פרק 12 ../images/Emo122.gif
כבר שחכתי מזה.... פרק 12 טריינמון הקפיץ "היא בסדר?" שאלה מאיה בעיינים מלאות דמעות טרוור הביט אחורה מחפש סימן חיים לאיילי "אני מקווה שכן, אבל כדאי שנתקדם אנחנו לא רוצים גורל דומה" אמר אוון "אוון די, אנחנו לא צריכים שימריצו אותנו אנחנו מספיק בבעיות כרגע" אמר נארו. "אני רק רוצה שכולנו נהיה בטוחים שלא יקרה לנו אותו דבר..." "תשתוק!" צעק טרוור "פשוט תשתוק, פשוט תשתוק!!!!" ומאיה פרצה בבכי "די, חברה, בואו יש פה מקום מחבוא מצוין" אמר דהיצ'י "שם?" טקאני הצביעה לשיחים "כן, תראי את העלים, הוא לא יראה אותנו מלמעלה, בואו" כל הדיג'ימונים הציצו מבעד לעלים לראות שהשטח נקי מסכנה "איך נדע מתי טריינמון הקפיץ מגיע?" "אני אלך" אמרה טקאני "לא לדאוג אני משתלבת עם הסביבה" היא אמרה וחייכה חיוך מעודד, אבל כולם היו עסוקים בלבהות באדמה, חוץ מדהיצ'י שבהה בה "אני לא מאמינה עליה!" קראה קורמון "לא ידעתי שהיא יכולה ללכת כל כך רחוק עם הרצינות שלה" אמרה אפיקצ'ו "מיני, הטריינמון קפיץ מוגן?" שאלה נוטימון "הוא מוגן במגן בלתי נראה, אבל לילדים יש עיניים מתאימות לראות אותו" אמרה מיני בזמן שהביטה דרך החלון בילדים "את מחפשת את איילי?" שאלה קורמון, מיני הנהנה ומלמלה "אני מקווה שאת בסדר אחות..." "טאקה חכי שניה!" קרא דהיצ'י בשקט "מה אתה עושה??" היא הסתובבה חרישית, עוד צמודה לאדמה כמה שיותר "הפלת את זה" הוא הושיט לה את המשקפת שלה, טקאני מששה את מצחה בפה פאור "תודה" היא חרחרה ולקחה אותה מידו "את יודעת" הוא צחק "אני לא מכיר הרבה בנות שלובשות משקפות" טקאני עשתה פרצוף זועף ושמה את המשקפת על שערה הפרוע "לא איכפת לי עם זה מכוער" היא אמרה "לא אמרתי שזה מכוער" הוא אמר, טקאני הפילה את המשקפת בטעות "אני חשבתי שזה נראה טוב, בעיקר על ילדות יפות" הוא הרים את המשקפת, טקאני לא זזה "לעזור לך עם זה?" "לא" היא חטפה את המשקפת וניסתה לשים אותה שוב "אוי חכי שניה" הוא אמר ותפס את היד שלה "זה הסתבך, רגע..." וברגע אחד הוא קשר לה את המשקפת מסביב לראש "יכולת לקשור קודם ואז לשים" היא המשיכה לשתוק. "אוי תראי! הוא הגיע!" דהיצ'י הצביע על טריינמון בצבע לבן טורקיז בהיר מחובר לקרון בקפיץ ענק "בואי! נקרא לאחרים!" דהיצ'י רץ משם והשאיר את טקאני המומה "איך אזילמון לא רואה אותו?" שאל אוון "הוא סתם עומד שם!" "הוא לא יכול לראות אותו" אמרה מאמימון "גם אני לא רואה אותו" "טאקה את מתכוונת להוביל או לא?" טקאני יצאה סוף סוף מההלם "בטח שאני אוביל!" היא התנפלה עם דהיצ'י והתחילה לרוץ לכיוון הטריינמון "אבל אוון שאל את זה לא?" אמרה מאיה דהיצ'י פרץ בצחוק "סליחה אדוני, אתה הטריינמון קפיץ?" שאלה טקאני את היצור, הוא הביט בה עם עינו הקטנות "זה אני, תגידי למה הילדים שם מסתתרים?" "מאזילומון, כדי שנמהר" היא סמנה לכולם להתקרב בריצה, כי כשהטריינמון שמע את השם אזילומון הוא מיד התניע. כולם רצו אליו במהירות מנסים כמה שיותר להתכופף. "תודה מר רכבת!" קראה אליו מאיה שניה לפני שאוון דחף אותה פנימה, הטריינמון התחיל לנסוע במהירות לכיוון ההר בלי לחכות לעוד נוסעים "מבפנים רואים הכל!" אמר הימון "כן, כי מגן הקסם פועל רק מבחוץ, אז על תוציאו את הראש מהחלון!" אמר סנקמון "אתה נשמע כמו המורה שלנו בטיול שנתי..." אמר אוון "מה זה...?" התחיל סנקמון אבל טקאני סתמה לו את הפה
כבר שחכתי מזה.... פרק 12 טריינמון הקפיץ "היא בסדר?" שאלה מאיה בעיינים מלאות דמעות טרוור הביט אחורה מחפש סימן חיים לאיילי "אני מקווה שכן, אבל כדאי שנתקדם אנחנו לא רוצים גורל דומה" אמר אוון "אוון די, אנחנו לא צריכים שימריצו אותנו אנחנו מספיק בבעיות כרגע" אמר נארו. "אני רק רוצה שכולנו נהיה בטוחים שלא יקרה לנו אותו דבר..." "תשתוק!" צעק טרוור "פשוט תשתוק, פשוט תשתוק!!!!" ומאיה פרצה בבכי "די, חברה, בואו יש פה מקום מחבוא מצוין" אמר דהיצ'י "שם?" טקאני הצביעה לשיחים "כן, תראי את העלים, הוא לא יראה אותנו מלמעלה, בואו" כל הדיג'ימונים הציצו מבעד לעלים לראות שהשטח נקי מסכנה "איך נדע מתי טריינמון הקפיץ מגיע?" "אני אלך" אמרה טקאני "לא לדאוג אני משתלבת עם הסביבה" היא אמרה וחייכה חיוך מעודד, אבל כולם היו עסוקים בלבהות באדמה, חוץ מדהיצ'י שבהה בה "אני לא מאמינה עליה!" קראה קורמון "לא ידעתי שהיא יכולה ללכת כל כך רחוק עם הרצינות שלה" אמרה אפיקצ'ו "מיני, הטריינמון קפיץ מוגן?" שאלה נוטימון "הוא מוגן במגן בלתי נראה, אבל לילדים יש עיניים מתאימות לראות אותו" אמרה מיני בזמן שהביטה דרך החלון בילדים "את מחפשת את איילי?" שאלה קורמון, מיני הנהנה ומלמלה "אני מקווה שאת בסדר אחות..." "טאקה חכי שניה!" קרא דהיצ'י בשקט "מה אתה עושה??" היא הסתובבה חרישית, עוד צמודה לאדמה כמה שיותר "הפלת את זה" הוא הושיט לה את המשקפת שלה, טקאני מששה את מצחה בפה פאור "תודה" היא חרחרה ולקחה אותה מידו "את יודעת" הוא צחק "אני לא מכיר הרבה בנות שלובשות משקפות" טקאני עשתה פרצוף זועף ושמה את המשקפת על שערה הפרוע "לא איכפת לי עם זה מכוער" היא אמרה "לא אמרתי שזה מכוער" הוא אמר, טקאני הפילה את המשקפת בטעות "אני חשבתי שזה נראה טוב, בעיקר על ילדות יפות" הוא הרים את המשקפת, טקאני לא זזה "לעזור לך עם זה?" "לא" היא חטפה את המשקפת וניסתה לשים אותה שוב "אוי חכי שניה" הוא אמר ותפס את היד שלה "זה הסתבך, רגע..." וברגע אחד הוא קשר לה את המשקפת מסביב לראש "יכולת לקשור קודם ואז לשים" היא המשיכה לשתוק. "אוי תראי! הוא הגיע!" דהיצ'י הצביע על טריינמון בצבע לבן טורקיז בהיר מחובר לקרון בקפיץ ענק "בואי! נקרא לאחרים!" דהיצ'י רץ משם והשאיר את טקאני המומה "איך אזילמון לא רואה אותו?" שאל אוון "הוא סתם עומד שם!" "הוא לא יכול לראות אותו" אמרה מאמימון "גם אני לא רואה אותו" "טאקה את מתכוונת להוביל או לא?" טקאני יצאה סוף סוף מההלם "בטח שאני אוביל!" היא התנפלה עם דהיצ'י והתחילה לרוץ לכיוון הטריינמון "אבל אוון שאל את זה לא?" אמרה מאיה דהיצ'י פרץ בצחוק "סליחה אדוני, אתה הטריינמון קפיץ?" שאלה טקאני את היצור, הוא הביט בה עם עינו הקטנות "זה אני, תגידי למה הילדים שם מסתתרים?" "מאזילומון, כדי שנמהר" היא סמנה לכולם להתקרב בריצה, כי כשהטריינמון שמע את השם אזילומון הוא מיד התניע. כולם רצו אליו במהירות מנסים כמה שיותר להתכופף. "תודה מר רכבת!" קראה אליו מאיה שניה לפני שאוון דחף אותה פנימה, הטריינמון התחיל לנסוע במהירות לכיוון ההר בלי לחכות לעוד נוסעים "מבפנים רואים הכל!" אמר הימון "כן, כי מגן הקסם פועל רק מבחוץ, אז על תוציאו את הראש מהחלון!" אמר סנקמון "אתה נשמע כמו המורה שלנו בטיול שנתי..." אמר אוון "מה זה...?" התחיל סנקמון אבל טקאני סתמה לו את הפה