פרק 1
רוח סתווית חזקה נשבה בחוץ, החזקתי חזק את מעילי, פתחתי את שער החצר, לא לפני שהצצתי לתוך תיבת המכתבים הריקה.. הלכתי בשביל שומעת את חריקת השער בעודו ניתרק לו עם הרוח שהחליטה גם להעיף את כל העלים, אבק של תחילת סופה עומד באוויר, החשתי את צעדי מערערת לעצמי "למה אני לא מקבלת שום ד.. ", המחשבות שלי נקטעו, ליד הדלת היה מונח פתק מלוכלך מתחת אבן, הרמתי את הפתק מחפשת את המפתחות של הבית בכיס המעיל, ומנסה לקרוא את מה שכתוב אך הרוח העיפה את הדף והרקידה אותה בין אצבעותיי, נעלתי את הדלת מאחורי, " איזה שקט פה" חשבתי לעצמי, הנחתי את הפתק על השידה שבכניסה, מפעילה את המשיבון מכוונת את עצמי במעלה במדרגות.. "אין הודעות, ביפפפפפפפ" נשמע קול מוכר ממרחק, עצבות עטפה אותי , החלקתי לתוך המקלחת נרגעת מתלאות היום, יוצאת כשמגבת עוטפת את גופי, מורחת קרמים מתבשמת ויורדת לסלון לראות חדשות... " אין כמו מקלחת חמה" שמעתי את עצמי אומרת לעצמי וצחקקתי.. מזגתי לעצמי כוס יין אדום מבקבוק נדיר שחיכה לו עוד מיום הולדתי, כן, היום שבו גם נפרדנו.. זה היה מזמן.. המחשבות שלי נדדו, נשכבתי על הספה מרימה את הרגליים למעלה. בטלוויזיה דיברו על תחזיות כלכליות שעתידות להתפתח.. על הסופה המתקרבת.. בחלום ראיתי אותו שוב, אוחז בידיי אומר לי "מזל טוב" נושק על מצחי ויוצא מהבית ..... צלצול בפעמון העיר אותי משנתי, קמתי בעצלתיים לדלת, מביטה על השעון, השעה 00.30, " מי זה כבר יכול להיות בשעה כזו, ?" אני ממלמלת לעצמי, פותחת את הדלת אין שם אף אחד, הבטתי לצדדים, כלום ריק, "אולי את מדמיינת לעצמך, כמו שאת מדברת לעצמך" אמרתי בקול, קימטתי את המצח ונזכרתי בפתק המונח על השידה.. אחזתי בו חזרתי לספה ונרדמתי.. טלפון העיר אותי משנתי הבוס מעוצבן, צועק עלי: "קחי יום חופש, לפחות פעם הבאה תודיעי ואני מוריד לך את זה מה.....", ניתקתי, הבטתי בפתק... מיישרת אותו, מנקה את האבק ממנו וקוראת....:
רוח סתווית חזקה נשבה בחוץ, החזקתי חזק את מעילי, פתחתי את שער החצר, לא לפני שהצצתי לתוך תיבת המכתבים הריקה.. הלכתי בשביל שומעת את חריקת השער בעודו ניתרק לו עם הרוח שהחליטה גם להעיף את כל העלים, אבק של תחילת סופה עומד באוויר, החשתי את צעדי מערערת לעצמי "למה אני לא מקבלת שום ד.. ", המחשבות שלי נקטעו, ליד הדלת היה מונח פתק מלוכלך מתחת אבן, הרמתי את הפתק מחפשת את המפתחות של הבית בכיס המעיל, ומנסה לקרוא את מה שכתוב אך הרוח העיפה את הדף והרקידה אותה בין אצבעותיי, נעלתי את הדלת מאחורי, " איזה שקט פה" חשבתי לעצמי, הנחתי את הפתק על השידה שבכניסה, מפעילה את המשיבון מכוונת את עצמי במעלה במדרגות.. "אין הודעות, ביפפפפפפפ" נשמע קול מוכר ממרחק, עצבות עטפה אותי , החלקתי לתוך המקלחת נרגעת מתלאות היום, יוצאת כשמגבת עוטפת את גופי, מורחת קרמים מתבשמת ויורדת לסלון לראות חדשות... " אין כמו מקלחת חמה" שמעתי את עצמי אומרת לעצמי וצחקקתי.. מזגתי לעצמי כוס יין אדום מבקבוק נדיר שחיכה לו עוד מיום הולדתי, כן, היום שבו גם נפרדנו.. זה היה מזמן.. המחשבות שלי נדדו, נשכבתי על הספה מרימה את הרגליים למעלה. בטלוויזיה דיברו על תחזיות כלכליות שעתידות להתפתח.. על הסופה המתקרבת.. בחלום ראיתי אותו שוב, אוחז בידיי אומר לי "מזל טוב" נושק על מצחי ויוצא מהבית ..... צלצול בפעמון העיר אותי משנתי, קמתי בעצלתיים לדלת, מביטה על השעון, השעה 00.30, " מי זה כבר יכול להיות בשעה כזו, ?" אני ממלמלת לעצמי, פותחת את הדלת אין שם אף אחד, הבטתי לצדדים, כלום ריק, "אולי את מדמיינת לעצמך, כמו שאת מדברת לעצמך" אמרתי בקול, קימטתי את המצח ונזכרתי בפתק המונח על השידה.. אחזתי בו חזרתי לספה ונרדמתי.. טלפון העיר אותי משנתי הבוס מעוצבן, צועק עלי: "קחי יום חופש, לפחות פעם הבאה תודיעי ואני מוריד לך את זה מה.....", ניתקתי, הבטתי בפתק... מיישרת אותו, מנקה את האבק ממנו וקוראת....:
