פרק 15
פרק 15 רוח חיה רעה כולם הוציאו כל מה שיש להם בקרב אך שום דבר לא פגע ברוקטמון "מה אתם חושבים שזה יעזור?!" צעק טקואי, הוא וריאנה הביטו זה בזו "דיג'יגדל מגע צדק! עכשיו!" הם צעקו "סאנפרטמון!" "רנטופימון!" "שתי גדילות מגע צדק לא שוות דבר ללא השלישית!" צעק רוקטמון, ומשום מה, משהו מנע מההתקפות של שניהם לפגוע בו, וזה לא היה מגן שהוא יצר "רואים?? שני גדילות מגע צדק לא פוגעות ללא גדילת האהבה!" הוא צחק בקול "מה אהבה?" אמרה רנטופימון "נאייקי??" שניהם הביטו בנאיקי ובגרוטנמון, טקואי דמיין את נאייקי כפרפר נחמד "איכסה!" הוא צעק ופוקסנמון קרא מתוך המוח שלו "בחייך טקואי היית חייב להראות את זה גם לי????" רוקטמון תפס בטקואי כשלא שם לב "טקואי!" צעקה ריאנה "לא הבנת ילד?" אמר רוקטמון כשסאנפרטמון ניסה להשתחרר "אתה גדילת השוויון, היא הקטנה הזו, גדילת האמונה, והפצפון הבוגדני הזה, הוא גדילת האהבה, חשבתי שאם אסית אותו נגדכם, נגד הדיג'ימון שלו, ונגד העולם, הוא יעבד את כוח הגדילה, ואני מבין שזה נכון, עובדה, הוא נמצא כאן ואתם לא מצליחים לפגוע!" והוא צחק בקול חזק וצורם "תקוף גרוטנמון!" צעק נאייקי בתיסכול, אבל גרוטנמון חזר להיות מלקולמון "מה אתה עושה?" אמר נאייקי, והביט במקלומון, וראה שמשהו לא בסדר איתו, הוא נפל ארצה והתחיל להתפתל מכאבים "מלקולמון מה קרה?" שאל נאייקי בדיוק כשרנטופימון עפה מעליו אחרי שרוקטמון העיף אותה "זה כואב נאייקי" אמר מלקולמון "חברה אני חושב שצריך לברוח!" קרא טקואי ויצא במהירות מידו של רוקטמון "מה לברוח?! ככה סתם!?" נאייקי הרים את מלקולמון "אני לא רואה שמשהו עובד כאן! צריך לנסות להבין מה קורה! נלך למיורקימון, רוקטמון עדין רחוק מאיזור האור, נוכל להגיע לשם במהירות!" רנטופימון הסכימה, ונאייקי היה במיעוט, חוץ מזה, הדיג'ימון שלו סבל מכאבים, הוא הסכים לעמוד מול מיורקימון. "מה זה?!" צעק פונדומון כשהם הגיעו לפתח הטירה, מצביע על נאייקי "הוא חבר! אני חושב..." אמר טקואי "אנחנו צריכים לראות את מיורקימון" אמרה ריאנה אבל פונדומון לא הסכים שנאייקי יעבור "אוף! נו כבר!" טקואי פשוט דחף את פונדומון, מייאנמון ופוקסנמון סלקו את כל השומרים והשלושה רצו לתוך הטירה, כשנאייקי אוחז במלקולמון הסובל. "מה המהומה?" אמר מיורקימון, והשלושה התפרצו לחדר "כמה גס רוח ילדים, מה הבעיה?" הוא שאל "רוקטמון גדל! ונאייקי! ומגע צדק!" התנשף טקואי "הו נאייקי הקטן, מה שלומך?" אמר מיורקימון ונאיייקי עשה פרצוף "לא טוב? מה קרה לו?" הוא הצביע על מלקולמון במוט הגדול שלו ריאנה התעשתה ואמרה "מיורקימון, רוקטמון בדרך הנה, ורנטופימון וסאנפרטמון לא מצליחים לפגוע בו! הוא אמר משהו על הגדילה השלישית או משהו, אנחנו צריכים הסבר ממך" הפונדומונים הורו להם לשבת "אני גם לא מבין, גדילת המגע צדק הגיעה לנאייקי יחד עם מלקולמון, אני לא מבין מדוע לא הצלחתם להתקיף כשהוא היה שם, אבל אהבה זו הגדילה השמורה של טרונאמון, היא זו שבחרה בנאייקי, אז אין לי מושג בעיניין" והוא התיישב חזרה "אתה רציני? שום כלום?" אמרה מייאנמון "כלום," תאלצו להסתדר לבד, אבל אני חושב שהוא צריך להישאר כאן הוא הצביע על מלקולמון, שוויזרדמון טיפל בו "לא" מלמל מלקולמון "עם זקוקים לגדילת האהבה זקוקים לנאייקי, ואני לא נשאר פה כשהוא שם בחוץ" הוא קם וריחף אל נאייקי "אני בסדר" הוא אמר "אתה בטוח?" נאייקי שאל, אך לא היה זקוק לתשובה "בסדר, נלך." ושלושתם יצאו החוצה, וטסו על רנטופימון חזרה לרוקטמון, שהלך והתקרב אל הטירה "אני אוריד אותך עליו טקואי, תגדל שם, ואז נראה" אמרה מייאנמון "בסדר!" קרא טקואי, ורנטופימון זרקה אותו על ראשו של רוקטמון, שלא הרגיש כלום "סאנפרטמון!" "מה איתנו?" שאל נאייקי את ריאנה "אני מורידה אתכם שם, תנסה לגדול מגע צדק גם אתה!" היא קראה והורידה אותו בקרבת מקום. "טוב מלקולמון, אתה מוכן??" שאל נאייקי "בטח!" קרא מלקולמון, שנייה לפני שנפל שוב "נו באמת! קדימה מלקולמון! גדילת מגע צדק!" קרא נאייקי "זאב האמונה!" "חרב שוויון!" ההתקפות של רנטופימון לא עברו את שדה האנרגיה, של סאנפרטמון פשוט נספגו ברוקטמון "קדימה מלקולמון קדימה!" אמר נאייקי, רוצה במיוחד להיות הגיבור "אני לא מרגיש טוב..." אמר מלקולמון, והכנפיים שלו הכתימו בשחור "מה...קורה?" שאל נאייקי רנטפימון וסאנפרטמון הביטו למטה, וראו משהו מוזר שקורא לנאייקי ומלקולמון, אבל מה שזה לא היה, זו לא הייתה גדילת מגע צדק. שיו אני עייפה...לילה טוב
פרק 15 רוח חיה רעה כולם הוציאו כל מה שיש להם בקרב אך שום דבר לא פגע ברוקטמון "מה אתם חושבים שזה יעזור?!" צעק טקואי, הוא וריאנה הביטו זה בזו "דיג'יגדל מגע צדק! עכשיו!" הם צעקו "סאנפרטמון!" "רנטופימון!" "שתי גדילות מגע צדק לא שוות דבר ללא השלישית!" צעק רוקטמון, ומשום מה, משהו מנע מההתקפות של שניהם לפגוע בו, וזה לא היה מגן שהוא יצר "רואים?? שני גדילות מגע צדק לא פוגעות ללא גדילת האהבה!" הוא צחק בקול "מה אהבה?" אמרה רנטופימון "נאייקי??" שניהם הביטו בנאיקי ובגרוטנמון, טקואי דמיין את נאייקי כפרפר נחמד "איכסה!" הוא צעק ופוקסנמון קרא מתוך המוח שלו "בחייך טקואי היית חייב להראות את זה גם לי????" רוקטמון תפס בטקואי כשלא שם לב "טקואי!" צעקה ריאנה "לא הבנת ילד?" אמר רוקטמון כשסאנפרטמון ניסה להשתחרר "אתה גדילת השוויון, היא הקטנה הזו, גדילת האמונה, והפצפון הבוגדני הזה, הוא גדילת האהבה, חשבתי שאם אסית אותו נגדכם, נגד הדיג'ימון שלו, ונגד העולם, הוא יעבד את כוח הגדילה, ואני מבין שזה נכון, עובדה, הוא נמצא כאן ואתם לא מצליחים לפגוע!" והוא צחק בקול חזק וצורם "תקוף גרוטנמון!" צעק נאייקי בתיסכול, אבל גרוטנמון חזר להיות מלקולמון "מה אתה עושה?" אמר נאייקי, והביט במקלומון, וראה שמשהו לא בסדר איתו, הוא נפל ארצה והתחיל להתפתל מכאבים "מלקולמון מה קרה?" שאל נאייקי בדיוק כשרנטופימון עפה מעליו אחרי שרוקטמון העיף אותה "זה כואב נאייקי" אמר מלקולמון "חברה אני חושב שצריך לברוח!" קרא טקואי ויצא במהירות מידו של רוקטמון "מה לברוח?! ככה סתם!?" נאייקי הרים את מלקולמון "אני לא רואה שמשהו עובד כאן! צריך לנסות להבין מה קורה! נלך למיורקימון, רוקטמון עדין רחוק מאיזור האור, נוכל להגיע לשם במהירות!" רנטופימון הסכימה, ונאייקי היה במיעוט, חוץ מזה, הדיג'ימון שלו סבל מכאבים, הוא הסכים לעמוד מול מיורקימון. "מה זה?!" צעק פונדומון כשהם הגיעו לפתח הטירה, מצביע על נאייקי "הוא חבר! אני חושב..." אמר טקואי "אנחנו צריכים לראות את מיורקימון" אמרה ריאנה אבל פונדומון לא הסכים שנאייקי יעבור "אוף! נו כבר!" טקואי פשוט דחף את פונדומון, מייאנמון ופוקסנמון סלקו את כל השומרים והשלושה רצו לתוך הטירה, כשנאייקי אוחז במלקולמון הסובל. "מה המהומה?" אמר מיורקימון, והשלושה התפרצו לחדר "כמה גס רוח ילדים, מה הבעיה?" הוא שאל "רוקטמון גדל! ונאייקי! ומגע צדק!" התנשף טקואי "הו נאייקי הקטן, מה שלומך?" אמר מיורקימון ונאיייקי עשה פרצוף "לא טוב? מה קרה לו?" הוא הצביע על מלקולמון במוט הגדול שלו ריאנה התעשתה ואמרה "מיורקימון, רוקטמון בדרך הנה, ורנטופימון וסאנפרטמון לא מצליחים לפגוע בו! הוא אמר משהו על הגדילה השלישית או משהו, אנחנו צריכים הסבר ממך" הפונדומונים הורו להם לשבת "אני גם לא מבין, גדילת המגע צדק הגיעה לנאייקי יחד עם מלקולמון, אני לא מבין מדוע לא הצלחתם להתקיף כשהוא היה שם, אבל אהבה זו הגדילה השמורה של טרונאמון, היא זו שבחרה בנאייקי, אז אין לי מושג בעיניין" והוא התיישב חזרה "אתה רציני? שום כלום?" אמרה מייאנמון "כלום," תאלצו להסתדר לבד, אבל אני חושב שהוא צריך להישאר כאן הוא הצביע על מלקולמון, שוויזרדמון טיפל בו "לא" מלמל מלקולמון "עם זקוקים לגדילת האהבה זקוקים לנאייקי, ואני לא נשאר פה כשהוא שם בחוץ" הוא קם וריחף אל נאייקי "אני בסדר" הוא אמר "אתה בטוח?" נאייקי שאל, אך לא היה זקוק לתשובה "בסדר, נלך." ושלושתם יצאו החוצה, וטסו על רנטופימון חזרה לרוקטמון, שהלך והתקרב אל הטירה "אני אוריד אותך עליו טקואי, תגדל שם, ואז נראה" אמרה מייאנמון "בסדר!" קרא טקואי, ורנטופימון זרקה אותו על ראשו של רוקטמון, שלא הרגיש כלום "סאנפרטמון!" "מה איתנו?" שאל נאייקי את ריאנה "אני מורידה אתכם שם, תנסה לגדול מגע צדק גם אתה!" היא קראה והורידה אותו בקרבת מקום. "טוב מלקולמון, אתה מוכן??" שאל נאייקי "בטח!" קרא מלקולמון, שנייה לפני שנפל שוב "נו באמת! קדימה מלקולמון! גדילת מגע צדק!" קרא נאייקי "זאב האמונה!" "חרב שוויון!" ההתקפות של רנטופימון לא עברו את שדה האנרגיה, של סאנפרטמון פשוט נספגו ברוקטמון "קדימה מלקולמון קדימה!" אמר נאייקי, רוצה במיוחד להיות הגיבור "אני לא מרגיש טוב..." אמר מלקולמון, והכנפיים שלו הכתימו בשחור "מה...קורה?" שאל נאייקי רנטפימון וסאנפרטמון הביטו למטה, וראו משהו מוזר שקורא לנאייקי ומלקולמון, אבל מה שזה לא היה, זו לא הייתה גדילת מגע צדק. שיו אני עייפה...לילה טוב
, ורק שתדעי אני זוכרת את כמעט את כל הפרטים כי קראתי את הכל שוב 7 פעם! זוכרת מתיי שהתנצלתי שאני משתמשת בסימניי היאן והין לציור שתי הדמויות האלה מהעלילה של לייט לעונה ה-5? אז זה היה מהפיק שלך! מתי שקארי גטומון ואפיקאצ'ו נכנסו לעולם האופל של מיוטי (אין לכם בעייה עם כינוי נכון? ^^) והוא לקח אותם לבפנים וכשנכנסו אז בדרך היה סימניי יאן וין... (אם זה היה כמחמאה לפירי אז נא לא לייחס צומי רב מדיי, יכולתי לשלוח במסר אבל מנסיון אישי אני יודעת שעל חצי לא הגבתי בכלל... אם אצלכם זה שונה אז סורי... אני ירק מוזר ואני אוהבת להיות אחד! *חצילים כתומים לשלטון! קדימה חסה וורודה!!!*) וכמו תמיד ההודעה שלי לא תהיה שלמה ללא התמונה כתודה! (כבר אמרתי שאני סנטה לא מוכרז???) (נא לא ליחס למצב שבו קן נמצא חשיבות רבה מדיי... זו רק אני והפאנגיראליזם שלי...)
