פרק מס´ 3
אז מה קורה איתי? השבוע היה שבוע נחמד בכללותו. קצת שאדו (עם קצת יותר מדי אלכוהול), קצת דיפ (עם קצת פחות מדי אנשים שאני מכיר), וקצת פחות מדי שינה. בתקופה האחרונה, עם חיזוק קשרי עם אנשים מהקהילה והכרת אנשים חדשים, שאלה עלתה לי לראש - מה אני רוצה? מה אני רוצה במובן של אינטימיות ומערכת יחסים. אני רוצה מערכת יחסים? אני רוצה סטוצים? אני לא ממש יודע. קירבה זה דבר מפחיד. גם בגלל שזה דבר נורא טוב, שונה וחדש, וגם בגלל שהיא מצריכה ויתור על חומות אישיות. אז אני יודע שאני לא פעם משתמש בהגיון קר רק כדי שאני לא אצטרך להתמודד עם רגשות שיובילו לקירבה שכזו. הייתי במועדונים. היו אנשים שידעתי, בבירור, שאם רק רציתי הייתי יכול להשיג. אז למה לא עשיתי זאת? בגלל ש"הוא לא נראה טוב", בגלל "שאנחנו מכירים אחד את השני מהאגודה ואני לא מרגיש נוח", ועוד כל מיני סיבות כאלו. בנקודה מסויימת עולה השאלה האם אלו סיבות או תירוצים. אותו דבר בקשר למערכות יחסים. גם כאן היו לי הזדמנויות, ולא לקחתי אף אחת מהן. ואני פשוט לא יודע אם הדברים שמונעים אותי מלקחת את העסק צעד קדימה הם תירוצים או סיבות לגיטימיות (להתפשר זה רע. במיוחד בכל הקשור לרגש). ואנשים אומרים לי "אתה צעיר, אתה מתוסבך. Facts of life. תזרום, תפסיק לקחת הכל ברצינות תהומית, ותהנה. מה שיקרה יקרה." אבל הקצינות התהומית כנראה מחוקקת בדי אנ אי שלי, והמחשבה שלי היא שאם אני לא אשאל ואחקור ואזרום עם מה שקורה, לא יקרה כלום כי אני בתת מודע לא יאפשר לשום דבר לקרות. ובנתיים אני הולך היום לעוד מסיבה (יומהולדת). השאלה האמיתית היא אם אני אלך לדום לאחר מכן. אין לי יותר מדי כוח לזה, נראה לי. מומין שמקווה שבקרוב יהיו לו קצת פחות שאלות תהומיות ויותר סיפורים עסיסים לכתוב עליהם.
אז מה קורה איתי? השבוע היה שבוע נחמד בכללותו. קצת שאדו (עם קצת יותר מדי אלכוהול), קצת דיפ (עם קצת פחות מדי אנשים שאני מכיר), וקצת פחות מדי שינה. בתקופה האחרונה, עם חיזוק קשרי עם אנשים מהקהילה והכרת אנשים חדשים, שאלה עלתה לי לראש - מה אני רוצה? מה אני רוצה במובן של אינטימיות ומערכת יחסים. אני רוצה מערכת יחסים? אני רוצה סטוצים? אני לא ממש יודע. קירבה זה דבר מפחיד. גם בגלל שזה דבר נורא טוב, שונה וחדש, וגם בגלל שהיא מצריכה ויתור על חומות אישיות. אז אני יודע שאני לא פעם משתמש בהגיון קר רק כדי שאני לא אצטרך להתמודד עם רגשות שיובילו לקירבה שכזו. הייתי במועדונים. היו אנשים שידעתי, בבירור, שאם רק רציתי הייתי יכול להשיג. אז למה לא עשיתי זאת? בגלל ש"הוא לא נראה טוב", בגלל "שאנחנו מכירים אחד את השני מהאגודה ואני לא מרגיש נוח", ועוד כל מיני סיבות כאלו. בנקודה מסויימת עולה השאלה האם אלו סיבות או תירוצים. אותו דבר בקשר למערכות יחסים. גם כאן היו לי הזדמנויות, ולא לקחתי אף אחת מהן. ואני פשוט לא יודע אם הדברים שמונעים אותי מלקחת את העסק צעד קדימה הם תירוצים או סיבות לגיטימיות (להתפשר זה רע. במיוחד בכל הקשור לרגש). ואנשים אומרים לי "אתה צעיר, אתה מתוסבך. Facts of life. תזרום, תפסיק לקחת הכל ברצינות תהומית, ותהנה. מה שיקרה יקרה." אבל הקצינות התהומית כנראה מחוקקת בדי אנ אי שלי, והמחשבה שלי היא שאם אני לא אשאל ואחקור ואזרום עם מה שקורה, לא יקרה כלום כי אני בתת מודע לא יאפשר לשום דבר לקרות. ובנתיים אני הולך היום לעוד מסיבה (יומהולדת). השאלה האמיתית היא אם אני אלך לדום לאחר מכן. אין לי יותר מדי כוח לזה, נראה לי. מומין שמקווה שבקרוב יהיו לו קצת פחות שאלות תהומיות ויותר סיפורים עסיסים לכתוב עליהם.
