פרסומות

[nutmeg]

פרסומות

אמש - נאלצתי לראות את תחרות נולד לרקוד. בנזוגי שיחייה מאוד אוהב ריקוד אז לפעמים מקריבים... אבל לא על זה רציתי לדבר. בתור מי שבדרך כלל לא צופה בטלויזיה, אלא אם מדובר בדברים ספציפיים שסימנתי לעצמי לראות, תהיתי אתמול איך אנשים שורדים הצפה של פרסומות כזו מאסיבית, והאם זה אפקטיבי בכלל. ונניח שהתרגלתי, או פיתחתי איזו עמידות קוגניטיבית לקצב שמכתיב לי ערוץ 2: בין 15 ל-20 דקות שקשורות לתוכן הרלוונטי של התכנית, 9 דקות של פרסומות ועוד 30 שניות סיגנל של התכנית שמאותת לי לחזור ולהתרכז שוב... אני תוהה: האם לדעתכם הצפה כזו היא בכלל אפקטיבית לגבי המפרסמים? (אין לי ספק שהיא אפקטיבית לגבי מימון התכנית, אבל לא זו השאלה) האם אתם זוכרים פרסומות? האם אתם שמים לב אליהן בהיבט הצרכני? כלומר, האם אתם אשכרה מוצאים את עצמכם מפנים זמן בסדר היום שלכם לקנות איזה מוצר שעד אתמול לא ידעתם עליו? האם זה משפיע עליכם בהיבט הצרחני? כלומר, האם אתם מאלה שמשתיקים את השידור בעת הפרסומות ועושים דברים אחרים? אם כן - איך אתה יודעים מתי לחזור? ולאלה שיודעים בדיוק מתי לחזור, אני תוהה אם טווח הקשב ביום יום שלכם מושפע מההכתבה של 20 דקות ריכוז וכמה דקות הפסקה. דברו איתי!

 

[טופז2]

הנה אני מדברת איתך

מנקודת מבט אישית זה מאוס ביותר, גורם (לי) דוקא לחוסר אמון במוצר ויוצר אנטי שלא משאיר בזכרון דבר. ערה לאסטרטגיות הפרסומיות השונות: שטיפת מוח, טפטוף לתת מודע, פרסומות רגשיות שפונות בעיקר לצרכים פסיכולוגיים = מתכונת למוצרים לילדים או כאלה רציונליות הפונות בעיקר לצרכים התועלתיים = דגש על מחיר המוצר. לפעמים מנסים לשלב הומור עם השוואת מחירים וכד', או פרסומות מיניות ש"מן הסתם" תוחלת החיים שלהן הארוכה ביותר. (שמת לב לנטיה להשתמש לפעמים במין בצורה בוטה גם אם אין קשר למוצר? והאם אז זה משכנע?) רמת הזכרון מפרסומות נראית לי נמוכה מאד. אולי פרסומת עם מסר שלפיו עלול להיגרם לצרכן הפסד כתוצאה מאי שימוש במוצר כלשהו תשפיע כך או אחרת כן... אבל היום עם חדירת מכשירי וידאו דיגיטליים המאפשרים לצופים לדלג על הפרסומות, מפרסמים מתמודדים עם מציאות שמשתנה במהירות. הטלוויזיה הופכת ממדיום ליניארי ופאסיבי של בטטות-כורסא למדיום אינטראקטיבי של צופים פעילים, שיכולים לא רק לזפזפ עם השלט, אלא גם לקבוע כיצד ומתי יצפו בתכנים.. ההתפתחויות האלה לדעתי מבשרות על שקיעת מודל הפרסום המסורתי. מה שלא יהיה, פרסום טוב למוצר גרוע יגרום לו בבטחון למות מהר יותר, כי יותר אנשים יקנו את המוצר.

 

[nutmeg]

דיברת על התוכן

של הפרסומות - אני דיברתי על הריתמוס. 15 דקות תוכן, 5-9 דקות פרסומות, 30 שניות אות מיקוד - וחוזר חלילה. יש לי הרגשה, כמובן לא מבוססת, שמשתמשים כבדים של ערוץ 2 (אם יש כאלה) גם מושפעים מהריתמוס, לא רק מהתוכן.

 

[טופז2]

נכון, צפוי שהריתמוס ישפיע רגשית

= המחזוריות הצפופה משפיעה על הרגישות הנפשית. וגם על הצד האינטלקטואלי: על המחשבה, התפיסה וההיגיון. זו "עבודה" מכוונת מאד לנסות לשתול או לשנות התנהגות ועמדות אצל הצרכנים - ובכמה חזיתות. הכל הוגן מבחינת המפרסמים.

 

[נץ666]

אחד היתרונות הבודדים של הכבלים

ואני מחזיק אצבעות שהרגולטור שלהם לא יאשר להם, הוא היעדר פרסומות. כך ערוץ 2 - אאוט, ערוץ 10 - אאוט, ערוץ 11 - אאוט[כי הוא משעמם] חדשות - אינטרנט ועיתונים.

 

[תם ונישלם]

היום ערוץ 11 עולה באיכות תכניו

על 10 ו22. מוזר אבל זו עובדה, לפחות בעיני.

 

[נץ666]

לא יודע, כל פעם שאני צופה- משעמם

 

[mucool2]

העובדה היא בעיני המתבונן...

 

[ixmix]

ולהלן לוח השידורים:

בלי לדבר יותר מדי על עשרות מיליוני הדולארים (!!) שהועברו למכבי "עלית" תל אביב מכספי משלם המיסים... הנה לוח השידורים שאתה מוצא כה מעניין (שידורי הערב בערוץ הראשון): זמן אוויר (תכנית תרבות אקטואלית יומית, בהפקה של שקל וחצי). מבט (תכנית חדשות קצבית להפליא, עם מנחים צעירים וכתבות עומק). מתמורפוזה (סיפורן של נשים שעברו אונס וגילוי עריות, בילוי מענד לשעות הערב). משב רוח (תכנית שעוסקת בהשפעות המלחמה על היצירה הישראלית, בהנחיית יואב גינאי שמבין בהשפעות המלחמה על היצירה. השלמה משעשעת לתכנית על האונס מקודם). מהיום למחר (יומן חדשות טרחני, מלא בכתבות יעני-עומק שלא נכנסו למבט בשל שיקולי עריכה ובדיוני כמו-תרבות שלא הצליחו להיכנס לתכנית התרבות היומית). משפחת סימפסון (בשביל זה אכן שווה לראות ערוץ 1).

 

[אלי ו.]

רק בשבילך (כל השאר לא להכנס!!)

http://www.tv-links.co.uk/index.html לצערי עדיין ללא כתוביות בעברית.

 

[ixmix]

אתה לא נורמלי.

הרגע הרסת לי את השינה לילה הקרוב (לפחות). תודה.

 

[mucool2]

איזה מזל שלא נכנסתי..

 

[תם ונישלם]

אחד לאחד - אם תשווה אחד לאחד למזבלה

הקרויה ערוץ 2 באותן שעות, של תוכניות מסחריות שכולן פרסומת סמויה ודיבור למכנה המשותף הירוד ביותר. עדיין עדיף ערוץ1

 

[גנגי]

זה פסק זמן מצוין

לפיפי, לקפה, ושוב לפיפי של אחרי הקפה.

 

[nutmeg]

כמה פיפי יש לך?

או יותר נכון: "שיואו! כמה מהר עובדות הכליות שלך!"

 

[אלי ו.]

פעם קראתי שלפני קופסאות הנילסן

הדרך למדידת רייטינג של תכניות טלויזיה היתה בדיקת צריכת המים בזמן פרסומות.

 

[מוגג]

נכון.

 

[שרוֹן]

המים של הניאגרה, או של הקפה?

 

[אלי ו.]

אני לא חושב שיש דרך לבדוק

אבל מן הסתם כמות מי הניאגרה גדולה יותר והשפיעה יותר. באופן פרדוקסלי שיטת הדירוג הזו בדקה מי צפה בפרסומות בעזרת בדיקת כמה אנשים לא צפו בפרסומות.

 

[מוגג]

השיטה בודקת

מי צופה בתכנית, לא בפרסומות. אלה שאסלתם היתה סתומה צפו

בפרסומות.