פרק ג' של הסיפור שלי
פרק ג: מהומה רבה הייתה בארמון הקייסרות משרתים רצו לפה ולשם אבל אף אחד לא נכנס לחדר מסוים, אולם הקייסר. " אדוני הקיסר מצאנו עוד גופה", אמר יועץ המלך. " זה לא יכול להמשך כך זה ה3 השבוע וה-10 החודש" אמר המלך בפנים עצובות. "אהה, אדוני זה ה4 השבוע וה14 החודש" אמר היועץ. " מספרים מספרים העדויות זה מה שחשוב", אמר המלך. " הוא היה מסומן", אמר היועץ בצמרמורת. " אהה, מגורק מכה שוב אם כך" , אמר המלך, " חייבים למצוא לזה פיתרון". " אתה בטוח שאין לך מושג איפה מגורק הוא לפחות מיהו", שאל היועץ בעצבנות.. " אמרתי לך שאין לי"... דבריו של המלך נקטעו בכניסתו של נולר להיכל. הנולרים הם יצורים נמוכים, והם גזע נדיר בעולם הזה, 90% אחוז מהם הפכו להיות משרתי המלך והשאר הפכו להיות גנבים והם מתמחים בזה בשל זריזותם ומהירות ריצם הגבוה. " מהי ההודעה נולר" נולר אמר היועץ ביהירות יתרה. " לנולר הזה יש שם" אמר המלך בפנים כעוסות, " קוראים לו אולדן" . " תו... תודה אדוני אמר " אמר הנולר אולדן, בפנים מבוישות וקד קידה למלך. "מהי הודעתך, אולדן" אמר היועץ בקושי. " בדרכי לכאן קיבלתי מכתב מיונה הוא אומר שאורח יגיע כל רגע ויבקש הסבר" אמר אלדון. " הסבר על מה? " שאל המלך. " אין לי שום ידע בקשר לסיבת הביקור ובקשת ההסבר" אמר אלדון. "א... א... את... אתה.. אתה חושב שזה יכול להיות מגורק" שאל היועץ בפחד. "אם זה הוא אז שיבוא, המשמר יגן על מלכם ואולי יגיע הסוף לטירוף הזה" אמר המלך. "ברשותך הלך" אמר הנולר החביב ויצא החוצה. מיד לאחר שהדלתות נסגרו צל הסתיר את השמש מעל אולם המלך והזכוכית של הגג נשברה לרסיסים, בקלילות ירד עיט ענק, ועליו רחוב מישהו בעל ברדס. " מי אתה ידידי או שאני צריך לומר אויבי" שאל המלך שלא נראה מודאג בכלל. " קיבלת את המכתב שלי" אמר הדמות. " אהה, אתה שלכת אותו, כן קיבלתי אותו הרגע"אמר המלך. " אני חייב להגיד שאו שהייתה חכם מאוד שידעתי שאני לא מגורק או שהייתה טיפש מאוד שלא קראתה למשמר שלך" אמר לובש הברדס. " איך אתה מעז" אמר היועץ, " אתה יודע מול מי אתה נמצא". " אני יודע טוב מאוד מול מי אני, אני נמצא מול יועץ חסר תועלת ומול מלך שלא מצליח להגן על נתיניו", אמר לובש הברס. " אתה, אתה " אמר היועץ שהפך להיות אדום, " אתה תילך לצינוק בגלל זה, לבוא לכאן מתי שבא לך, לשבור את התקרה ולהעליב אותי ואת המלך". פתאום גיצים עפו מתוך הברדס, עיניים אשר רשפו באש הוציאו גיצים ארוכים, לובש הברדס מלמל כמה מילמולים והעיט הענקי התכווץ ויצא מהחלול אז עוד כמה מילמולים שתיקנו את הגג השבור. " זה לא אומר שלא ת..." אמר היועץ עד שעף לקיר של האולם והתעלף. " אדוני המלך לאחר שראית את כישורי אני רוצה שתענה לי על כמה שאלות בנוגע למגורק", אמר לובש הברדס. " איני יודע הרבה על מגורק אבל אני יודע שהוא עושה רע לממלכה, אשמח לעזור לך לתפוס אותו ואתן לך רשות להשתמש במשאבים רבים שתרצה כל עוד הדבר אינו מוגזם" אמר המלך. לפתע הדלתות של האולם נפתחו וגמד נכנס מחזיק בידו מגש שעליו כוסות," התה שלך אדוני" הוא אמר. לובש הברדס הרגיש הרגשה מוזרה כאילו מקור קסם עצום נמצא לידו אך לא היה לא זמן לחשוב על זה. " מי אתה " אמר המלך, " אני זוכר שהגמד שנותן את התה הוא טירו". " אני הוא דודו של טירו מלכי" , אמר הגמד " טירו לא מרגיש טוב ושלח אותי להחליף אותו, אני בטוח שהוא יבוא מחר". הגמד התקרב על המלך ונתן לו את התה ולאחר מכן התקרב על היועץ ועזר לו לעמוד, הגמד סידר את בגידיו של היועץ ומנקה את בגדיו, לאחר מכן יצא, ושקט הסתרר עד שהמלך הפסיק אותו. " מה הוא שמך" שאל המלך את לובש הברדס. " שמי הוא לודאר..." "הוא מת אדוני" , אמר יצור שעמד בצללים. "מצויין" אמר קול עמוק בצליל מסופק. " לא היה לא סיכוי לברוח" אמר היצור, "אבל למרות זאת הוא הצליח" אמר הקול העמוק. "אדוני", אמר היצור בגמגום מפוחד, " אני לא, זה לא היה באשמתי". " אני יודע... אני יודע... אני רק מופתע שטוק שרד כל כך הרבה זמן". " יש לי שאלה ברשותך , אדון האפלה", אמור היצור. "למה קוראים לו טוק?, זה לא שם נפוץ בקרב הגמדים ולמה הוא הצטרף לצד שלנו הרי ידוע שהגמדים רודפי צדק? " "אחח... הוא לא יודע שזה לא הצד הצודק ואני לא חושב כך אני חושב שאנחנו רשעים מזויעים ומפלצתיים" אמר היצור במשהו כמו שמחה גלויה, "ובקשר לשמו, טוק זה לא שמו האמיתי את השם האמיתי איני יודע אבל אני בחרתי לו את השם כאשר שכנעתי אותו להאמין שהעזרה לי תנקום באסונות שהיו לו כשהוא היה צעיר" " אבל חשבתי שאתה גרמת לאסונות האלה" אמר היצור, " האם אני וטעה". "ברור שאתה לא טועה אבל הוא לא ידע את זה" אמר הצל "איזה שם הוא השתמש"?אמר היצור, והצל אמר: " שמו היה עלפגאר ועכשיו לך אני צריך לחשוב על משהו". " כמצוותך" אמר היצור והלך לכיוון דלת האולם, ופתאום נפל כשחץ תקוע בליבו הוא הצליח להסתובב לפני שנפל וראה את הצל עם קשת...
פרק ג: מהומה רבה הייתה בארמון הקייסרות משרתים רצו לפה ולשם אבל אף אחד לא נכנס לחדר מסוים, אולם הקייסר. " אדוני הקיסר מצאנו עוד גופה", אמר יועץ המלך. " זה לא יכול להמשך כך זה ה3 השבוע וה-10 החודש" אמר המלך בפנים עצובות. "אהה, אדוני זה ה4 השבוע וה14 החודש" אמר היועץ. " מספרים מספרים העדויות זה מה שחשוב", אמר המלך. " הוא היה מסומן", אמר היועץ בצמרמורת. " אהה, מגורק מכה שוב אם כך" , אמר המלך, " חייבים למצוא לזה פיתרון". " אתה בטוח שאין לך מושג איפה מגורק הוא לפחות מיהו", שאל היועץ בעצבנות.. " אמרתי לך שאין לי"... דבריו של המלך נקטעו בכניסתו של נולר להיכל. הנולרים הם יצורים נמוכים, והם גזע נדיר בעולם הזה, 90% אחוז מהם הפכו להיות משרתי המלך והשאר הפכו להיות גנבים והם מתמחים בזה בשל זריזותם ומהירות ריצם הגבוה. " מהי ההודעה נולר" נולר אמר היועץ ביהירות יתרה. " לנולר הזה יש שם" אמר המלך בפנים כעוסות, " קוראים לו אולדן" . " תו... תודה אדוני אמר " אמר הנולר אולדן, בפנים מבוישות וקד קידה למלך. "מהי הודעתך, אולדן" אמר היועץ בקושי. " בדרכי לכאן קיבלתי מכתב מיונה הוא אומר שאורח יגיע כל רגע ויבקש הסבר" אמר אלדון. " הסבר על מה? " שאל המלך. " אין לי שום ידע בקשר לסיבת הביקור ובקשת ההסבר" אמר אלדון. "א... א... את... אתה.. אתה חושב שזה יכול להיות מגורק" שאל היועץ בפחד. "אם זה הוא אז שיבוא, המשמר יגן על מלכם ואולי יגיע הסוף לטירוף הזה" אמר המלך. "ברשותך הלך" אמר הנולר החביב ויצא החוצה. מיד לאחר שהדלתות נסגרו צל הסתיר את השמש מעל אולם המלך והזכוכית של הגג נשברה לרסיסים, בקלילות ירד עיט ענק, ועליו רחוב מישהו בעל ברדס. " מי אתה ידידי או שאני צריך לומר אויבי" שאל המלך שלא נראה מודאג בכלל. " קיבלת את המכתב שלי" אמר הדמות. " אהה, אתה שלכת אותו, כן קיבלתי אותו הרגע"אמר המלך. " אני חייב להגיד שאו שהייתה חכם מאוד שידעתי שאני לא מגורק או שהייתה טיפש מאוד שלא קראתה למשמר שלך" אמר לובש הברדס. " איך אתה מעז" אמר היועץ, " אתה יודע מול מי אתה נמצא". " אני יודע טוב מאוד מול מי אני, אני נמצא מול יועץ חסר תועלת ומול מלך שלא מצליח להגן על נתיניו", אמר לובש הברס. " אתה, אתה " אמר היועץ שהפך להיות אדום, " אתה תילך לצינוק בגלל זה, לבוא לכאן מתי שבא לך, לשבור את התקרה ולהעליב אותי ואת המלך". פתאום גיצים עפו מתוך הברדס, עיניים אשר רשפו באש הוציאו גיצים ארוכים, לובש הברדס מלמל כמה מילמולים והעיט הענקי התכווץ ויצא מהחלול אז עוד כמה מילמולים שתיקנו את הגג השבור. " זה לא אומר שלא ת..." אמר היועץ עד שעף לקיר של האולם והתעלף. " אדוני המלך לאחר שראית את כישורי אני רוצה שתענה לי על כמה שאלות בנוגע למגורק", אמר לובש הברדס. " איני יודע הרבה על מגורק אבל אני יודע שהוא עושה רע לממלכה, אשמח לעזור לך לתפוס אותו ואתן לך רשות להשתמש במשאבים רבים שתרצה כל עוד הדבר אינו מוגזם" אמר המלך. לפתע הדלתות של האולם נפתחו וגמד נכנס מחזיק בידו מגש שעליו כוסות," התה שלך אדוני" הוא אמר. לובש הברדס הרגיש הרגשה מוזרה כאילו מקור קסם עצום נמצא לידו אך לא היה לא זמן לחשוב על זה. " מי אתה " אמר המלך, " אני זוכר שהגמד שנותן את התה הוא טירו". " אני הוא דודו של טירו מלכי" , אמר הגמד " טירו לא מרגיש טוב ושלח אותי להחליף אותו, אני בטוח שהוא יבוא מחר". הגמד התקרב על המלך ונתן לו את התה ולאחר מכן התקרב על היועץ ועזר לו לעמוד, הגמד סידר את בגידיו של היועץ ומנקה את בגדיו, לאחר מכן יצא, ושקט הסתרר עד שהמלך הפסיק אותו. " מה הוא שמך" שאל המלך את לובש הברדס. " שמי הוא לודאר..." "הוא מת אדוני" , אמר יצור שעמד בצללים. "מצויין" אמר קול עמוק בצליל מסופק. " לא היה לא סיכוי לברוח" אמר היצור, "אבל למרות זאת הוא הצליח" אמר הקול העמוק. "אדוני", אמר היצור בגמגום מפוחד, " אני לא, זה לא היה באשמתי". " אני יודע... אני יודע... אני רק מופתע שטוק שרד כל כך הרבה זמן". " יש לי שאלה ברשותך , אדון האפלה", אמור היצור. "למה קוראים לו טוק?, זה לא שם נפוץ בקרב הגמדים ולמה הוא הצטרף לצד שלנו הרי ידוע שהגמדים רודפי צדק? " "אחח... הוא לא יודע שזה לא הצד הצודק ואני לא חושב כך אני חושב שאנחנו רשעים מזויעים ומפלצתיים" אמר היצור במשהו כמו שמחה גלויה, "ובקשר לשמו, טוק זה לא שמו האמיתי את השם האמיתי איני יודע אבל אני בחרתי לו את השם כאשר שכנעתי אותו להאמין שהעזרה לי תנקום באסונות שהיו לו כשהוא היה צעיר" " אבל חשבתי שאתה גרמת לאסונות האלה" אמר היצור, " האם אני וטעה". "ברור שאתה לא טועה אבל הוא לא ידע את זה" אמר הצל "איזה שם הוא השתמש"?אמר היצור, והצל אמר: " שמו היה עלפגאר ועכשיו לך אני צריך לחשוב על משהו". " כמצוותך" אמר היצור והלך לכיוון דלת האולם, ופתאום נפל כשחץ תקוע בליבו הוא הצליח להסתובב לפני שנפל וראה את הצל עם קשת...