פרק מס 17 בסיפור 2010
ממחיש לכם בצורה עתידנית יוצאת מהכלל מי זה הפסיכופט הזה אברום בורג. עם בוא הערב נישא ברדיו נאומו האחרון של ראש הממשלה אברהם דורק. הטלוויזיה הישראלית הפסיקה את שידוריה עוד מהצהריים. "אזרחי ישראל: בצער, באימה וביגון שאין ולא היה כמוהו אנו נאלצים להיכנע לאויבנו הערבים. הערב הגשתי את בקשת הכניעה דרך ובאמצעות ממשלת ארה"ב ואנו תקווה כי מעשי הביזה, השוד, האונס והרצח באזרחי ישראל ייפסקו מיידית. אנו תולים תקוותנו בבורא עולם. הוריתי לרמטכ"ל להשבית את כלי נשקנו. המלחמה הגיעה עד לפתחנו, עד לתל אביב. בכל מקום בו עברו שיירות הטנקים של אויבנו הרצחניים, נשאר אך הרס, מוות ושכול. אזרחי ישראל, ממשלת ישראל, כנסת ישראל וצבא ישראל מרכינים ראש בפני עם ישראל ביום נורא זה ומודים: חטאנו, פשענו כלפי העם. אשמים אנו על שלא עמד לנו כוחנו כנגד אויבנו הערבים. בימים האחרונים של פלישת צבאות ערב לשטחינו, הטלנו מספר פצצות ניוטרון על רמת הגולן כדי לעצור את כוחות צרינו. על אף שהשמדנו רבים מאוד מאויבנו, הכוחות שעלו עלינו לכלותינו הגיעו מכיוונים נוספים: מלבנון, סוריה, מהירדן, כנהר שאין לעוצרו ובתוך מספר שעות גלשו אלה לעבר הגליל, עמק בית שאן ודרכם לעבר מישור החוף. עתה כוחות אלה עושים דרכם לעבר תל אביב ואין מי שעוצר בעדם. אנו מצטערים כי לא היה בנו הכוח להפעיל את נשקנו האחרון. לא עלה בידינו להפעיל כנגד אויבנו נשק גרעיני, ביודענו כי רבים מבני עמנו ימותו יחד עם צרינו ורבים רבים יפגעו בצורה איומה למשך כל חייהם. ביום זה, בו נוריד את הדגל, נזכור כי עמנו התקיים 4000 שנים, 2000 מהם בגלות. עוד יגיע יום ודגל ישראל יתנוסס מחדש על תורן, עוד יגיע יום ומצהלות ילדינו יבקיעו את חומות השתיקה." בסיום נאומו לא התאפק אברהם דורק והתייפח בבכי בשידור חי ברדיו. אח"כ בקול רועד פנה לעבר אזרחי ישראל שעדיין שומעים את קול ישראל בשעותיו האחרונות וביקש אותם לקרוא פרקי תהילים למען עורר את רחמי השם. כל אותו זמן לווה נאומו ברעשי תותחים מרחוק. מאוחר יותר, אותו ערב, נודע כי אברהם דורק ורבים מחברי ממשלתו התאבדו בבליעת רעל. טורי הטנקים הערבים שהגיחו לפתע ברחובות תל אביב ברעש איום חדרו לקריה ושם, במשרד הבטחון, מצאו כשתים עשרה גוויות של שרי ממשלת ישראל וראש ממשלתה. קציני צה"ל ומפקדיו נעלמו בדרך מסתורית ונבלעו בתוך שארית האוכלוסיה הנכבשת. כחצי שעה לאחר כניסת הכוחות הפלשתינאים לקריה חלה סדרת פיצוצים אדירה וכל הבנינים שבמחנה מטכ"ל רוסקו לחלוטין, משמידים איתם בתים בסביבה בקוטר של 100 מטר ויותר. בנייני י.ב.מ, בתי המשפט, מגדל הקריה נעלמו בתוך שניות ברעש אדיר קוברים איתם תוך כדי כך מאות לוחמים ערבים צוהלים על נשקם בקבר אחים ענק יחד עם ממשלת ישראל האחרונה.
ממחיש לכם בצורה עתידנית יוצאת מהכלל מי זה הפסיכופט הזה אברום בורג. עם בוא הערב נישא ברדיו נאומו האחרון של ראש הממשלה אברהם דורק. הטלוויזיה הישראלית הפסיקה את שידוריה עוד מהצהריים. "אזרחי ישראל: בצער, באימה וביגון שאין ולא היה כמוהו אנו נאלצים להיכנע לאויבנו הערבים. הערב הגשתי את בקשת הכניעה דרך ובאמצעות ממשלת ארה"ב ואנו תקווה כי מעשי הביזה, השוד, האונס והרצח באזרחי ישראל ייפסקו מיידית. אנו תולים תקוותנו בבורא עולם. הוריתי לרמטכ"ל להשבית את כלי נשקנו. המלחמה הגיעה עד לפתחנו, עד לתל אביב. בכל מקום בו עברו שיירות הטנקים של אויבנו הרצחניים, נשאר אך הרס, מוות ושכול. אזרחי ישראל, ממשלת ישראל, כנסת ישראל וצבא ישראל מרכינים ראש בפני עם ישראל ביום נורא זה ומודים: חטאנו, פשענו כלפי העם. אשמים אנו על שלא עמד לנו כוחנו כנגד אויבנו הערבים. בימים האחרונים של פלישת צבאות ערב לשטחינו, הטלנו מספר פצצות ניוטרון על רמת הגולן כדי לעצור את כוחות צרינו. על אף שהשמדנו רבים מאוד מאויבנו, הכוחות שעלו עלינו לכלותינו הגיעו מכיוונים נוספים: מלבנון, סוריה, מהירדן, כנהר שאין לעוצרו ובתוך מספר שעות גלשו אלה לעבר הגליל, עמק בית שאן ודרכם לעבר מישור החוף. עתה כוחות אלה עושים דרכם לעבר תל אביב ואין מי שעוצר בעדם. אנו מצטערים כי לא היה בנו הכוח להפעיל את נשקנו האחרון. לא עלה בידינו להפעיל כנגד אויבנו נשק גרעיני, ביודענו כי רבים מבני עמנו ימותו יחד עם צרינו ורבים רבים יפגעו בצורה איומה למשך כל חייהם. ביום זה, בו נוריד את הדגל, נזכור כי עמנו התקיים 4000 שנים, 2000 מהם בגלות. עוד יגיע יום ודגל ישראל יתנוסס מחדש על תורן, עוד יגיע יום ומצהלות ילדינו יבקיעו את חומות השתיקה." בסיום נאומו לא התאפק אברהם דורק והתייפח בבכי בשידור חי ברדיו. אח"כ בקול רועד פנה לעבר אזרחי ישראל שעדיין שומעים את קול ישראל בשעותיו האחרונות וביקש אותם לקרוא פרקי תהילים למען עורר את רחמי השם. כל אותו זמן לווה נאומו ברעשי תותחים מרחוק. מאוחר יותר, אותו ערב, נודע כי אברהם דורק ורבים מחברי ממשלתו התאבדו בבליעת רעל. טורי הטנקים הערבים שהגיחו לפתע ברחובות תל אביב ברעש איום חדרו לקריה ושם, במשרד הבטחון, מצאו כשתים עשרה גוויות של שרי ממשלת ישראל וראש ממשלתה. קציני צה"ל ומפקדיו נעלמו בדרך מסתורית ונבלעו בתוך שארית האוכלוסיה הנכבשת. כחצי שעה לאחר כניסת הכוחות הפלשתינאים לקריה חלה סדרת פיצוצים אדירה וכל הבנינים שבמחנה מטכ"ל רוסקו לחלוטין, משמידים איתם בתים בסביבה בקוטר של 100 מטר ויותר. בנייני י.ב.מ, בתי המשפט, מגדל הקריה נעלמו בתוך שניות ברעש אדיר קוברים איתם תוך כדי כך מאות לוחמים ערבים צוהלים על נשקם בקבר אחים ענק יחד עם ממשלת ישראל האחרונה.