פרק ב´ בניסוי

nutmeg

New member
פרק ב´ בניסוי

היי כולם! אחרי שטרפנו (ושבענו?) - בחלק השני של הניסוי נעשה את הדבר הבא: כל אחד חוזר לשיר שלו, מעתיק לגוף הודעה חדש ולמטה מוסיף את מחשבותיו. רשמתי בקוים כלליים אל מה ניתן להתייחס (רצוי להתיחס לפחות לחלק מהדברים ולנמק. הנימוק חשוב כי הוא נותן לנו, הקוראים, להכנס לכם לראש ולהכיר את אופן החשיבה שלכם). נושא (על מה השיר?): אסוציאציות שעלו תוך כדי קריאה: אסוציאציות שעלו תוך כדי כתיבה: רגשות שלי כלפי השיר: רגש שקלטתי מהשיר: שורה אהובה: שורה לא אהובה: בשיר/בתגובה שלי הקו שהנחה אותי היה: במקביל אני מכינה איזה קובץ שמדבר על תהליכי חשיבה. בפרק ג´ נשלב בין החומרים שהתקבלו, לאינפורמציה על תהליכי חשיבה, לטקסט שכתבתם.
 

nutmeg

New member
קצת modeling -

אקח ראשונה את הבמה (טוב לא הוגן אני יודעת את החוקים
) במקום בו אנו עומדים משם באו השירים מבודד הוא ואפוף רגשות כל שאלה בלתי צפויה נפילת כוכב הקשבה ריקנות שחרור נפילה מסע פחד או בת קול חוברים יחדיו מתוך צורך לשמר לשמור לבטא לשאול ליצור ולשחרר אל אוויר העולם בקלות בלתי נסבלת כמעופן של צפרים שיר ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ נושא (על מה השיר?): ביטוי, יצירה, כתיבת שירים, אסוציאציות: שירי טבע, פילוסופיה בגרוש, יחסים אדם->טבע / אדם->יצירה, הדדיות, סימטרייה, ניסיון לנשגבות ולעשיית רושם, מרוב דובים לא רואים את היער, כל המוסיף גורע... סימני דרך מובילים לשומקום, אפזיה רצפטיבית, רגש שלי כלפי השיר: חוסר סבלנות, אי שקט, בלבול, אי נחת, מועקה רגש מהשיר: לא קלטתי שורה אהובה: "במקום בו אנו עומדים" (אסוציאציה ישירה לעמיחי) שורה לא אהובה: "משוחרר מכל תריס פגום" תריס פגום רחוק מאוד מהעולם האסוציאטיבי שלי. לא יודעת מה שחרור מתריס פגום עושה ולמה זה טוב. זה לא שבעולמי רודפים אותי תריסים (פגומים או תקינים) שאני דחוף צריכה להשתחרר מהם. בשיר/תגובה שלי הקו שהנחה אותי היה: לשמור על הנושא, לכלול כמה משמות העצם וכמה מהפעלים המופיעים במקור. ניסיון ליצור רצף הגיוני שמוביל לאמירה אישית כלשהי לגבי הנושא. האמירה האישית שלי: שלפעמים, בקלות בלתי נסבלת - יוצא שיר.
 

מוגג

New member
חשבתי, יהיה כיף

אבל זה הולך ומסתבך מסתבך והולך והולך והולך והולך.. את העתקת את היצירה שלך והתייחסת ליצירה של לייד, זאת הכוונה?
 

nutmeg

New member
גם...

אבל במובן של מה "היא" עשתה לי. הרי היא זו שהוותה את הטריגר. תאמינו שהכל בסוף מתחבר -- זה מה זה קשה online!!
 

אלעד2

New member
שיר נגד הקלות הבלתי נסבלת של ההקלדה

שמיעת הציפורים? חיקוייו של האדם? שיר? ריקנות כמו תריסים שבורים כמו פרצופים אפופים כמו שהכוכבים אינם באים. לא בא משום מקום ובשום מקום אינו עומד רק "פרצופי חיקוי" כמו כוכב נפל אל השיר. -------------------------------------------------- הבהרה: אני מביע את דעתי האישית ולכן נא לא להפגע. כמו"כ אני סתם מתבטא בקיצוניות ומקשקש בשכל. הרגש שלי כלפי השיר הוא עצבנות, כעס, זעם על הקלות הבלתי נסבלת של הקישקוש. על הדמוקרטיה שבתרבות האינטרנט בה כל אחד הופך למשורר מרגיזה. לכן אני תמה בהצעתי על ביטויי הסרק ההזויים שבשיר. אוסיף ואומר שהריקנות לא זקוקה להוכחות חיצוניות ודי להצביע על הביטויים המופרכים שבשיר כדי להראות עד כמה הוא מגוחך. אולם יחד עם זאת יש רגע אופטימי והוא הביטוי פרצופי חיקוי שכבמעשה ניסים נפל אל תוך השיר. רק צריך שמישהו יציל אותו מהסביבה הטפשית בה הוא הולך לאיבוד. וזו משמעות השיר שלי.
 
למעלה