moon flower
New member
פרק 3!
מרינה סטרה לקנטה ווריד פעם במצחה, "מרינה... תביני..." מלמל קנטה אך היא לא הקשיבה לו, היא רק יצאה מהחדר, לבושה בחולצה ארוכה ומכנס רפוי, היא יצאה לבחוץ ולקחה איתה את מיסדריווס, היא תמיד חשה חיבה לפוקמוני רוח ומים, מיסדריווס עיוותה את פניה וניסתה לברוח מאחיזתה של מרינה, היא חשבה שגם זו תנתוש אותה כמו שהמאמן הקודם שלה עשה, מרינה התקדמה בנחישות לעבר שומקום... היא הבחינה בנער שצילם אותה ורצה אליו, היא תפסה בצאוורונו וטילטלה אותו קשות, מיסדריווס חמקה מבין ידיה של מרינה והחלה לעוף במהרה מהמקום, הנער תפס בצאוורה של מרינה וטלטל אותה גם הוא, הוא זרק אותה על המדרכה והחל לברוח אך מרינה תפסה ברגלו והנער נפל גם הוא, הוא צווח בכאב, "אף אחד לא מנצח את ריקו ומתחמק מזה!" הוא קרא ושלף פוכדור, "אורסרינג!" קרא ריקו והדוב הגדול שאג שאגה אדירה... קנטה היה מדוכדך, הוא לא דמיין שהקשר שלהם יסתיים כה מהר, הוא רצה להיות שוב עם מרינה, לחבק את כתפיה ולנחמה שעעת הצורך, "בנות אוהבות בנים רגישים... אם זה ככה אז אני צריך לתת לה לדעת מה אני מרגיש כלפיה..." מלמל קנטה ורעיון הבזיק במוחו, הוא הוציא בובת אזוריל קטנה ופרוותית מתיקו וניגש למטבח של המרכז שם הוא לבש סינר והחל לבשל... "צא קרוקנאו!!!" קראה מרינה וקרוקנאו יצא מהכדור, "חבטות זעם!" קראה מרינה וקרוקנאו החל לחבוט באורסרינג אך לא נראה שזה הזיז לו, "אורסרינג, שריטות!" קרא ריקו ואורסרינג השליך את קרוקנאו מעליו, נועץ בו את ציפרניו... אך מרינה לא וויתרה, "נשיכה!" היא קראה וקרוקנאו תפס את זרועו של אורסרינג בין לסתותיו, אורסרינג צווח והעיף את קרוקנאו באוויר... ג'יוניצ'י נכנס למטבח ופגש את קנטה מכין רוטב שוקולד בעודו מרוח בקצפת וקמח, "מה אתה עושה?" שאל ג'יוניצ'י בחשדנות, "אהה... סוד..." חייך קנטה והוציא לשון, "לעזור לך?" שאל ג'יוניצ'י, "אם זה לא יפריע לך..." אמר קנטה והמשיך לערבב את הרוטב, הוא הוסיף את הבצק לתוך תבנית של לב ושם בתנור... מיסדריווס צפתה במחזה מהצד, מרינה הייתה על סף בכי ומיסדריווס חשה זאת, היא התקרבה אל מרינה וקרוקנאו החל לצוף באוויר, היא הנחיתה אותו בעדינות על המדרכה והשתמשה בכדור צל על אורסרינג, "בוגדת קטנה!" קרא ריקו והורה לאורסרינג להשתמש בנשיכה, מיסדריווס לא הספיקה להגיב ורק צווחה בכאב, "אקדח מים עכשיייו!" קראה מרינה וקרוקנאו העיף את אורסרינג לקיר הקרוב, אורסרינג התעלף וריקו ונפל על ברכיו, "ה... הפוקימון הכי חזק שלי..." הוא קרא בייאוש והחזיר את אורסרינג לכדור שלו, "כדאי שנלך למרכז..." אמרה מרינה בטון ידידותי והושיטה יד לריקו... קנטה הוציא את העוגה מהתנור ושפך את הרוטב עליה, הוא רשם את שמה של מרינה בקצפת, הוא הוסיף לזה פרח מרציפן וכמה בועות, "מושלם!" הוא קרא והוציא את העוגה מהתבנית, ריח חזק של ווניל התפשט בחדר וקנטה הניח את העוגה על מגש זכוכית יחד עם בובת האזוריל, הוא פשט את הסינר ועלה לחדרו, הוא הסתרק ולבש בגדים נקיים... מרינה וריקו הגיעו למרכז, הם כבר הכירו דיי טוב, היא חייכה בחמימות וחיבקה את ריקו... קנטה ירד עם המגש לקומה התחתונה של המרכז וראה את מרינה מתחבקת, הוא הרגיש איך דמעות מציפות את עיניו, הוא שרבב את הברכה שלו לתוך הפה של בובת האזוריל והניח אותה על שולחן הקבלה... הוא עלה לחדרו ונעל אחריו את הדלת, הוא הרגיש איך כל עולמו חרב...
מרינה סטרה לקנטה ווריד פעם במצחה, "מרינה... תביני..." מלמל קנטה אך היא לא הקשיבה לו, היא רק יצאה מהחדר, לבושה בחולצה ארוכה ומכנס רפוי, היא יצאה לבחוץ ולקחה איתה את מיסדריווס, היא תמיד חשה חיבה לפוקמוני רוח ומים, מיסדריווס עיוותה את פניה וניסתה לברוח מאחיזתה של מרינה, היא חשבה שגם זו תנתוש אותה כמו שהמאמן הקודם שלה עשה, מרינה התקדמה בנחישות לעבר שומקום... היא הבחינה בנער שצילם אותה ורצה אליו, היא תפסה בצאוורונו וטילטלה אותו קשות, מיסדריווס חמקה מבין ידיה של מרינה והחלה לעוף במהרה מהמקום, הנער תפס בצאוורה של מרינה וטלטל אותה גם הוא, הוא זרק אותה על המדרכה והחל לברוח אך מרינה תפסה ברגלו והנער נפל גם הוא, הוא צווח בכאב, "אף אחד לא מנצח את ריקו ומתחמק מזה!" הוא קרא ושלף פוכדור, "אורסרינג!" קרא ריקו והדוב הגדול שאג שאגה אדירה... קנטה היה מדוכדך, הוא לא דמיין שהקשר שלהם יסתיים כה מהר, הוא רצה להיות שוב עם מרינה, לחבק את כתפיה ולנחמה שעעת הצורך, "בנות אוהבות בנים רגישים... אם זה ככה אז אני צריך לתת לה לדעת מה אני מרגיש כלפיה..." מלמל קנטה ורעיון הבזיק במוחו, הוא הוציא בובת אזוריל קטנה ופרוותית מתיקו וניגש למטבח של המרכז שם הוא לבש סינר והחל לבשל... "צא קרוקנאו!!!" קראה מרינה וקרוקנאו יצא מהכדור, "חבטות זעם!" קראה מרינה וקרוקנאו החל לחבוט באורסרינג אך לא נראה שזה הזיז לו, "אורסרינג, שריטות!" קרא ריקו ואורסרינג השליך את קרוקנאו מעליו, נועץ בו את ציפרניו... אך מרינה לא וויתרה, "נשיכה!" היא קראה וקרוקנאו תפס את זרועו של אורסרינג בין לסתותיו, אורסרינג צווח והעיף את קרוקנאו באוויר... ג'יוניצ'י נכנס למטבח ופגש את קנטה מכין רוטב שוקולד בעודו מרוח בקצפת וקמח, "מה אתה עושה?" שאל ג'יוניצ'י בחשדנות, "אהה... סוד..." חייך קנטה והוציא לשון, "לעזור לך?" שאל ג'יוניצ'י, "אם זה לא יפריע לך..." אמר קנטה והמשיך לערבב את הרוטב, הוא הוסיף את הבצק לתוך תבנית של לב ושם בתנור... מיסדריווס צפתה במחזה מהצד, מרינה הייתה על סף בכי ומיסדריווס חשה זאת, היא התקרבה אל מרינה וקרוקנאו החל לצוף באוויר, היא הנחיתה אותו בעדינות על המדרכה והשתמשה בכדור צל על אורסרינג, "בוגדת קטנה!" קרא ריקו והורה לאורסרינג להשתמש בנשיכה, מיסדריווס לא הספיקה להגיב ורק צווחה בכאב, "אקדח מים עכשיייו!" קראה מרינה וקרוקנאו העיף את אורסרינג לקיר הקרוב, אורסרינג התעלף וריקו ונפל על ברכיו, "ה... הפוקימון הכי חזק שלי..." הוא קרא בייאוש והחזיר את אורסרינג לכדור שלו, "כדאי שנלך למרכז..." אמרה מרינה בטון ידידותי והושיטה יד לריקו... קנטה הוציא את העוגה מהתנור ושפך את הרוטב עליה, הוא רשם את שמה של מרינה בקצפת, הוא הוסיף לזה פרח מרציפן וכמה בועות, "מושלם!" הוא קרא והוציא את העוגה מהתבנית, ריח חזק של ווניל התפשט בחדר וקנטה הניח את העוגה על מגש זכוכית יחד עם בובת האזוריל, הוא פשט את הסינר ועלה לחדרו, הוא הסתרק ולבש בגדים נקיים... מרינה וריקו הגיעו למרכז, הם כבר הכירו דיי טוב, היא חייכה בחמימות וחיבקה את ריקו... קנטה ירד עם המגש לקומה התחתונה של המרכז וראה את מרינה מתחבקת, הוא הרגיש איך דמעות מציפות את עיניו, הוא שרבב את הברכה שלו לתוך הפה של בובת האזוריל והניח אותה על שולחן הקבלה... הוא עלה לחדרו ונעל אחריו את הדלת, הוא הרגיש איך כל עולמו חרב...