השיבה לו בקול רך ולא אופייני, "רק הצלתי אותך..." יוקי התיישב עליה ונשען על גבה הרחב, "למה?" הוא הצליח למלמל, "הסיבה ברורה... אתה מיוחד, בשבילי..." פנדורה פרשה את כנפיה וצנחה בקצב מסחרר לים שהיו מתחתיו, היא התנגשה במים ויצרה מסביבה בועה שחורה, החבלים השתחררו מיוקי והם הגיעו לטירה שהייתה בקרקעית... טאהירו לא הפסיק לבכות, טרייגרומון נשען על ברכו וניסה לאתר את יוקי אך לא הצליח... סוג של מחסום הפריע לו... פלאמורימון ליקק את לחיו של מאמנו, הוא ניסה לנחמו בכל צורה, "הכל נגמר... פנדורה תהרוג אותו..." המשיך לבכות טאהירו, לפתע קוהאקו נכנסה לחדר, היא הייתה עם מבט נחוש, "אתה מוכן למשהוא קיצוני למען יוקי?" היא קראה לעבר טאהירו,"בשביל יוקי אני מוכן להכל..." קרא טאהירו ומחה את דמעותיו,"טוב מאד..." אמרה קוהאקו והחזיקה בידיו של טאהירו... הוא הרגיש כאילו הוא מרחף... ואז הוא הבחין בעופו השוכב על הרצפה... היקארי שוב מצאה עצמה חולמת... הפעם היא ראתה את טאהירו וקוהאקו בתוך מקדש... הכל היה מואר בקרניי הבוקר והנרות... מולם התנוססה תמונתו של יוקי, הוא היה מלאך ובכה, מולו שכבה פנדורה וצחקה, מבטה היה שונה ופרח איריס עדין צמח ליד רגלה, היא נראתה ממש... מאוהבת... טאהירו נעמד יחד עם קוהאקו למול התמונה של יוקי, טאהירו כמעט פרץ בבכי, "אתה אוהב אותו נכון?" חייכה קוהאקו, טאהירו הסמיק, הוא לא חשב שתגלה את סודו..., הוא השפיל את מבטו, הוא הבחין בילדה קטנה ובלונדינית עם חבל שחור שהיה קשור לרגל ימין..., "מי את?" שאל טאהירו הילדה נשכה את שפתה בבישנות, "היקארי..." היא אמרה ולפתע פנדורה יצאה יצאה מהתמונה, היא עמדה כמה סנטימטרים מקוהאקו וחשפה את שיניה... פנדורה נהמה חרישית והסתכלה ביוקי, הוא נרדם על המיטה הגדולה שהייתה בחדר... הוא היה כ"כ... מושלם... מושלם מדיי מכדיי להיות אמיתי, הנשמה של קוהאקו הופיעה בחדר והסתכלה בפנדורה במבט חודר, פנדורה הלכה כמה צעדים לאחור ונהפכה לנערה, "למה את פה?" היא שאלה, "להיות איתך ולהשגיח על אחי..." אמרה קוהאקו, 'אני מצטערת... האהבה נגמרה...' היא אמרה ונישקה את פנדורה ההמומה... טאהירו עדיין צפה בתמונה של יוקי, הדמעות לא הפסיקו לזלוג מעיניו, הוא החל ללכת בתוך המקדש והגיע לספרייה, "אי הזכרונות" היה כתוב על שלט גדול והוא ראה מלאכית שכתבה בתוך ספר עבה ושחור שעליו היה כתוב 'יוקי' באותיות כסופות, הוא פתח בריצה, הספרייה נמשכה עוד ועוד... לבסוף הוא יצא לתוך מסדרון גדול שבו עמדה היקארי עם מבט חלול... היא התעלפה על טאהירו... פנדורה ניתקה את שפתיה ונגעה בהם, "למה?" היא שאלה, "בגללך..." היא חייכה ונעלמה, פנדורה התיישבה על המיטה שעליה ישן יוקי..., לפתע שועלה לבנה התפרצה לחדר, "טוויקסימון דיג'יגדלי ל~אקיראמון!" מול פנדורה עמדה כעת נערה שועלית עם המון סרטים זוהרים וזנב ארוך, "השתקפות מלאך!" קראה אקיראמון ושועלה מכונפת מעור יצאה מכפות ידיה ונעצה את טפריה בפרוותה של פנדורה... דם ניתז בכל מקום ואז הופיעה קוהאקו ותפסה את כתפה של אקיראמון...
יוקי המשיך לנעוץ את מבטו בטאהירו, החבלים המשיכו לחנוק אותו... בתוך החשיכה ישב יוקי ובכה, האפלה אפפה אותו, הוא היה כה בודד... פנדורה הופיעה לפניו... צוחקת עם דמעות בעיניה, היא שוב הפכה לנערה ונישקה את שפתיו... יוקי פקח את עיניו לרווחה... התחושה של הכאב עברה ויוקי נפל על הרצפה... אוחז בראשו, דמעות החלו לזלוג מעיניו והוא קפץ מהחלון... טאהירו ניסה לתפוס ברגלו של יוקי אך לא הספיק, הוא הרגיש איך גוש גדול נוצר לו בגרון... באיחוד אחריי שפנדורה תפסה אותו, היא ברחה מקוהאקו ואחרוני החבלים שצרבו את פרוותה השחורה נשרו כשיוקי נפל עליה, היא חייכה ושוב פרשה את כנפיה... היקארי התעוררה משנתה... הילד הזה היה בחלומה... הוא בכה, ליידו עמדה נמרה... ואחר כך נערה... היא נישקה אותו אבל הנער דחה אותו, הנמרה דחפה אותו לתוך תהום ואחריי זה הצילה אותו... זיעה קרה כיסתה את מצחה והמקום בו היה החבל צרב... היא הסתכלה על רגלה ופלטה צעקה, החבל זהר באור שחור וצלקת שחורה הייתה מסביבו... היא הרגישה איך כאב אדיר מפלח את גופה והתעלפה... יוקי פקח את עיניו באיטיות, הוא מישש את פרוותה של פנדורה המסמיקה מתחתיו, הוא הסתכל עליה ואז צעק, "מה את עושה פה?!" פנדורה השיבה לו בקול רך ולא אופייני, "רק הצלתי אותך..." יוקי התיישב עליה ונשען על גבה הרחב, "למה?" הוא הצליח למלמל, "הסיבה ברורה... אתה מיוחד, בשבילי..." פנדורה פרשה את כנפיה וצנחה בקצב מסחרר לים שהיו מתחתיו, היא התנגשה במים ויצרה מסביבה בועה שחורה, החבלים השתחררו מיוקי והם הגיעו לטירה שהייתה בקרקעית... טאהירו לא הפסיק לבכות, טרייגרומון נשען על ברכו וניסה לאתר את יוקי אך לא הצליח... סוג של מחסום הפריע לו... פלאמורימון ליקק את לחיו של מאמנו, הוא ניסה לנחמו בכל צורה, "הכל נגמר... פנדורה תהרוג אותו..." המשיך לבכות טאהירו, לפתע קוהאקו נכנסה לחדר, היא הייתה עם מבט נחוש, "אתה מוכן למשהוא קיצוני למען יוקי?" היא קראה לעבר טאהירו,"בשביל יוקי אני מוכן להכל..." קרא טאהירו ומחה את דמעותיו,"טוב מאד..." אמרה קוהאקו והחזיקה בידיו של טאהירו... הוא הרגיש כאילו הוא מרחף... ואז הוא הבחין בעופו השוכב על הרצפה... היקארי שוב מצאה עצמה חולמת... הפעם היא ראתה את טאהירו וקוהאקו בתוך מקדש... הכל היה מואר בקרניי הבוקר והנרות... מולם התנוססה תמונתו של יוקי, הוא היה מלאך ובכה, מולו שכבה פנדורה וצחקה, מבטה היה שונה ופרח איריס עדין צמח ליד רגלה, היא נראתה ממש... מאוהבת... טאהירו נעמד יחד עם קוהאקו למול התמונה של יוקי, טאהירו כמעט פרץ בבכי, "אתה אוהב אותו נכון?" חייכה קוהאקו, טאהירו הסמיק, הוא לא חשב שתגלה את סודו..., הוא השפיל את מבטו, הוא הבחין בילדה קטנה ובלונדינית עם חבל שחור שהיה קשור לרגל ימין..., "מי את?" שאל טאהירו הילדה נשכה את שפתה בבישנות, "היקארי..." היא אמרה ולפתע פנדורה יצאה יצאה מהתמונה, היא עמדה כמה סנטימטרים מקוהאקו וחשפה את שיניה... פנדורה נהמה חרישית והסתכלה ביוקי, הוא נרדם על המיטה הגדולה שהייתה בחדר... הוא היה כ"כ... מושלם... מושלם מדיי מכדיי להיות אמיתי, הנשמה של קוהאקו הופיעה בחדר והסתכלה בפנדורה במבט חודר, פנדורה הלכה כמה צעדים לאחור ונהפכה לנערה, "למה את פה?" היא שאלה, "להיות איתך ולהשגיח על אחי..." אמרה קוהאקו, 'אני מצטערת... האהבה נגמרה...' היא אמרה ונישקה את פנדורה ההמומה... טאהירו עדיין צפה בתמונה של יוקי, הדמעות לא הפסיקו לזלוג מעיניו, הוא החל ללכת בתוך המקדש והגיע לספרייה, "אי הזכרונות" היה כתוב על שלט גדול והוא ראה מלאכית שכתבה בתוך ספר עבה ושחור שעליו היה כתוב 'יוקי' באותיות כסופות, הוא פתח בריצה, הספרייה נמשכה עוד ועוד... לבסוף הוא יצא לתוך מסדרון גדול שבו עמדה היקארי עם מבט חלול... היא התעלפה על טאהירו... פנדורה ניתקה את שפתיה ונגעה בהם, "למה?" היא שאלה, "בגללך..." היא חייכה ונעלמה, פנדורה התיישבה על המיטה שעליה ישן יוקי..., לפתע שועלה לבנה התפרצה לחדר, "טוויקסימון דיג'יגדלי ל~אקיראמון!" מול פנדורה עמדה כעת נערה שועלית עם המון סרטים זוהרים וזנב ארוך, "השתקפות מלאך!" קראה אקיראמון ושועלה מכונפת מעור יצאה מכפות ידיה ונעצה את טפריה בפרוותה של פנדורה... דם ניתז בכל מקום ואז הופיעה קוהאקו ותפסה את כתפה של אקיראמון...