פרק 12

[טריירמון]

פרק 12

משום מה השרשור שלי לא קופץ... מילא... =/... המקום הבטוח ביותר על-פני כל העולם הדיגיטלי טמפיטמון חזרה להיות קריסטלמון. "הרדאר!" אמר פיקסימון. כולם התקרבו לעבר הדבר הכדורי המוזר, טאקאשי עמד לקחת אותו. "חכה!" אמר פיקסימון, "חשבת שהם סתם ישאירו אותו כאן? יש אבטחה מאוד מתוחכמת כאן!" הוא הסתכל לעבר הרדאר. "איזה סוג?" שאל טאקאשי. "תראה." אמר פיקסימון. הוא הרים אבן מהרצפה, וזרק לכיוון הרדאר. פתאום היה הבזק אדום והאבן התפוררה לחתיכות. "איך... איך מנטרלים את זה?" שאל טאקאשי. "צריכים משהו שישקף את הקרן לכיוון אחר." אמר פיקסימון, "אבל מה יכול להיות חזק מספיק כדי לעמוד בקרן?" "היהלומים של קריסטלמון!" אמרה דיאנה. "הממ... אני משער שיהלום יכול להחזיק מעמד, אבל לא יותר מידי." אמר פיקסימון. "ברד קריסטלי!" אמרה קריסטלמון וזרקה יהלום לעבר הקרן. הקרן השתקפה מהיהלום אל קיר קרוב, שהתחיל להתפורר. "בואו נמהר מישהו בסוף ישים לב למה שעשינו!" אמר ריי. "זה לא ממש פתח גדול... מי מספיק קטן כדי לעבור דרכו?" אמר טאקאשי. "אני! אני!" קרא דמיסוניקמון. הוא זחל וטיפס על היהלום כדאי לקחת את הרדאר. הוא הצליח להשיג אותו וחזר בחזרה בזמן לפני שהיהלום התפורר. "יש!" אמר פיקסימון. פתאום הם שמעו צפירות שחוזרות על עצמן. "אוי לא! האזעקה!" אמר טאקאשי. "איך נצא מכאן?" שאל ריי. "חבטת אש!" "מתקפת הד!" "ברד קריסטלי!" "פצצת בור!" הדיג'ימונים פוצצו חור בקיר שלפניהם, בדיוק בזמן, כי נכנסו לחדר המון קוואג'מונים ובקמונים. "אוי לא! בואו נברח!" אמר טאקאשי והם התחילו לרוץ. קיקטריסמון הסתכל בפחד על הקוואג'מונים וקפא במקום. אחד הקוואג'מונים שאג וקיקטריסמון ברח לאן שהאחרים הלכו. הם יצאו מהמבוך, והתחילו לרוץ, אבל כמובן שהדיגי'מונים השיגו אותם במהרה. "מה נעשה? הם יותר מהירים מאיתנו!" אמר ריי. "אני אלחם בהם!" אמר דמיסוניקמון. "לא!" אמר ריי. פתאום הופיע מטבע נחושת ביד של ריי. הוא עצר. "בעצם..." הוא אמר. "התאמה דיגיטלית! התפתחות נחושת!" "דמיסוניקמון! דיג'יגדל ל... סוניקמון!" כל האחרים גם עצרו והסתכלו לאחור. "קדימה תקפו אותו!" אמר קוואג'מון ענק שכנראה היה המנהיג של הקוואג'מונים והבקמונים. "מתקפת... הד!!!!" צעק סוניקמון. "איי!!!" צרחו כולם ואחזו באוזניהם.]כולל גיבורינו[ "יש בואו נברח!" אמר טאקאשי והם המשיכו לרוץ. "לא כל כך מהר!" נשמע קול. עוד צבא של קוואג'מונים ובקמון הקיפו אותם. "תנו את הרדאר!" אמר קוואג'מון אחד. "סוניקמון!" אמר ריי. "אין... כוח!" אמר סוניקמון והתכווץ לדמיסוניקמון. לפתע קיקטריסמון נעלם ביחד עם הרדאר, ורק טאקאשי ראה אותו. "קיקטריסמון... ברח!" אמר טאקאשי בלי מילים, וכנראה שקיקטריסמון הבין אותו. "רגע! תחביא את הרדאר איפשהוא!" 'אמר' שוב טאקאשי. קיקטריסמון לקח את הרדאר ובלע אותו. "אוי... טוב... אני מניח ש... זה המחבוא הטוב ביותר בעולם הדיגיטלי..." אמר טאקאשי, וקיקטריסמון נעלם. הקוואג'מונים והבקמונים התנפלו עליהם.

 

[טריירמון]

קפיץ?

1234567890

 

[טריירמון]

דרך אגב פרקים 9, 10, 11 הם ב...

עמוד הבא כנראה... מי שפספס שיקרא!

 

[Apikachu L]

ממש מדהים!

מתה על הסיפור שלך!!!!!!!!ממש אוהבת אותו...אקדיש ל פרק כניראה....

 

[טריירמון]

קפיצי

1234567890

 

[טריירמון]

פרק 9! שוב.

למה אנחנו כאן? "למה אנחנו כאן?" שאל קיקטריסמון. "אנחנו כאן כי קפצנו לשער!" אמר טאקאשי. "אבל חוץ מזה?" קיקטריסמון הסתכל מסביב. "כי הגורל רצה." אמר טאקאשי. "הגורל רצה, הוא רצה, הוא חצה, הוא מיצה, הגורל רצה!" דקלם דמיסוניקמון. "זה לא זמן לשירים." אמר ריי לדמיסוניקמון. וורמונים וטנטומונים התחילו לצאת לאט לאט מהמחבואים שלהם ולבדוק את היצורים המשונים והדיג'ימונים שאיתם. "יו! איזה חמודים!!!" אמרה דיאנה והבהילה חלק מהוורמונים, שחזרו אחורה. "אנחנו כנראה בכפר חרקים..." אמר ריי. קיקטריסמון קפא במקום. "מה קרה?" שאל טאקאשי את קיקטריסמון. "ח... ח... רקים!!!! אני מפחד טאקאשי!" אמר קיקטריסמון והתחיל לרעוד. "אתה יותר חזק מהם, אין לך מה לפחד!" אמר טאקאשי. "אה... נגיד..." אמר קיקטריסמון אבל בליבו עדיין פחד. עכשיו הוורמונים והטנטומונים ממש הקיפו אותם. "אה... שלום... אנחנו באנו לשלום!" אמרה קריסטלמון. "מה אתם?" שאל וורמון אחד. "הם בני אדם," אמרה קריסטלמון והצביעה על דיאנה ריי וטאקאשי "ואנחנו דיג'ימונים, כמוכם." היא בציעה על עצמה, קיקטריסמון ודמיסוניקמון. "מה אתם עושים כאן?" שאל טנטומון. "את האמת, אנחנו לא ממש יודעים. משהו קרה בעולם הדיגיטלי בזמן האחרון?" שאל טאקאשי. "לא שאנחנו יודעים!" אמרו כמה וורמונים. "איפה אנחנו בכלל?" שאלה דיאנה. "אתם בעיר החרקים שלנו... אנחנו הכפר המעורב של וורמונים וטנטומונים..." אמר וורמון אחד. פתאום הדי-גרייד של כולם התחיל לצפצף ולהבהב וזה הבהיל את כל הורמונים והטנטומון שנאספו. "תרגעו! זה לא יעשה לכם כלום." אמר ריי. טאקאשי הסתכל ברדאר של הדי-גרייד. "משהו בערך ק"מ קדימה." אמר טאקאשי. "זה הגבול ביננינו לבין כפר אחר, שלא שייך לכפר החרקים. יש שם דיג'ימונים מכל הסוגים." אמר טנטומון אחד. "טוב, בואו נלך לשם!" אמר טאקאשי, והם התחילו לצעוד לעבר האות ברדאר. קריסטלמון כל הזמן השיגה את כולם והייתה צריכה לחכות עד שיעברו אותה ושוב השיגה את כולם. דמיסוניקמון כל הזמן טיפס על עצים, קפץ ודאה לעבר הכיוון שכולם הלכו בעזרת האוזניים שלו. הוא גם חיבר כמה שירים בדרך. קיקטריסמון השתדל להתרחק מכל חרק שנקרה לדרכו. לבסוף הם הגיעו לכניסה לכפר, שם מיליוני דיג'ימונים באו אליהם. "ברוכים הבאים! חיכינו לכם! ברוכים הבאים לכפר!" צפצפו הקולות מכל כיוון, ולפני שהם קלטו מה קרה, הדיג'ימונים שחבו אותם לעבר בית גדול. "לאן אתם לוקחים אותנו?" שאל טאקאשי מבין כל ההמולה. "אנחנו לוקחים אתכם לג'יג'ימון!" אמר גבומון אחד, או שזה היה סייקמון, היה קשה לשים לב. הם נכנסו לבית הגדול, ששם על כיסא]גדול[ ישב ג'יג'ימון. הדיג'ימונים עזבו את הדיג'גורלים והדיג'ימונים שלהם והסתלקו משם. "ציפיתי לבואכם." אמר ג'יג'ימון. "אתה זה שפתח את השער?" שאל טאקאשי. "כן זה אני. וגם אני שלחתי לכם את הדיג'ימונים. רק אתם יכולים להציל את העולם הדיגיטלי." אמר ג'יג'ימון. "אתה יכול לספר לנו מה קרה?" שאל ריי. "שעת סיפור!" צפצף דמיסוניקמון. "לפני המון המון זמן, יישות יצרה את העולם הדיגיטלי, והפקידה אותו ל4 אלים שישלטו על המזרח, המערב, הדרום, והצפון." "האלים האלה יצרו לעצמם מלאכים שגם יעזרו להם בשליטה, והם היו שלושה. ואז לבסוף המלאכים מינו שלושה דיג'ימונים מדרגת אולטימט לסגנים שלהם." "הדיג'ימונים האלה הם קיקררובומון, בליידראמון, וסקווידמון. אבל לפני שנמשיך בסיפור, יש סיפור עתיק יותר. ]'אוי לא!' חשב טאקאשי.[ מתישהוא האלים נלחמו בכוח אדיר, שכמעט והם לא ניצחו אותו עד שהם השתמשו במקור כח כה ענקי, שלא רק שהוא לא חיסל את הרשע אלא רק שיתק אותו להרבה הרבה זמן, הוא גם התפרק ל18 חלקים." דמיסוניקמון היה היחיד שבאמת הקשיב לסיפור בלי להשתעממם. ג'יג'ימון המשיך. "ה18 חלקים האלה הפכו לסמלים, שעל 6 מהם יכולים לשלוט 3 דיג'יגורלים, לפי האגדה. ה12 האחרים יכולים להפוך לעבדים של מי שמוצא אותם. רק 6 הסמלים שיתאחדו מחדש, יוכלו לנצח את הרשע הבא. ועכשיו לתקופה האחרונה... הכוח הרשע חזר, והשתלט על סקווידמון. הוא הפך להיות כל כך חזק, עד שאף אחד לא העז להילחם בו. הוא ידע שהילדים המושיעים הם בעולם האמיתי, לכן הוא שלח לשם דיג'ימונים. הוא בחר אותם על ידי קרבות בין שתי צבאות, ואפילו לקח ושיעבד את חלקי הצבאות של אחרים. אתמול התרחש קרב גדול בין הצבא של סקווידמון לבין זה של בליידראמון. הוא לקח את בליידראמון בשבי, בגלל הניצחון בקרב, וכנראה שיעבד אותו. אתם חייבים לעצור אותו לפני שהוא ישתלט על כל השלושה, או שהכל אבוד." סיים ג'יג'ימון. "זה היה סיפור ארוך..." אמר קיקטריסמון. "אז... אתם מסכימים?" שאל ג'יג'ימון. "אני מסכים!" אמר טאקאשי והסתכל על האחרים. "טוב... גם אני מסכים." אמר ריי לאחר שתיקה ארוכה. "אם כולם מסכימים, אז גם אני!" אמרה דיאנה. "וגם אנחנו!" אמרו הדיג'ימונים. "אז הכל מסודר. לכו, ותצליחו להציל את העולם הדיגיטלי." אמר ג'יג'ימון. פתאום אחד הקירות בבית התפוצץ. "מה זה היה?" שאל טאקאשי. "בקרוב נגלה" אמר ריי והסתכל לעבר החור שבקיר שמישהו התקרב לעברו.

 

[טריירמון]

פרק 11! שוב.

לאיזה כיוון לפנות? או מבוכים ודיג'ימונים "לאן אנחנו הולכים?" שאל קיקטריסמון. "כל התחלה של פרק אתה שואל: איפה אנחנו? לאן אנחנו הולכים? דיגי'מון מעצבן שכמוך!" אמרה דיאנה. הם כבר הלכו בדרך כמה שעות, בלי לדעת לאן ללכת. "אנחנו הולכים למצוא את הסמלים!" אמר טאקאשי. קיקטריסמון הלך קדימה עד שהוא פתאום נעלם. "קיקטריסמון! לאן נעלמת?" אמר טאקאשי. פתאום הראש של קיקטריסמון הופיע. "מצאתי מקום מוזר וגדול!" הוא אמר. כולם רצו קדימה וראו שזאת מערה. "מגניב, לא?" אמר קיקטריסמון. "מגניב, לא?" נשמע קול. "אההה מה זה?" שאל קיקטריסמון. "אההה מה זה?" אמר הקול. "תירגע זה רק הד! הוא חוזר על מה שאמרת!" לחש טאקאשי. "אההה! מגניב... בואו ננסה... אני קיקטריסמון!" אמר קיקטריסמון. "אני קיקטריסמון!" אמר ההד. "אתה אוהב מחברות?" שאל קיקטריסמון. "אתה אוהב מחברות?" שאל ההד. "אני? כן! ואתה?" אמר קיקטריסמון. "אני? כן! ואתה?" שאל ההד. "טוב שתוק קיקטריסמון! בואו נמשיך ונראה אם יש כאן משהו בהמשך." לחש טאקאשי. הם הגיעו לסוף המערה. "טוב כדאי שנחזור אין כאן כלום." אמר טאקאשי ונשען על הקיר* פתאום משהו נלחץ מאחוריו ודלת נפתחה. "מגניב לחצת על כפתור סודי!" אמר קיקטריסמון. "בואו נבדוק מה יש שם." הציע ריי. כולם נכנסו לתוך הדלת, וראו מבוך ענקי. "כדאי שנחזור, לא כדאי להסתבך כאן!" אמר טאקאשי. והם התכוננו לצאת, אבל הדלת הייתה נעולה. ריי וטאקאשי ניסו לפרוץ אותה בכוח. "אוך באשמתכם אנחנו תקועים!" אמרה דיאנה. "באשמתנו? את לא עשית כלום כדי להזהיר אותנו או להגיד שזה לא רעיון טוב או משהו!" אמר טאקאשי. "תפסיקו לריב!" אמר ריי. "אולי נפוצץ את כל קירות המבוך?" הציע טאקאשי. "אין לנו את מטבעות הנחושת, ולא נראה לי שבמצב טירון הם יצליחו לפוצץ את הקירות." אמרה דיאנה. "אז נצטרך לעבור את המבוך!" אמר ריי. "הידד למבוך!" אמר דמיסוניקמון. הם התחילו ללכת כל הזמן הישר, עד שהגיעה צומת. "ימינה." אמר טאקאשי. "שמאלה!" אמרה דיאנה. "ימינה!" חזר טאקאשי. "שמאלה!" התעקשה דיאנה. "ימינה!" "שמאלה!" "ימינה!" "שמאלה!" "נלך ישר!" קבע ריי. הם המשיכו, שמידי פעם הם הגיעו למבוך סתום. פתאום משהו לבן ומוזר יצא מתוך אחד מהקירות. "זה בקמון!" אמר טאקאשי. "הטענת נתוני ביומון!" אמר ריי וקרן פגעה בדמיסוניקמון, שהצמיח כנפיים. "סיבוב ספירלי הדי!" קרא דמיסוניקמון ושלח על בקמון את המתקפה. "חבטת אש!" וקיקטריסמון חיסל את הבקמון. טאקאשי לקח את הנתונים שלו. "הוא לא כאן בכוונה." אמר טאקאשי. פתאום הופיע פיקסימון. "שלום!" הוא אמר. דיאנה נבהלה. "קיקטריסמון, תתכונן לקרב!" אמר טאקאשי. "חכו חכו אני לא רוצה לפגוע בכם!" אמר הפיקסימון. "אני תקוע במבוך הזה כבר ממזמן... מאז שהצבא של סקווידמון לקחו אותי בשבי... אתם הדיג'יגורלים מהאגדה?" אמר הפיקסימון. "המממ כן אני משער.." אמר טאקאשי. "אתם יודעים, בסוף המבוך יש פרס מיוחד!" אמר פיקסימון. "פרס! פרס!" צפצף דמיסוניקמון. "איזה פרס?" שאל ריי. "רדאר לאיתור הסמלים!" אמר הפיקסימון. "אנחנו צריכים את זה!" אמר טאקאשי והתחיל לרוץ במבוך. "חכה לנו!" אמרו כולם ורצו אחריו]פיקסימון עף]. הם נעצרו על ידי סטינגמון ענקי. קיקטריסמון נסג אחורה. "הוא הפך לרשע." אמר טאקאשי. פתאום פצצה מחקה אותו. הנתונים שלו נעלמו. "מה זה היה?" שאלה דיאנה. "אה, אני רק עזרתי לכם... הרמה הגבוהה שלי מאוד עוזרת כאן במבוך..." אמר פיקסימון. "טוב בואו נמשיך!" אמר טאקאשי. "למה המקום הזה מוכר לי?" שאל קיקטריסמון לאחר זמן-מה. "אוי לא חזרנו על העקבות!" אמר טאקאשי. "יש לי רעיון!" אמרה דיאנה. ושהם הלכו קריסטלמון הפילה בדרך יהלומים. וככה הם לא טעו בדרך. "וואו אני מתרגש אני תקוע כאן כבר חודש!" אמר פיקסימון. ולבסוף בדלת חיכה להם דיג'ימון ענקי. "דלתאמון!" אמר טאקאשי. פיקיסמון והשאר לא הצליחו לנצח אותו. "אוי לא! אנחנו אבודים!" אמרה דיאנה. פתאום היא קיבלה מטבע נחושת. "התאמה דיגיטלית! התפתחות נחושת!" "קריסטלמון דיג'יגדל ל... טמפיטמון!" וטמפיטמון נכנסה לקרב והביסה את הדלתאמון. הנתנוים שלו נעלמו. הם עברו את המבוך. הם נכנסו לחר הבא ושם היה מונח דבר כדורי על מתקן מיוחד. "הרדאר!" אמר פיקסימון.

 

[טריירמון]

פרק 10! שוב.

הקרב הראשון בעולם הדיגיטלי היצור המוזר המשיך להתקרב לפתח שבקיר, עד שראו צורה ממשית. הוא היה בצורה של דרקון, וכעבור עוד כמה זמן, ראו שזה דווידראמון. "דווידראמון, דרגת אלוף. מתקפה: ציפורני ארגמן." אמר הדי-גרייד, לא ברור של מי. "הגיע הזמן להילחם קיקטריסמון!" אמר טאקאשי. "לפחות הוא לא חרק!" אמר קיקטריסמון. "ביחד ננצח אותו!" אמר ריי. "כן!" אמר דמיסוניקמון. "ריי צודק! אבל בכל אופן תיזהרי קריסטלמון." אמר דיאנה. פתאום ביד של כל אחד מהדיג'יגורלים הופיע מטבע קטן מנחושת. "שוב המטבע!" אמרו שלושתם בבת אחת. "התאמה דיגיטלית! התפתחות נחושת!" "קיקטריסמון! דיג'יגדל ל..." "דמיסוניקמון! דיג'יגדל ל..." "קריסטלמון! דיג'יגדל ל..." "קפלומון!" "סוניקמון!" "טמפיטמון!" ושלושת האלופים התכוננו להתקפה על הדווידראמון הענקי. הדווידראמון עמד בלי לזוז וסרק את האויבים שלו. "חבטת אש!" אמר קפלומון וטס לכיוון דווידראמון עם ראש בוער. קפלומון נתקל בדווידראמון וחוץ מזה לא קרה כלום. "וואו הוא חזק!" אמר קפלומון. "סופה קריסטלית!" אמרה טמפיטמון, אבל הקריסטלים רק בקושי שרטו את דווידראמון. "מתקפת הדדד!!!!" צרח סוניקמון]וזה פגע בכל מי שבסביבתו גם[, אבל לדווידראמון לא קרה כלום והוא פיהק. "עכשיו תורי!" אמר דווידראמון וטס לכיוון קפלומון. "ציפורני ארגמן!" ובהבזק אדום קפלומון נפגע מהמכה ועף אחורה ושבר עוד קיר. "תקשיבו יש לי רעיון... אם כולנו נתקיף יחד אולי יש לנו סיכוי..." הוא אמר. "אבל כל מתקפה לחוד בקושי עשתה משהו, וכנראה כולן ביחד רק יפצעו אותו קצת!" אמר ריי. "חייבים לנסות! אבל איך נגיד להם את זה?" שאל טאקאשי. "לי ולטמפיטמון יש שפת סימנים!" אמרה דיאנה. "אבל זה לא עוזר לנו!" אמר ריי. "אל תדאג, היא כבר תדע מה לעשות!" אמרה דיאנה. היא הסתכלה לעבר טמפיטמון וטמפיטמ ון הסתכלה לעברה, ועשתה כמה סימנים. פתאום טמפיטמון החזיקה ביד שני קריסטלים וחרטה עליהם משהו. היא זרקה אחד לסוניקמון, ואחד לקפלומון. הם קרצו למאמנים שלהם. "יופי!" אמר טאקאשי. טמפיטמון במהירות רצה אל דווידראמון מאחור וגרמה לו להסתובב, ואז קפלומון וסוניקמון הקיפו אותו מהצדדים שנשארו. "אתם לא תנצחו!" אמר דווידראמון. "חבטת אש!" "מתקפה הד!" "סופה קריסטלית!" וכל ההתקפות פגעו בדווידראמון ופצעו אותו קשה. קפלומון האריך את הקוצים בזנב וברגליים שלו ונעמד על ארבע. "הדף אש!!!" הוא קרא וירק כדור אש לעבר דווידראמון]אלמלא הקוצים הוא היה עף אחורה מההדף]. דווידראמון עף אחורה והתחיל להתפורר ולהיעלם. "יפה מאוד דיג'יגורלים!" אמר ג'יג'ימון שכל הזמן צפה בקרב בלי להוציא מילה, "עכשיו אני יודע שאתם באמת אלה שנועדו להביס את הרשע." הדיג'ימונים חזרו לצורת הטירון שלהם, אבל הפעם הם לא ממש היו עייפים. "ועכשיו... אתם חייבים למצוא את הסמלים!" אמר ג'יג'ימון. "אה... אז להתראות!" אמר טאקאשי. "נתראה!" אמר ריי. "ביי." אמרה דיאנה, והם יצאו לעבר המסע אל הלא-נודע.

 

[טריירמון]

בגלל שהייתם ילדים רעים אין פרק 13!

 

[טריירמון]

המממממ

כנראה לא שמת לב, אבל בכל אופן ליסטה, לא סתם שמתי את פרקים 9 10 ו11 כי או שהמחשב שלי דפוק, או שעדיין לא שמת אותם במאמרים...

 

[Apikachu L]

כבר אמרתי לך שאני

מיתפגרת על הסיפור שלך..ולי יש בעיה דומה...

 

[קירליה]

דיברתי לליסטה!

 

[Apikachu L]

אסור להחמיא למישהו?

אתה אומר למישהו שאתה אוהב את הסיפור שלו והוא...החצוף...

 

[קירליה]

... אבל בכל אופן כבר אמרת את זה

מיליוני פעמים!

 

[Apikachu L]

אז עכשיו זה מליון ואחת....

 

[קירליה]

תתכוננו בקרוב לפרק 13

 

[קירליה]

סליחה שכוחתי להקפיץ

1234567890

 

[Apikachu L]

סתם שאלה?

למה אתה החלפת שם? או שאתה לא יכול להחליף בחזרה(אני יכולה לעזור במיקרה כזה...) http://msn.tapuz.co.il/pcards/loginMail.asp

 

[קירליה]

כי אין לי כוח להחליף בחזרה...

 

[קירליה]

פרק 13

מבצע החילוץ טאקאשי היה הראשון שהתעורר. הוא הסתכל מסביב וגילה שהוא בחדר. הוא והשאר היו קשורים לכיסאות, והדיג'ימונים היו בתוך תאים עגולים ושקופים. הדיג'יכלים היו מונחים בצד. מולם היו שני קוואג'מונים שומרים. טאקאשי הסתכל שוב מסביב וגילה שקיקטריסמון לא שם. הוא חייך ושמח שקיקטריסמון הצליח להתחמק. למרות זה שטאקאשי חייך בעודו שבוי וכולם כלואים בלי דרך לצאת, הם לא חשבו שחסר להם מישהו. יש להם שלושה ילדים ושלושה דיג'ימונים, מי אמור להיות חסר? חבל שהם לא ספרו. בינתיים גם השאר התחילו להתעורר. "מתקפת הד!" צרח דמיסוניקמון ובוקשי שמעו אותו מבעד לכדור. הכדור רעד קצת וחוץ מזה כלום. קריסטלמון ופיקסימון שצפו בנעשה, הבינו שמתקפות לא יעזרו נגד הכדורים. "איפה קיקטריסמון?" חשב ריי, אבל לא היה יכול לשאול את טאקאשי, בגלל הקוואג'מונים השומרים. בינתיים השומרים דיברו על הניסיון של דמיסוניקמון להיחלץ מהכדור. "איזה דיג'ימון עלוב!" אמר אחד מהם ושניהם צחקו. דמיסוניקמון סתם ישב בתוך הכדור בלי לזוז. 'אני חייב להגיע אל הדיג'יכלים!' חשב טאקאשי. הוא איכשהוא הגיע לכיס של המכנסיים שלו, והוציא משם אבן קטנה. "אם אני אדייק..." הוא חשב. מייד הוא זרק את האבן בזווית מדוייקת כך שהדי-גרייד יעוף אליו. אבל הקוואג'מונים היו מהירים יותר ותפסו את הדי-גרייד. הם לקחו אחר-כך את כל האבנים שהיו לטאקאשי, לריי, ודיאנה. "אוך החבל הזה עושה לי סימנים!" אמרה דיאנה. אחד הקוואג'מונים זרק עליה אבן. "שתקי!" הוא אמר. "מעצבן!" חשבה דיאנה. קריסטלמון ניסתה לחתוך את הזכוכית או מה שזה לא יהיה עם יהלום, אבל זה לא עבד. ------------------------------------------------------------------ בינתיים קיקטריסמון חיפש את הקוואג'מונים. "חרקים! איפה אתם?" הוא אמר. מייד הוא התחיל לרחרח. "הריח של טאקאקי!" הוא אמר והמשיך לעקוב אחרי הריח. הוא הגיע לבניין המבוך. הוא קפץ והסתכל דרך החלון, ושם ראה את כולם קשורים. "טא.... אההה!" התחיל קיקטריסמון להגיד אבל נפל. טאקאשי הסתובב לאחור פתאום וראה נצנוץ, אבל אז זה נעלם. "אולי רק הדמיון שלי..." הוא חשב. "אוך אני לא יכולה יותר!!! הצילוווו הצילווו!!!" צעקה דיאנה. הקוואג'מונים התחילו להתעצבן וכלאו אותה בכדור עם קריסטלמון, שם הצעקות שלה לא נשמעו. "איפה אתה קיקטריסמון?" חשב טאקאשי. פתאום הדי-גרייד התחילו להשתגע ולהבהב ולצפצף בטירוף. כל הדי-גריידים עפו לעבר הבעלים שלהם. "הם מנסים לחזור אלינו!" אמר ריי. הקוואג'מונים תפסו את הדי-גריידים של ריי ושל טאקאשי, והדי-גרייד של דיאנה נתקל בכדור ונפל אחורה. הקוואג'מונים קשרו את הדי-גרייד והצמידו אותם חזק לרצפה. פתאום נשמעו צפירות. "פולש! פולש! פולש!" מישהו צעק. הקוואג'מונים רצו לעבר הדלת ויצאו. "מעניין מי הפולש?" אמר ריי. "זה בטח קיקטריסמון!" אמר טאקאשי. "אני אנסה להשתחרר." הוא הוסיף. הוא נפל עם הכיסא והתחיל להתגלגל ברחבי החדר עד שהחבל נפרם. הוא רץ לעבר הדי-גרייד, אלא שהקוואג'מונים בדיוק חזרו ובידיהם קיקטריסמון. "הוא שייך לכם? תפסנו אותו מנסה לאכול בקמון!" אמר אחד הקוואג'מונים. השני תפס את טאקאשי. "חשבתי שזה מחברת..." אמר קיקטריסמון. "קיקטריסמון! תלחם!" אמר טאקאשי. "אבל טאקאשי... הם... חרקים!" אמר קיקטריסמון, רועד. "אם לא תעשה משהו אנחנו אבודים!" אמר טאקאשי. קיקטריסמון אזר את כל האומץ שיש לו, ו"חבטת אש!!!" הוא הכה בקוואג'מון, והקוואג'מון עזב את קיקטריסמון. הוא הכה גם בקוואג'מון השני. "אני.. נגעתי בהם!" אמר קיקטריסמון בחלחלה. פתאום הדי-גרייד עף לעבר טאקאשי ביחד עם מטבע נחושת. "קדימה... הגיע הזמן!" אמר טאקאשי. "התאמה דיגיטלית! התפתחות נחושת!" "קיקטריסמון! דיג'יגדל ל..." הקוואג'מונים התחילו לברוח, וכנראה הזעיקו עזרה. "קפלומון!!!" פתאום הדלת נפרצה בכוח, ומתוכה יצא קוואג'מון ענקי. "אהת חושב שזה מספיק?" אמר קפלומון. "ציפורני מספריים!" תקף הקוואג'מון. "נגיחת.... אש!!!!!" קפומון טס כמו כדור תותח לעבר קוואג'מון ונגח בו. הוא התחיל להתפורר. טאקאשי לקח את הנתונים שלו. כל הקוואג'מונים והבקמונים התחילו לברוח כי הם ראו שהביסו את המנהיג שלהם. קפלומון ריסק את הכדורים שבהם היו כלואים הדיג'ימונים ודיאנה. טאקאשי שחרר את ריי. "שוב חופשיים!" הוא אמר. הם יצאו מבניין המבוך בשלווה, בזמן שכולם היו בפניקה וברחו. קפלומון שאג, והקוואג'מונים והבקמונים ברחו מהר יותר. הוא גיחך. קפלומון זהר וחזר להיות קיקטריסמון. "הצלת אותנו!" אמר טאקאשי וחיבק את קיקטריסמון. "אולי הפרס שלי יהיה מחברת?" הוא שאל, אבל לא קיבל תשובה. "איפה הרדאר?" שאלה דיאנה. "אה... קיקטריסמון בלע אותו..." הסביר טאקאשי. פתאום קיקטריסמון מעד ונפל על הבטן. הפה שלו נפתח והקרין תמונה על העץ, שם שישה דברים הבהבו. "הרדאר עדיין פועל מבפנים!" אמר ריי. "טוב חברה אני צריך להיפרד ממכם. אני אחזור לכפר הפיקיסמונים. יום אחד אני אחזיר לכם טובה, אני מבטיח!" אמר פיקיסמון. "ביי פיקסימון!" אמרו כולם. "להת'!" הוא אמר ונעלם. "הסמל הקרוב ביותר הוא בכיוון צפון." אמר טאקאשי וסגר את הפה של קיקטריסמון ועזר לו לקום. "בואו נלך לשם!" אמר ריי. "זה בטח הסמל שלי!" אמרה דיאנה. "לא, זה הסמל שלי!" אמר טאקאשי. "אוי לא..." אמרו דמיסוניקמון וריי והסתכלו אחד על השני.