פרק ב'

[ד נ י ת3]

../images/Emo12.gif

קודם כל! אני לא בת 40!!!!! הוספת לי 10 שנים בגיל!!! דבר שני - כן, אני רוצה עוד ילדים. אני מניחה שאין לך ילדים, אם היו לך היית מבינה כמה זה קשה וכמה הרגעים האלה - של הסופשים לעצמך (של להיות קצת רווקה) כלכך ממלאים. אין לי בעיה עם השינויים הפיזיולוגים. יש לי בעיה עם אובדן החופש. ילד זו הקרבה מאוד גדולה. מי שאין לו ילדים לא יבין זאת. ילד פוגע בזוגיות (יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד - אבל זו האמת!!!). כל הזוגות שאני מכירה היו בהכחשה לפני - כולם חושבים שילדים זה "משפחת בריידי" כשהמציאות היא יותר "משפחת באנדי". אז... לשאלתך - האם הייתי רוצה עוד ילד מאהבת חיי? התשובה - לא יודעת. כשאני אפגוש את אהבת חיי, אני אחליט.

 

[P u s s i c a t]

'צטערת

לא התכוונתי לרמוז שאת בת 40. (ואני לעולם לא נכנסת לכרטיס לפני שאני מגיבה לבעלים שלו...) נתתי אותה כדוגמא. לגבי הפוליטיקלי קורקט... זה כמו להגיד שעבודה פוגעת לך בחופש. אבל בלעדיה אין לך כסף להנות מהחופש. צריך למצוא את עמק השווה. אגב, לכל מה שאת אומרת יש פתרונות. לא פעם אחותי "שלחה" את האחיינים שלה אליי לסופ"ש (עלק שלחה. הם באו בריצה) בילינו, כייפנו, נהנינו, הם לא רצו לחזור... אני שיחקתי בכאילו אמא והיא זכתה בסופ"ש של זוג צעיר. כשמוצאים את האיזון ויודעים איך לתמרן בין החופש לברכה של האמהות, מצליחים לשמור גם על חיוך. ועדיין. מצטערת. לעולם לא אסכים עם המשפט שלך ש"ילד פוגע בזוגיות" אני רואה ילדים אחרת. ראיתי המון מקרים שילדים חיזקו זוגיות ומשפחות. ילד לעולם יהיה בעיניי ברכה. ואולי זה בגלל שאני כבר שבעתי מהחופש... כל הזוגות שאני מכירה פרחו עם בוא הילדים. גם כשהיו בעיות, הריונות קשים, ילדים (לא עלינו) שנולדו עם מומים ובעיות בריאותיות קשות, גם כשנולדו ילדים "בעייתים" שלא נתנו לישון למעלה משנה וחצי. אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב. צריך פשוט לקחת הכל בפרופורציות ולדעת לשאוב מכל דבר את היתרונות. סתם אנקדוטה. מחקרים (עם כמה שאני שונאת אותם) טוענים שהכי בריא להביא ילד אחרי גיל 30, כי להורים יש יותר בשלות נפשית להתמודד עם הגידול שלהם. כשיהיו לי אודיע לך מה המסקנות (אם עדיין אהיה פה - מה שאני בספק

)

 

[ד נ י ת3]

יקירתי, את טועה

להפוך מזוג למשפחה זה אחד המכשולים הקשים ביותר. ולא כל אחד יספר לך על זה. לא כל אחד יספר לך על סיר הלחץ, ועל כמה קשה, ועל איך מאישה נחשקת הפכת להיות אמא. אני לא אומרת שילדים זה רע - הילד שלי הוא הדבר הכי נפלא שיש לי בחיים. אני כן אומרת שילדים פוגעים בזוגיות. מאחלת לך שיהיו לך ילדים, ושתהיה לך זוגיות נפלאה. רק אחרי שתחווי זוגיות נפלאה, תביני כמה הקרבה, אנרגיה וקושי יש בגידול ילדים. ושוב - אני לא נגד גידול ילדים. להפך.

 

[P u s s i c a t]

אני לא טועה

אני אולי חושבת אחרת ממך או מכירה דברים שונים... אם מאישה נחשקת הפכת להיות אמא - כנראה שהבעיה טמונה בין היתר בך... מצטערת להגיד את זה. אבל מכירה כל כך הרבה זוגות שהתשוקה והאהבה ממשיכים לפרוח גם ובעיקר אחרי שיש ילדים. איך אמר לי פעם ידיד שלי? היום היא לא רק מישהי שהתאהבתי בה. היום היא לא רק האישה הכי יפה שפגשתי בחיי. היום אני גם מעריץ אותה על זה שיצרה איתי את הדבר הכי יקר לי בחיים. הכל עניין של גישה. הכל עניין של החומר ממנו בנויים בני הזוג. אם כל אישה היתה ופכת מאישה נחשקת לרק אמא, ממוצע הילדים במשפחות היה עומד על אחד... לא טענתי שלגדל ילדים זה פיקניק. לא טענתי שאין קשיים. אבל בזוגיות "רגילה" אין קשיים? בחיי היומיום קוטפים רק שושנים? החיים קשים. נקודה. קשה לשרוד את המצב הכלכלי. קשה לחיות עם בנאדם שכמה שתאהבי אותו זה עדיין אדם זר שנכנס לך לחיים. קשה עם השיוניים ההורמונליים. קשהעל השינויים שהגוף שלך עבר. קשה עם זה שאת כבר לא יכולה להרשות לעצמך להיות אגואיסטית ואת חייבת להתחשב. לדאוג. לתת לפני שאת מקבלת. קשה. נכון. זוגיות בכלל וכזו עם ילדים זה לא פיקניק. אבל להגיד שילד פוגע בזוגיות זה קצת לא רציני לטעמי. זוגיות טובה לא נהרסת בגלל ילד. זוגיות לא טובה נהרסת גם מחשבון מכולת לא ברור... הכל תלוי בבסיסי עליו היא מושתתת. הכל תלוי באם לפני הכל יש שם חברות. כשיש אהבה ורצון וקרבה וחברות, מתגברים על קריסות כלכליות, מתגברים על מחלות לא עלינו, על מקרי מוות במשפחה. ו"מתגברים" גם על ה"צרות" שמגיעות יחד עם ילד. אני לא צריכה שיהיה לי ילד בשביל להבין מה הוא יכול ולא יכול לעשות לזוגיות. יש לי עיניים ואני לא חיה בבועה...

אגב.. השוואה קצת מפגרת. אני רוכבת על אןפני כביש. מתאמנת לטריאתלון. כל שבת אני קמה בארבע וחצי לפנות בוקר. ברכיבות הראשונות כל הגוף כאב... לא פעם הרגליים שלי מתלכלכות מהשמן של השרשרת. יש ים הוצאות יש עוד אימונים מתחזקים. איך הגדרת את זה? הקרבה, אנרגיה וקושי. אז נכון. זה לא גן של שושנים. אבל בסיום רכיבה כשאת מסיימת מסלול בתוצאה יותר טובה מהפעם שעברה. כשאת מצליחה לטחון עליה שלא האמנת שתגברי עליה, האושר, ההישג הסיפוק שווה את הכל ועם כמה שאני מתה על הרכיבות, וכמה שאני נהנית מהן, אני אפילו לא מנסה להשוות את ההנאה והסיפוק מילד שקורא לך בפעם הראשונה "אמא" מילד שעושה את הצעדים הראשונים. מילד שכותב לך מכתב בפעם הראשונה לבד. מילד שנופלת לו השן. מילד שרץ אלייך בחיבוק כשאת חוזרת הביתה מיום עבודה. קשה. ברור. אבל מה קל בחיים?

 

[phizik]

לא הגענו לנושא הזה לעומק אבל

בעיקרון כן. היא גם צעירה בת 34 ולא גרושה אלא רווקה עם ילד.

 

[taly10030]

אז ככה ....

קודם כול לא עברתי את שלב א .... אבל .... אני באופן אישי מעדיפה לצאת עם גברים מנוסים (שעברו את פרק א ) ויש להם ילדים .... ( אני נורא אוהבת ילדים קטנים) ולא אכפת לי לצאת איתו ולחיות איתו ועם וכאשר אנחנו נחליט להעביר הילוך למשהו יותר רציני אז זה יהייה ללא חתונה ברבנות , ( אלא אזרחי ) + הסכם ביני לבינו לגבי עתידינו המשותף (כלכלי , אישי, ) ואם וכאשר נביא ילד חמוד לעולם ( כן אני רוצה לפחות ילד אחד שלי ) אז יהייה לו את האמא והאבא והם יהיו חברים טובים , ויהיו בשבילו .... ללא חתונה ,וכול הבלאגן הזה.... בשביל מה? אפשר להיות אחלה הורים גם ללא נישואין . לא?

 

[P u s s i c a t]

ברור

פרק ב' / זוגיות, לא מחוייבת להיות מעגנת ברבנות... ועדיין, למה ההנחה שאם תכירי גבר גרוש הילדים שלו יהיו בהכרח "ילדים קטנים"?

 

[advak]

גמאני עדיין לא עברתי את פרק א'

אבל יודעת שאני מעדיפה לפתוח בחייים עם מישהו שיהיה רק שלי, באמת. עד כמה שזה נשמע אולי ילדותי... אני רוצה שזו תהיה לו חתונה ראשונה, כמו שלי, ילדים ראשונים וכן הלאה... לכן, אני מראש לא מפתחת משהו עם גברים גרושים.

 

[phizik]

../images/Emo45.gif בהחלט חושב כך גם כן

 

[D e c e m b e r]

אישית...

אני מאד רוצה ללדת עוד אחד או שניים (יש לי שני בנים מקסימים). והחלטתי (בלי נדר)...שאם עד גיל 38 לא אמצא זוגיות ואהבה, אלד עבור זוג שלא יכול להביא ילדים (אהיה פונדקאית, מבחינת החוק מותר עד גיל 38)... מרגישה שהגוף שלי זקוק לעוד הריון...כך או אחרת.. בכל אופן, אעדיף גרוש עם ילדים שרוצה ילד משותף...או רווק כנ"ל(כמובן שזה תלוי בחוזק הזוגיות, האהבה והמצב הכלכלי)

 

[א ו ה ב מ ה ל ב]

מאחר והנושא בעל משמעות עילאית

החלטתי לתת את דעתי בעניין. אני גרוש בן 38+ ילדים מדהימים ולא רק בגלל שאלו הילדים שלי. במהלך פרק הזמן הזה מגירושיי ועד היום נוכחתי לחוות ולהכיר את מגוון ושלל בנות המין היפה על כל גווניו ולהלן הדוגמאות שלבטח יסברו לכן קצת את האוזן. הכרתי גרושות ללא ילדים ,גרושות עם ילדים, ורווקות למכביר וללא כל השתחצנות מצידי. היו רווקות שבתחילת הקשר הבהירו לי חד וחלק שאולי יהיה להן קשה לקבל אותי+ ילדיי המקסימים למרות שהם לא בחזקתי ואולי "התיק" יהיה להן "כבד" מאד. (ביננו אפשר לחשוב שהן סוחבות לי אותו כן!) והיו רווקות אפילו צעירות ממני ב-12 שנה שלא היה אכפת להן כלל וכלל שיש לי ילדים והיו מוכנות ללכת איתי עד סוף העולם ולעשות איתי אפילו תריסר ילדים. לדעתי הכל עניין של השקפה. והיו גם גרושות ללא שהן נחשבות לרווקות וגם את הגרושות עם שהכימיה עם ילדיהם וילדיי במפגשים הייתה נהדרת והרגשנו כמו משפחה אחת גדולה וענקית ואם הייתה עולה שאלה על הפרק אם ממסדים קשר בהחלט אפשר לצרף למשפחה עוד ילדים משלנו. מסקנה הכל תלוי בהשקפה ובגבולות ובסטנדרטים שאת/אתה מציב/ה לעצמך ולדעתי כאשר אתה או את פוגשים את האחת או האחד שנמצא אי שם בשבילך ואהבה בוערת מקרבך אתה תקבל או תקבלי אותו איך שהוא עם כל מה שהוא כי אמרו כבר חכמינו אדם הוא אדם באשר הוא אדם. מקווה שהצלחתי לתת קצת מציאות אחרת שלכם האוהב מהלב!!!

 

[א ו ה ב מ ה ל ב]

לפוסיקט!!!

התגובה מעל תשובה מתבקשת לשרשורך בנושא!!!

 

[ד נ י ת3]

../images/Emo45.gif

מסכימה ב-100% אתה יודע - אני יכולה להבין את הקושי של רווק/ה לקבל ילדים שלא שלה.

 

[מירב מהרהרת]

כרווקה שיצאה עם גרושים +

אני יכולה לומר שהקושי היחידי שאני רואה, זה הפחד שהוא לא ירצה עוד ילדים. כאחת שרוצה ילדים, אוהבת ילדים ומוכנה לילדים, אין לי כל בעיה לקבל את הילדים של האדם איתו בחרתי לחלוק את חיי (באהבה כאילו היו שלי), כל עוד אני יודעת שהוא מעונין בעוד ילדים, בוודאות.

 

[ד נ י ת3]

יפה לך.

כגרושה+ בדרך כלל אני יוצאת עם גרושים+, אולי יש לי דיעה קדומה, אבל התחושה שלי היא שלרווק יהיה קשה להכנס לסיטואציה עם ילדים. אולי אצל רווקות זה שונה.

 

[מירב מהרהרת]

אצל נשים זה תמיד שונה ../images/Emo8.gif

ואולי זה הכל באמת בראש שלך. אחות של חברה הכי טובה, בת 35, יצאה עם גבר שצעיר ממנה בכמעט 7 שנים. היא גרושה + 2, הוא מן הסתם רווק. אהבה גדולה מאד צמחה שם (שנתיים היו ביחד, הפרידה לא היתה קשורה להיותה גרושה +, אלא נסיבות רגילות ושגרתיות של קשר). אני לא יודעת אם זה מייצג את הכלל או היוצאים מן הכלל, אבל אני רק יודעת שעד שלא תנסי, לא תדעי. יש המון גברים שיפתיעו אותך, לדעתי. אני בטוחה שיותר קל לרווקה להכנס לחייו של גרוש, כי ברוב המקרים הילידים לא אצלו, בעוד שאצל אישה גרושה הילדים אצלה. אבל, ותמיד יש אבל... אין זה אומר שזה בלתי אפשרי.

 

[ד נ י ת3]

אני גם מכירה

גרושה+2 שהתחתנה עם רווק הצעיר ממנה ביותר מעשור. התחושה שלי היא שאלו מקרים יוצאי דופן. ואולי אני טועה. ואולי לא.

 

[P u s s i c a t]

זו בדיוק הכוונה

אין לי בעיה שיהיו לו גם שמונים ילדים משלו (כל זמן שהוא מרוויח מספיק כדי לפרנס את כולם

) חולה על ילדים והם לא חייבים להיות רק שלי. אבל רוצה גם משלי והשאלה היא אם הוא ירצה עוד. והשאלה הנוספת היא מתי מעלים את הסוגיה לדיון. אגב, מכירה לא מעט בחורות גרושות עם ילדים שיוצאות בלי הפסקה ומחוזרות בטירוף. מעטים המקרים ששמעתי על מישהו שפסל בחורה כי יש לה כבר ילדים. נהפוכו. יש כאלה שזה אפילו מושך אותם יותר כי ככה היא פחות "לחוצה" היא כבר "ריצתה" את ההורים. השעון הביולוגי שלה כבר לא מתקתק כל כך חזק...

 

[מירב מהרהרת]

הנושא עולה מיד

לפחות מהנסיון שלי, הנסיון עלה עוד לפני שבכלל נפגשנו. יש מגוון שלם של נושאי שיחה לגיטימיים בין שני רווקים, קיים מגוון שונה/דומה ביו רקקים לגרושים. נוספות שאלות ונושאים שלא בהכרח מדברים עליהם כרווקים. התחבטתי בשאלות דומות בנושא המפגש עם גבר גרוש, ממליצה לך לקרוא חלק מהתשובות שקיבלתי, הן לדעתי יעזרו.

 

[גלית35]

אפילו שעוד לא עברתי פרק א../images/Emo20.gif

אין לי שום בעיה עם גרוש פלוס וכמו שאני מכירה את עצמי לא תיהיה לי בעיה לקבל את ילדיו. הדבר היחד שאני מבררת ובדר"כ עוד בשלב הטלפון זה אם הוא רוצה עוד ילדים.