ועוד כמה נקודות
בין התגובות כאן חסרות כמה תובנות חשובות יותר (מבלי להתיחס לעובדה שהמסר במודעה הוא שיא הבנליה והעיצוב רע). בתחום הסיגריות אין פרסום של החברות (היצרניות) ולא במקרה. דובק, כמו פיליפ מוריס, בי.איי.טי ודומיהן לא מפרסמים את עצמם אלא את מותגי הסיגריות, כי נאמנות הצרכנים הקיצונית בשוק זה, שייכת למותג. אנשים מעשנים גולף או נובלס ולא דובק. אחרי מעשנים מרלבורו לייטס ולא פיליפ מוריס. מעבר לכך - אם מדובר על מודעה בשבחי העישון בכלל - מה הופך את דובק למובילת המאבק? צריך איזה רציונל מאחורה. נקודה נוספת, שייכת להסבר - מהו קריאיטיב. מותגי סיגריות רבים אומרים בעצם שהם חלק מהחיים. הם אומרים ומנסים להתחבר לחיים של קהל המטרה שלהם. אם באמצעות ויז'ואלים מתחום העולם או עולם הפנטזיה של הצרכן ואם באמצעות פעולות שיווקיות כמו מרלבורו אדוונצ'ר, קאמל טרופי ואפילו מבצע מלך הקאלט של נובלס שרץ עכשיו בתפוז. המודעה כאן למעלה עושה המחשה גרפית פשטנית ורציונלית (כביכול) למשפט שנתן הפלנר חסר המעוף.שום טוויסט, שום הברקה ושום התכווננות לקהל מטרה. ואגב - אם קהל המטרה שבבריף הוירטואלי הוא "כל המעשנים" (חיילות וקשישים, יאפים צעירים ונשים קשות יום) - ילך נא איש הקריאיטיב למנהל הלקוח ויגיד לו - זה בריף מחורבן. אנא, חזור ללקוח ותן לו לעבוד עוד קצת. סליחה על הטקסט הארוך. אני חייב סיגריה