פרסומת שכולה אמת

[kdr]

פרסומת שכולה אמת

"זבעול" או שם דומה מודיעים שהם שולחים את הניזונים (נידונים מתאים יותר) ממוצריהם להירגע. מה הפלא ? לאכול זבל ולהשאר רגוע ? חובה נופש ! טבעי זה טרי מהשוק ובמחיר סביר ללא חומרים מסרטנים.

 

[אריאלה פיקסלר אלון]

בוק רטוב קישקשתא שלי.

ולמה קישקשתא? כי אני אוהבת את הקוצים האלו שלך על הבוקר. אתה מרשה לי שלא להסכים אתך, נכון? בתור אחת שכן השתתפה בנופש הזה אני יכולה לומר שמדובר באחלה מיזם והלוואי על כל אחד לזכות בהגרלה הזאת. אני בעצמי הייתי שמחה לזכות ולהעביר עוד כמה שעות בכפר המדהים הזה... בנוגע לאיכות המוצרים - אני גם לא מסכימה אתך. אני קונה טבעול באופן קבוע והילדים מאוד אוהבים את זה ולאחרונה גם אני. זה נכנס לתפריט השבועי של הבית בקטע של פעם בשבוע . זה נוח וזה טעים (לנו). קיצור- מיזם מושקע ומפרגן לצרכן .

 

[kdr]

מי דיבר על טבעול ? הוצאת דברים מהקשרם

כבר נאמר, מה הקשר בין טבעול וויברטור (חוץ מהטעם). שניהם תחליף לדבר האמיתי. אל תסכימי ואל בטיח. אני פחות מקלאב מד באכזיב ז"ל לא מסתפק. מתי הלכת 20 מטר כדי להשתין ? או להתרחץ. לא יודע אם ראיתאת התכנית בטלויזיה, יש בערבה אחד שמבשל מקקטוסים דברים מדהימים. אם זה מה שאתם אוכלים, מאיפה המתכונים הנהדרים ? מהכדורים ?

 

[אריאלה פיקסלר אלון]

הפעם אענה לך ברצינות

אני חושבת שהיפה בחיים הוא היכולת לגוון. זה שאני בשלנית כולם יודעים (ובעיקר אני) זה שהלכתי ללמוד את זה גם בצורה מקצועית- גם ידוע, מה שלא ידוע זה שאני כמו כולם, משלבת בין הגם וגם. יש ימים שמה זה לא בא לי לבשל, למרות שבחרתי את התחום הזה כמקצוע וכתחום התמחות. מפגישותיי עם כל האנשים שבתחום למדתי שרוב השפים הגדולים חוטאים בהמבורגר במקדונלד'ס ושאר מרעין בישין, למה? כי הם אנשים, בני אדם ואם הם לא היו כאלו אז לכל חברות הפאסט פוד לא הייתה פרנסה. בחיים הלחוצים של לימודים ועבודה וריצות ו...ו...ו... מותר פעם בכמה זמן להתענג של ארוחה מוכנה ואני מוצאת שמכל הארוחות המוכנות טבעול היא אחלה אופציה, הילדים אוהבים את הטעם, גם אני שלא אהבתי בכלל בעבר למדתי לקבל את זה, וזה לא שהיום אני מפנטזת על שניצל טבעול במקום פולנטה תירס טרי עם שבבי פרמז'נו רג'יאנו בן 3 שנים ופטריות יער טריות מוקפצות מעל... אני פשוט יודעת שלפעמים זה מותר ולפעמים זה רצוי, וזה בדיוק כמו שלפעמים אני פותחת קופסת שימורים של טונה ואומרת לילדים : "היום יש דגים" ובלי ייסורי מצפון .... ההתייפיפות הזאת של "אני מכין כל יום טרי" עברה לי בדיוק כשהתחלתי ללמוד את התחום באופן מקצועי. אם היית אומר לי את זה קודם לא הייתי מאמינה שאני אכין מרק מאפונה משומרת, אבל רצה הגורל וזה בדיוק המרק שהילדים הכי אוהבים , אז נשמה, בתיאוריה- אתה צודק, הלכה למעשה- אני חיה ונושמת ובגלל עצם העובדה הזאת אני מרשה לעצמי להקל על עצמי איפה שאפשר. עכשיו כשאני חושבת על זה אני חושבת שכשאתה בשלן חובב אז אתה מנסה להוכיח לכל העולם ובעיקר לעצמך שאתה שף, אבל כשאתה כבר שף אין לך מה להוכיח כי אתה כבר שם, ופה מתחיל ונגמר כל הקטע. אז זה לשאלתך מאיפה המתכונים ......

 

[kdr]

רוצה רצינות, תקבלי רצינות

או שהפעם אחסוך לך להקיא. אולי בגלל שאני חובב, יוצא לי לשמוע ולראות תהליכים בייצור מזון. זו לא הבדיחה על המלצר שמגיע באיחור והאורח שואל למה הוא מחזיק את הסטק עם האצבע, "כדי שלא יפול שוב על הרצפה" עונה המלצר החביב. אני לא צריך את הכלבוטק הבא כדי לספור קוליפומים בחומוס או נוצות בנקניקיות. זה שהילדים אוהבים את הטעם לא מונע מהבנות לקבל מחזור בגיל 8-9 בגלל ההנדסה הגנטית. "להדביק" שאריות מייצור עוף ולקרוא לזה "פסטרמה מעוצבת" רק כי משרד הבריאות התערב ודורש ליידע שה"מעוצבת" זו לא פסטרמה אלא במקרה הטוב נקניקיה עבה. זה שצרור ירקות עלים של הסופר "שתה" יותר כימיקלים וחומרי הדברה משדה בכפר. מעניין מתי ימצאו (או שלא) קשר בין האוכל והאויר לבין הפרעות גדילה שונות (אוי ליצרני הריטלין). גם אצלנו אוכלים טונה, למרות שהטונה מבושלת בתוך הפחיות אחרי שעברו ציפוי נגד חלודה. החמוצים שלי לא הושרו בסודה קאוסטית. גם אנחנו אוכלים כנפי עוף, אפילו שלפעמים את הזריקה לכנף קיבלה התרנגולת לפני שהספיקה להיספג בגוף. אחרי צ'רנוביל התענגנו מגודל הפיסטוקים, השום ועוד ירקות ופירות שחטפו קרינה. להמשיך ? מה שנעשה כדי ליצור תחליפי מזון, אותי זה דוחה, לא פחות מבישול במיקרו. דווקא את, שבחרת להתמקצע, צריכה להבין ולדעת מה נכנס אלייך הביתה. אז נכון שהזמן שמושקע בלהכניס לעגלה כמה קופסאות וניילונים מהיר יותר מלחתוך ולבשל, אני משתדל להכין כמוניות ולהקפיא. בדיוק עכשיו אני עומד לקלף תפוחי אדמה לצ'יפס, נכון, יכולתי לפתוח שקית. הצ'יפסים שלי לפחות, לא הושרו בכימיקלים כדי להיות פריכים ושלא ישחירו. בתאבון (אם נשאר)

 

[noa555555]

אוי, אני מתגעגעת נואשות לקלאב מד באכזיב.

אתה יודע , קדר, שעד היום המקום חוזר אלי בחלומות הלילה, מרוב חוויות חזקות שלי שם, בנערות? ולא מה שאתה חושב. הייתי נוסעת לשם המון עם אבא שלי. אולי אפילו הכרנו

אוף, ממש חבל שזה לא קיים יותר. לא היה לא יהיה כמקום הזה שוב. נכון??? למי אכפת ללכת בחול, כשכל כך כיף ובלאו הכי מסטולים מכל היין והאוכל המעולה והשמש והים? סוטול אמיתי ביותר, שלא צריך כמעט כלום כדי לחוות אותו. אבדן חושים מתוק ומוחלט, אוחחח. שמחה, שמחה

 

[kdr]

פעמיים הצלחתי לשהות שם ביום כיפור

מסתבר שהייתה קבוצה שהגיעה בכל יום כיפור וערכה סעודת חג כדת וכדין. היה שם כל מה שצריך, אוכל, פשטות, בידור והעיקר - אוירה. אכן חבל, באילת זה לא מתקרב ונראה לי שאין עוד בעולם כפר כמו שהיה.

 

[noa555555]

די ברור לי שפגשת שם

את אבא שלי כמה וכמה פעמים, ופעם אחת גם אותי ביום כיפור, אמא שלי זל התחרפנה מעצם הרעיון. מזל שהיא לא ידעה שגם אכלתי שרימפס בפעם הראשונה בחיי שם. באותו יום חחחחחחחחחחחחח. אוי, איזה ימים, אגדו דו דו לא היה ולא יהיה. ממש געגוע. התכוונתי לזה שאני חוזרת לשם לפעמים בחלומות הלילה, וזה מלא מתיקות.

 

[kdr]

אין לאן לחזור

זה כבר לא שייך לרשת. יש לי תמונות אי שם באיזה ארגז נטוש. עוד יסתבר שאת מופיעה בהן. אני לא אשכח את סיפור הקמת המדינה שהם המחיזו בכפר העתיק, בסוף המחזה עבר בואדי דגלן על סוס עם דגל ישראל ענק ונוגן ההמנון, היזלתי דמעות כמו שלא עשיתי מעולם ביום עצמאות בכוריאוגרפיה ישראלית עם רקדניות לצלילי סלסה.

 

[noa555555]

יה נדמה לי שאני זוכרת את זה!!

איזה יופי הם העלו שם דברים בואדי הזה, עם התאורות והכל, ווי. וכל זה אחרי ארוחת ערב מדהימה...ולפני ריקודים אל תוך הלילה. אם תראה שם איזו נערה רזה רזה רזה בת 16, עם אבא שיש לו שפם ונראה פולני שמח שכזה, תדע שזו אני. באותה שנה היה לי רומן מענין עם אמריקאי בן 29, תאר לך. לא קרה כלום כמובן, אבל אני התאהבתי מעל השכל. איזה יפה הוא היה, דיוויד, חצי אינדיאני , תלתלים זהובים, עורך דין שגמר לימודים והיה לפני נסיעה לכרתים. אבא שלי וכל החברה שלו היו איתנו שם באותה שנה וכל הנשים שם קינאו בי, שהוא בחר דוקא אותי הרזה, השטוחה , הכלום, הבתולה. (שנשארה כך עדיין גם אחרי אותו קיץ). נו מה תגיד על הסיפור? היה לי קשה מאוד מאוד להתאושש ממנו, זה לא היה יום כיפור, זה היה 14 ליולי כנראה. או הרביעי? תזכיר לי את התאריך יהחשוב הזה שלהם. כן, הגיוני. פגשתי אותו עוד פעם אחת אחרי המועדון והוא טס, למרבה שברון הלב. אוי דייויד דיוויד מפוקיפסי, ניו יורק. חחחחחחחחחחחחחחחחחח.

 

[kdr]

אחח, יום הבסטיליה

הקרבות עם שקיות הקמח בים והפרחת הבלונים בצבע הדגל. עליי "התלבשה" משפחה של יורדים, חיפאים לשעבר שניסו לשדך לי את הבת שלהם. הייתה לי אז סוסיתא סטיישן והם היו בטוחים שזו וולבו. הסעתי אותם לנהריה לגלידה בגעתון. הם לא עזבו אותי כל השבוע. מיותר לציין שהבת שלהם נראתה די נחמדה אבל לא הבינה מילה באנגלית (או עברית) נפרדנו בחוסר קומוניקציה מוחלט. יצא לי להיות עוד פעם אחת בכפר אחרי השיפוץ (הוספת הבריכה) ובזה הסתיימה הדעה הטובה שלי על המקום שהכרתי ואהבתי. יש לי בסלון ציור משי של הכפר שעשיתי שם בחוג (בחדר מול שרותי הדיסקוטק) וכמובן דיסק עם להיטי הקלאב. גם עלייך הפעיל ה"שף דה וילאז'" את הדוש בבר ?

 

[noa555555]

אם אתה מדבר על מקלחת היין, אז בטח ../images/Emo13.gif

עכשיו אני מתגעגעת לחרוזים האלה הלבנים חומים ושחורים, בגללך. איזה כיף לשלם בחרוזים בבר. היה יקר, אין ספק, אויש השמש האינסופית הזאת, איך נשרפנו שם חחחחחח. מי חשב בכלל על קרם הגנה? השמש הזו כל הים עשתה חופשי היי מוחלט בנשמה. היין, הכל. אגדו.. ובא לי על האוכל הטעים , אפילו על התור למתחם האוכל . הכל בלי גגות. גם המקלחות. בקושי בקאזות היו. אני אפילו זוכרת התקף אלרגיה חריף שחטפתי שם, יו איך נזל לי האף. אבל השמחה נצחה אפילו את ההתקף בסוף

(איזה חוסר מודעות לאלרגיות היה אז, אפילו לא חשבתי שאפשר לקחת אנטיהיסטמין, נו באמת. לא היה לי בכלל). אני רוצה שוב

עכשיו בגללך אחלום על המקום הלילה, בטוח. אולי זה לטובה. אולי נקים את הכפר ביחד?? תמיד חלמתי לעבוד במועדון הים התיכון. זה נראה לי כמו חלום חיי כשהייתי צעירה כל כך. הריקודים למעלה בדיסקוטק בין החורבות. אוחחחח אוף.אוף.

 

[שוב מתחילה מחדש]

אתה יכול לא להסכים עם המוצרים שלהם

אבל אני אשמח אם לא תשתמש במילה זבעול או כל הטייה אחרת, כדי לא לחשוף גם את אריאלה ואותי לתביעת לשון הרע. ביקורות ענייניות תמיד מתקבלות בברכה

 

[אריאלה פיקסלר אלון]

../images/Emo45.gif מסכימה.

 

[kdr]

למה התכוונת ?

אין יצרנית זבל בשם זבעול ? אז זה סטארטאפ ? אני אקים כזו חברה, או שבעצם היא קיימת כבר. חבל, רציתי לפרסם כאן. הפסדתן ! ראי תגובתי למכשפה היקרה והאהובה.