פרק ב בחיים

פרק ב בחיים

לאחרונה אני מודעת שיש צורך לנסות לארגן לי פרק ב בחיים פרק א התחמקתי מהרבנות , אבל היה פרק א בחיי , ברישום אני רווקה וזה מטעה כל אחד ואחת מביא/ה איתו/איתה מטענים לפרק השני של החיים , משהו שעשתה עד שפגשה בו יש זכרונות יש רגשות , שאנו נושאים בתוכנו, וזה מקשה על יצירת הקשר החדש, אנחנו לא דף חלק למרות שהרצון לפתוח דף חדש בחיים מלא באור ואהבה , שצומח גם מנסיון החיים שהיו בעבר אז הפתרון הוא לדבר עד שנוצר גשר בין שני האנשים , להכיר הרבה עד שמוצאים את המתאים ביותר אני מודעת שלגברים ולנשים צרכים שונים , ודרך התמודדות שונה עם זכרונות שהם נושאים בקרבם לכן הקשר יכול לקבל אופי של קשר נעים, אם תהיה תקשורת פתוחה ויעילה בין האיש לאישה ועד שמוצאים את האדם המתאים צריך המון סבלנות , אבל חייבים לנסות ואני תבוסתנית שנסגרתי בתוכי , וקשה לי לפרוץ את השבלול שנכנסתי לתוכו ,ולהגיח להציץ בעולם שסביבי צברתי המון נסיונות כושלים לבנות קשר אמיתי ואוהב , שפוחדת לנסות משהו חדש צריכה לארגן לי איזה קבוצה חברתית , ורק אז להתמקד באיש בודד מרגישה לפעמים כמו כורה במכרה פחם ענקי שמנסה כל מיני כיוונים בכדי להגיע ליהלום זה כמו כורה שכורה טונה פחם כדי להגיע ליהלום שאותו הוא מחפש בדרך הוא מתלכלך ונפצע , אבל אם הוא מתמיד הוא מגיע ליהלום שלו ורק שמלטשים את היהלום הגולמי הוא מחזיק ברק אדיר שכובש את העולם
 

ben 911

New member
נסיכה. ../images/Emo13.gif

אהבתי את דימוי מכרה הפחם והיהלום הבוהק בתוך תוכו.. שרק צריך לחפור היטב כדי למצוא אותו.
אני אומר שאף פעם לא מאוחר לפרק א' ב' או ג'.. אני גם אומר שנניח שחפרת ומצאת יהלום.. אולי אותו יהלום אינו מוכן להיענד דוקא על הטבעת שלך.. אני חושב שאת או כל אחד/ת מאיתנו חייב לדאוג להיות מיןיהלום בפני עצמו. ולגרום לכל כורי הפחם למיניהם ובאשר הם.. להימשך לזיו יופיינו. אבל כדי להיות יהלום לא מספיק לחלום. צריך לקום ולעשות מעשה. להקפיד על מראה אסתטי נקי ומסודר. לדאוג לתספורת נאה ומסודרת. להתלבש במלבושים אופנתיים, ססגוניים. כך אנו בונים תדמית מלוטשת ויפה.. השובה כל עין. אחרת לא ישימו עלינו אפילו לא...
 
תודה בן ../images/Emo24.gif

אנחנו כרגע עובדים על לצאת מהמיטה , להפגש עם העולם שמעבר לדלת להפגש עם מחזרים יגיע שאמצא את הדרך שלי לחיים תודה לאל הבראתי ויש מה לדבר על עתיד עבורי
 
נסיכוש..כתבת מילים יפות מאוד...

איך אמרו חכמינו זצ"ל???"צרת רבים חצי נחמה" באותן דילמות מתחבטים רוב האנשים בני גילנו ומצבנו במשך השנים של" הלבד "בנוסף למשקעים, תבוסות,שצוברים בדרך הזו של מציאת ה"יהלום" יוצרים גם הגנות לעיתים אפילו מבלי לחוש...אמרות וצרת חיים בסגנון של "טוב לי ככה"...יצרתי לי עולם ועיסוקים משלי"..מי שירצה ייקח אותי איך שאני" אני לא במצב בריאותי שמאפשר לי להיפתח לזוגיות"אני עסוקה מידי ואין לי זמן לחפש" ועוד כהנא וכהנא "תרוצים" שהופכים עבורינו למגננה על מנת לא לחוש שוב .דחייה, כישלון, לב שבור...ואני מודה ברמה האישית שאני לוקה באותה התכנסות למגננה.....שלצערנו במשך הזמן הופכת לכרונית..... מה שאני אומרת כעת זה תאורטי ..כי בעוונותי הרבים עדיין לא הצלחתי ליישם...מודה....קודם כל צריכים לנטרל שני דברים מרכזיים...1] דיי..להוריד את השריון שעטינו עלינו ואיתו את כל המגננות שאנו מציבים ואם באמת באמת רוצים זוגיות לבוא נטולי מגננות [לא קל..] 2] לא לחפש יהלום....ואפילו לא כזה "בילתי מלוטש" וכמובן לא להחשיב את עצמנו כיהלום ...לא צריך לרדת למעמקי האדמה ולכרות באדמה לחפש יהלום...אפילו בשוק הכרמל אם באמת רוצים אפשר למצוא אמנם לא יהלום אבל אבן חזקה יציבה,חמימה....והכי חשוב...להעיז....מה לעשות? תם העידן ההוא שגברת הייתה מחכה על ידי זריקת מטפחת בפארק שאיזה ג'נטלמן ירים אותה עבורה ואז.....בהצלחה וכל הכבוד לך על השינוי בחשיבה ....בפסח תעשי מדורה גדולה ותזרקי לתוכה את כל התרופות.....
 
חמדתי

הגוף שלי מתפקד ופועל בצורה סבירה רק תודות לתרופות לשרוף יכולה רק ניירת לא את התרופות , כי הגוף לא יחזור להיות מה שהיה לפני, כמו שהייתי צעירה ויפה הנזק שנעשה כדי שאחלים הוא גדול אבל נשארתי בחיים, וכבר מונה 17 שנים אחרי וזה גם בזכות התרופות !!
 
למעלה