פרק 482
הבנות מחליפות חוויות מליל השכרות כשקים בלטה בשכרותה. היא השתוללה בצורה קיצונית כמו שכל דבר אצלה קיצוני. ובכל זאת מרענן היה לראות את הצד ההיתולי שלה ואת היכולת שלה ללכת עד הקצה. כריסטי כעסה כשהיא חשה שהבנות בגדו בה כשהרעישו יותר מדי והפריעו לה לישון ולא תמכו בה למרות שידעו על ההתמכרות שלה. המאמנות החזירו אותה לפרופורציות והיא הבינה שהיא הגזימה בתגובתה. ג'ודי התנצלה בפני כריסטי וקים כמובן לא עלה בדעתה להתנצל כי היא פוחדת להודות שהיא טועה. נראה היה שזה מה שכריסטי צריכה, מישהו שיהיה איכפת לו באמת מה היא מרגישה ויזדהה אתה ויתן לה הרגשה שהוא מצטער על הכאב שלה. תגובה כזאת יכולה לכפר על כל עוול אמיתי או מדומה. איאנלה נתנה לג'ודי תרגיל שאני חושבת שכדאי לאמץ: לכתוב כל יום מכתב אהבה לעצמה כדי להחליף את הטייפ הפנימי. היא גם כתבה בעצת איאנלה על כל ההסכמים על עצמה שלא כיבדה. כריסטי הלכה לפלסטיקאית כדי לדון אתה על הטיפול בצלקות שלה שנשארו מהניתוחים הקודמים. בסופו של דבר היא הבינה שאפשר לחיות עם זה. אי אפשר לתקן את הגוף בלי סוף. מעניין עד כמה צריך לטפל בצורה החיצונית ומאיזה שלב אפשר להתחיל להשלים עם מה שיש? ליסה בונה שוב את תדמית הנוף שלה. שוב פעם מתכוננים לועד ההערכה. מלחיצים את הבנות בצורה מלאכותית, המסכנות. רוצים ליצור תחושה של מחנה טירונות. בסופו של דבר כמעט כולם עברו, חוץ מהמעטות שבאמת עברו כל גבול.
הבנות מחליפות חוויות מליל השכרות כשקים בלטה בשכרותה. היא השתוללה בצורה קיצונית כמו שכל דבר אצלה קיצוני. ובכל זאת מרענן היה לראות את הצד ההיתולי שלה ואת היכולת שלה ללכת עד הקצה. כריסטי כעסה כשהיא חשה שהבנות בגדו בה כשהרעישו יותר מדי והפריעו לה לישון ולא תמכו בה למרות שידעו על ההתמכרות שלה. המאמנות החזירו אותה לפרופורציות והיא הבינה שהיא הגזימה בתגובתה. ג'ודי התנצלה בפני כריסטי וקים כמובן לא עלה בדעתה להתנצל כי היא פוחדת להודות שהיא טועה. נראה היה שזה מה שכריסטי צריכה, מישהו שיהיה איכפת לו באמת מה היא מרגישה ויזדהה אתה ויתן לה הרגשה שהוא מצטער על הכאב שלה. תגובה כזאת יכולה לכפר על כל עוול אמיתי או מדומה. איאנלה נתנה לג'ודי תרגיל שאני חושבת שכדאי לאמץ: לכתוב כל יום מכתב אהבה לעצמה כדי להחליף את הטייפ הפנימי. היא גם כתבה בעצת איאנלה על כל ההסכמים על עצמה שלא כיבדה. כריסטי הלכה לפלסטיקאית כדי לדון אתה על הטיפול בצלקות שלה שנשארו מהניתוחים הקודמים. בסופו של דבר היא הבינה שאפשר לחיות עם זה. אי אפשר לתקן את הגוף בלי סוף. מעניין עד כמה צריך לטפל בצורה החיצונית ומאיזה שלב אפשר להתחיל להשלים עם מה שיש? ליסה בונה שוב את תדמית הנוף שלה. שוב פעם מתכוננים לועד ההערכה. מלחיצים את הבנות בצורה מלאכותית, המסכנות. רוצים ליצור תחושה של מחנה טירונות. בסופו של דבר כמעט כולם עברו, חוץ מהמעטות שבאמת עברו כל גבול.