חניתה דרלינג
New member
פרץ של תשוקה
טוב, הזמינו אותי לפורום - אז באתי
כן - אני כותבת, יש קישור לבלוג בחתימה שלי, אז באתי להגדיל קצת את מעגל הקוראים - והפידבקים!
הנה משהו שכתבתי לא מזמן -
"פרץ של תשוקה"
אני יוצאת מהקניון לחניון, ובאוויר עומד ריח "של אחרי הגשם".
מוזר. בכלל לא ירד גשם היום, אז אין לי מושג מאיפה זה בא.
אני צועדת לכיוןן הרכב... ואז זה מכה בי.
פרץ אדיר של תשוקה מטורפת תופס אותי לא מוכנה, ושוטף את כל גופי. תשוקה בוערת, מכלה, בלתי נשלטת... הנשימה שלי נעתקת, וזה כל-כך עוצמתי, שאני עוצרת לרגע לשאוף אוויר.
חום הגוף שלי עלה, הנשימה שלי קצרה וכבדה, ואני מרגישה את כל השרירים הכי כמוסים שלי מתכווצים בתאווה אי-שם במרכז גופי.
אני מתנשפת ומניחה יד על חזי, ומסיטה את שיערי מפניי. אני לוקחת נשימה עמוקה ומכריחה את עצמי לזוז, ואני מתיישבת ברכב, נשענת לאחור, מניחה את ידיי על ראשי, וכמעט מורטת לעצמי שערות. אני לא מבינה מה קורה לי... לא חשבתי על כלום, לא עשיתי כלום, מאיפה זה בא?
אולי זה בגלל הריח-של-אחרי הגשם שהרחתי קודם. הריח הזה תמיד גורם לי לרצות לקפוץ למיטה ולהתכרבל.
אולי זאת שיחת הטלפון שלנו מהבוקר, שהשאירה לי טעם של עוד.
אולי אלה הורמונים.
אני לא יודעת.
אני יודעת רק דבר אחד. אני רעבה אליך. אני רוצה אותך. בטירוף.
אני נוטפת מתשוקה.
אני רוצה אותך לצדי, אני רוצה אותך מעליי ומסביבי, אני רוצה אותך בתוכי.
אני רוצה לעמוד על ארבע נתונה כולי לרצונך, ואני רוצה שתזיין אותי. חזק. בפראות.
ככה אני רוצה את זה. מטורף, סוער, כובש, פראי, קמאי, חייתי...
ואני יושבת ברכב ומתנשפת, ומרגישה שאני "מטפסת על קירות" ופשוט משתגעת...
רק זמן מה לאחר מכן, כשאני עולה במדרגות הביתה, עמוסה בסלי קניות - אני נרגעת קצת, מסדרת לעצמי את המחשבות ואת הנשימה,
ובראש כבר כותבת
את הפוסט הזה.
טוב, הזמינו אותי לפורום - אז באתי
כן - אני כותבת, יש קישור לבלוג בחתימה שלי, אז באתי להגדיל קצת את מעגל הקוראים - והפידבקים!
הנה משהו שכתבתי לא מזמן -
"פרץ של תשוקה"
אני יוצאת מהקניון לחניון, ובאוויר עומד ריח "של אחרי הגשם".
מוזר. בכלל לא ירד גשם היום, אז אין לי מושג מאיפה זה בא.
אני צועדת לכיוןן הרכב... ואז זה מכה בי.
פרץ אדיר של תשוקה מטורפת תופס אותי לא מוכנה, ושוטף את כל גופי. תשוקה בוערת, מכלה, בלתי נשלטת... הנשימה שלי נעתקת, וזה כל-כך עוצמתי, שאני עוצרת לרגע לשאוף אוויר.
חום הגוף שלי עלה, הנשימה שלי קצרה וכבדה, ואני מרגישה את כל השרירים הכי כמוסים שלי מתכווצים בתאווה אי-שם במרכז גופי.
אני מתנשפת ומניחה יד על חזי, ומסיטה את שיערי מפניי. אני לוקחת נשימה עמוקה ומכריחה את עצמי לזוז, ואני מתיישבת ברכב, נשענת לאחור, מניחה את ידיי על ראשי, וכמעט מורטת לעצמי שערות. אני לא מבינה מה קורה לי... לא חשבתי על כלום, לא עשיתי כלום, מאיפה זה בא?
אולי זה בגלל הריח-של-אחרי הגשם שהרחתי קודם. הריח הזה תמיד גורם לי לרצות לקפוץ למיטה ולהתכרבל.
אולי זאת שיחת הטלפון שלנו מהבוקר, שהשאירה לי טעם של עוד.
אולי אלה הורמונים.
אני לא יודעת.
אני יודעת רק דבר אחד. אני רעבה אליך. אני רוצה אותך. בטירוף.
אני נוטפת מתשוקה.
אני רוצה אותך לצדי, אני רוצה אותך מעליי ומסביבי, אני רוצה אותך בתוכי.
אני רוצה לעמוד על ארבע נתונה כולי לרצונך, ואני רוצה שתזיין אותי. חזק. בפראות.
ככה אני רוצה את זה. מטורף, סוער, כובש, פראי, קמאי, חייתי...
ואני יושבת ברכב ומתנשפת, ומרגישה שאני "מטפסת על קירות" ופשוט משתגעת...
רק זמן מה לאחר מכן, כשאני עולה במדרגות הביתה, עמוסה בסלי קניות - אני נרגעת קצת, מסדרת לעצמי את המחשבות ואת הנשימה,
ובראש כבר כותבת
את הפוסט הזה.
