פרק אחרון

פרק אחרון

מאחר ואין חכם כבעל ניסיון ברצוני לתאר את השלב האחרון בחיי אימי רבקה ז"ל אשר נפטרה בגיל למעלה מ-84 שנים ולאחר תקופת מחלה שנמשכה כ-חמש וחצי שנים. בשלושת החודשים האחרונים לחייה החלו להופיע הפרעות אכילה ושתיה קשות. נלחמנו (בעיקר המטפלת הפיליפינית המסורה)על כל טיפה של נוזל (אוסמוליט,אנסור)שנכנס לפיה.היה ברור כי דילמת ההזנה באמצעות פג תעלה בקרוב. בתקופה זו קראתי מאמרים ומחקרים בנושא ויצרתי קשר עם זהבה שחם ויענקלה מגבעתיים.שוחחתי עם רופא המנהל יחידת "הוספיס בית" אשר מסר לי כי אם אמא הפסיקה לאכול כנראה שהיא קרובה לסוף החיים.אשר אמורים להסתיים תוך מספר חודשים. ביום שלישי 2.2.10 נקבעה לאחותי ולי פגישה עם רופאה גסטרואונטרולוגית במכון גסטרו בבית-החולים איכילוב כדי שתבדק האפשרות להתקנת פג.הרופאה אמרה לנו כי לא תחליט במקום המשפחה ,אך מסרה כי לדעתה אמא ז"ל הגיעה לסוף הדרך.גוף האדם הוא חכם והוא מבצע כעת "נוהל סגירה"ולכן אמא כבר לא אוכלת ולא שותה.ולכן לדעתה היא לא סובלת מרעב וצמא.למען האיזון היא מסרה כי יש משפחות שמחזיקות את יקיריהם באמצעות פג במשך שנים. ברגע המבחן נכשלתי ורציתי להמשיך "לגלגל"את האופציה של הפג. הרופאה כתבה בסכום הפגישה כי המשפחה רוצה פג. ועלינו לפנות לאחות מסוימת במכון הגסטרו באיכילוב לצורך ביצוע ההתקנה אשר אמורה להתבצע בעוד מספר שבועות. כ-8 שעות לאחר כתיבת הסיכום הנ"ל נשמה אימי את נשימתה האחרונה. ונפטרה בביתה.יענקלה מגבעתיים וזהבה שחם אמרו כי אמא ז"ל פטרה אותנו מהתלבטות קשה. כשאצא "מהלחץ" והסידורים אמשיך לעקוב אחר הנעשה בפורום שהיה "פורום הבית" שלי במשך שנים. ושוב תודה לכולכם.
 

zs1957

New member
משה יש לנו שני דברים משותפים.

אמי ז"לנפטרה ב-02/02/08 מאותה סיבה שנפטרה אמך. היום מלאו שנתיים למותה לפי התאריך העברי. מחר תתקיים אזכרה בבית הקברות. ההבדל הוא שאמי נפטרה בבית החולים ואמך נפטרה בבית. אנחנו סרבנו לפג ואתם הסכמתם. אמי בטרם לקתה באלצהיימר בקשה מאתנו שלא נחבר אותה למכשירי החייאה ונןת לטבע לעשות את שלו. בנוסף בקשה ,שלא נשלח אותה לבית אבות וכל רצונה היה להשאר בביתה עד יום מותה. אנחנו כבדנו את שתי הבקשות במלואן. מאחלת לך כל טוב, זהבה
 
משה , שלא תדעו צער

מאד מרגש לקרוא מה שכתבת איך גוף האדם מחליט או נשמתו של האדם מחליטה שזהו, נגמרו החיים ואמא הפסיקה לאכול. אני מכירה סיפור של מישהי שלא היתה דמנטית והיתה בדיור מוגן ובשלב מסוים התחילה לאכול מעט מאד עד שאחרי כמה חודשים נפטרה פשוט במיטתה. לא עזר מה שאמרו לה בנותיה, היא בצלילות החליטה החלטה. לפחות נחסך ממנה סבל בטיפולים נוספים ואולי לא נעימים. שלא תדעו צער, טובה
 

zs1957

New member
משה שלט תדעו צער

אמך נגאלה מיסוריה.עברתם תקופה מאד קשה. אני מכירה את זה מקרוב היות וגם אני עברתי מצב דומה. מאחלת לך כל טוב בריאות,והרבה אושר. זהבה
 
משה, שלא תדעו עוד צער,

ההודעה שלך בפורום , תפסה אותי אחרי השידור בטלויזיה, עד אתמול בערב עוד חשבתי שאני יודעת מה אני רוצה,ומה אעשה בבוא היום, השילוב של ההודעה והכתבה הפכו קצת את ההחלטות שלי, והשאירו אותי עם מחשבות לאורך כל הלילה, וצודקים אלה שכתבו שאימא חסכה לכם את ההחלטה, מקווה שגם לי ההחלטה הזאת תחסך בבוא היום. שיהיו רק בשורות טובות. ניצה.
 

hregev10

New member
היום נסעתי עם אריאלה לבית לוינשטיין

ביקרנו את הבן אליעזר חיים שמצבו לא הוטב עדיין, היא אפילו אומרת שיש נסיגה, יש לו נפיחות בראש בגלל צבירת נוזלים ובסורוקה לא מוכנים לקבל אותו לניתוח עד שיגמור עם החיידק שיש לו בפצע ברגל, הם אומרים שלא יכולים לנתח אותו כשהחיידק הזה ישנו, אריאלה ממש מסכנה היא לא יודעת מה לעשות ואל מי לפנות כדי שמצבו ישתפר ובאמת המצב לא טוב והמראה לא מלבב. בואו נקוה שמצבו של אליעזר חיים ישתפר והוא יוכל לשוב לביתו לחיים מסויימים מאד, הלואי שישוב לתפקד ו/או לדבר כדי שאפשר יהיה להבין מהם הצרכים שלו. אריאלה נשמעת שבורה וכועסת על ביה"ח סורוקה שאינם מוכנים לקבל אותו בגלל החיידק שיש לו בפצע ברגל אף על פי שהפצע התחיל עוד כשהיה בסורוקה ושם לא איבחנו את זה כדלקתי. בשורות טובות חני
 

אירילה

New member
משה , משתתף בצערך ובצער המשפחה.

חמי היום מאושפז במוסד לחולי אלצהיימר ונמצא בהתדרדרות מתמדת ,אני קורא את נושא הפג ומייחל לכך שם חמי יגיע למצב זה יגאל אותו ריבונו של עולם במהרה מיסוריו. דיברתי על כך עם חמותי ושנינו בדיעה שלא היינו רוצים לראותו במצב כזה ,אמנם הארכת חיים אך לצידה גם הארכת הסבל. לפחות הנחמה היא שנגאך מיסוריו ואינו סובל עוד. שלא תדעו עוד צער גרשון
 
משה היקר נעדרתי מהפורום ורק עכשיו אני קורא

את התיאור, שכללית ספרת לי בטלפון. והנה אני רואה שבינתיים כבר נכנסת היום לפורום להשתתף בצערה של חני. אשמח לפגוש אותך בפורום באופן פעיל. כעת כבר אינך צריך עיצות אבל תוכל לייעץ לאחרים מנסיונך. די הופתעתי שהיית 5 שנים קורא סמוי. ד"ש לאחותך.
 
למעלה