פרסום מחקר ב"וואלה"

  • פותח הנושא r66
  • פורסם בתאריך

r66

New member
פרסום מחקר ב"וואלה"

תוספי מזון המצויים בחטיפים מתוקים ומלוחים עשויים לגרום לפעלתנות יתר (היפראקטיביות) או התקפי זעם בקרב ילדים - כך עולה ממחקר שנערך לאחרונה בבריטניה. מהמחקר, כפי שדווח בבי.בי.סי, עולה כי תופעות אלו עשויות להשפיע על אחד מכל ארבעה ילדים. המחקר מתבסס על דיווחים של הורים, לאחר שילדיהם שתו או אכלו מוצרים שהכילו תוספי מזון, המצויים בחטיפים פופולריים כמו משקאות תוססים, טוגנים וסוכריות. עם זאת, מומחים המעיטו בערך הממצאים מאחר שלטענתם, לא מדובר במחקר מדעי. החוקרים ניתחו את השפעותיהם של חמישה סוגי תוספי מזון על 277 ילדים בני 3. בין התוספים שנבדקו: צבעי המאכל טרטזין (E102), קרמוזין (E122), והחומר המשמר נתרן בנזואט (E211). תוספי מזון אלו ניתנו לילדים במשקאות. המינון ניתן ברמה הזהה לזו שנמצאה בחטיפים המזון הפופולריים שנבדקו. לדברי החוקרים, ההורים דיווחו על שינויים משמעותיים בהתנהגותם של ילדיהם, לאחר ששתו את המשקאות. לדברי החוקרים, למעלה מ-200 משקאות ומאכלים הפופולריים בקרב ילדים, מכילים לפחות אחד מתוספי המזון שנבדקו במחקר. "כמעט 40 אחוז מהמאכלים והמשקאות המיוצרים לילדים מכילים תוספי מזון", אמרה אנני שיילי, תזונאית שהשתתפה בהרכב צוות החוקרים. לדבריה, "היצרנים משתמשים בצבעי מאכל כדי שהמוצר ייראה מושך יותר לילדים. תוספים אלו קיימים כמעט בכל החטיפים הפופולריים". "שיטת המחקר לא טובה מספיק" למרות הממצאים שעלו מהמחקר, תזונאים טוענים כי לא נמצאה בהם כל הוכחה או עדות שתומכים בהוצאת תוספי המזון לשימוש במאכלים. "הממצאים שעולים מהמחקר הם כלליים מדי, ולא מעובדים מספיק. אומנם התקבלו לא מעט ממצאים, אך תזונאים כבר פסלו בעבר מחקרים דומים לזה, משום ששיטת המחקר שנבחרה לא היתה טובה מספיק. וכך גם במקרה זה - קשה להוכיח סיבתיות. המחקר, לטעמי, לא מוכיח בצורה ברורה קשר בין היפראקטיביות לתוספי המזון", אמר אחד התזונאים שהתבקש להגיב על ממצאי המחקר. לדברי יצרנית אחת מחברות תוספי המזון, "כל המוצרים שלנו עומדים בבדיקות מחמירות ביותר של בטיחות, בטרם הם יוצאים לשוק. מבחינתנו - אנחנו עומדים בתו התקן שנקבע בבריטניה". התזונאים ממליצים להורים, שאם הם אינם רגועים בקניית מוצרים שבהם יש תוספי מזון - ירכשו מוצרים אלטרנטיביים שיענו על טעמם של ילדיהם. "יש מגוון מוצרים בשוק, זוהי בפירוש בחירה של ההורים".
 

zivadina

New member
מעניין מאוד ונכן לגבי בני.

אני גיליתי שהפריחה שהופיעה אצל הבן שלי מגיל 4 , פריחה שנקראת "אטופיק דרמטיטיס", הייתה אחרי שאכל/שתה מזון עם צבע המאכל E122 . הגילוי הזה גרם לי להקפיד לא לקנות את המזון עם הצבע הנ"ל, ובזאת נפתרה הבעיה , וחזרה בכל קיטנה או ביקור אצל סבא וסבתא , כאשר לא הקפידו על הנתון הזה. מסקנה: תמיד טוב לקרוא מחקרים, ולבדוק אם הם מתאימים לנו. ושישברו המדענים את הראש בדבר התקפות והמהימנות של המחקר.
 

דליה.ד

New member
דיאטת פיינגולד

ב1973 טען פרופסור לאלרגיה, ד"ר פיינגולד שיש קשר בין דיאטה והיפראקטיביות. הוא פנה לאמצעי התקשורת עם התיאוריה הבלתי מוכחת הזאת וטען שתוספי מזון מלאכותיים וכן הרבה חומרים טבעיים (כמו קקאו וסוכר לבן) מעלים את ההיפראקטיביות ביחס ישר לתוספי המזון המזהמים את האוכל. בעקבות ההודעות הללו החלו לחקור את זה בארצות הברית. בשנות ה80 בארה"ב חשבו הורים כי דיאטה היא הטיפול העיקרי בהיפראקטיביות, התרופות ושאר הטיפולים נדחקו לשוליים. לפי פיינגולד צריך להוציא מהמזון לא רק תוספי מזון מלאכותיים אלא גם לוותר על שוקולד, קולה, צבעי מאכל וכן חומרים משמרים טבעיים (מהטבע) ולכן יש בעיה עם מאכלים בשריים. הוא טען גם להשפעה מזיקה של משחת שיניים ונוזל להדחת כלים. דרך אגב יש סתירות בדיאטה הזאת. הוא המליץ למשל על מיץ אננס כמיץ בטוח ומחקרים הראו שבמיץ כזה יש חומרים משמרים טבעיים. כיום יש הרבה דיאטות הימנעות, על פיהם הילד צריך להימנע מכל המאכלים העלולים להזיק, אלו דיאטות חמורות העלולות להזיק (מותר לאכול רק לחם בשיטת ייצור מיוחדת ומיץ אגסים...) והן מותרות למספר שבועות בלבד. בכל מקרה, אם בחרתם דיאטה מסוימת היא חיבת להתבצע בהשגחת רופאים ודיאטנים המתמחים בתחום הזה. על פי מחקרים שנערכו ע"י הקונגרס האמריקאי, הדיאטה שיפרה את הרגשת ההורים והילדים. אבל רק אצל עשירית מהילדים שהיו במחקר היה איזה שינוי בהתנהגות. אצל 90% מהילדים - לא היה שינוי!!! בכל מקרה, עדין אין הוכחה להשפעות משמעותיות על adhd בכל המדדים. יכול להיות שיפור קל בהתנהגות אך לא יהיה שיפור באימפולסיביות בחוסר קשב, והתובענות המוגברת (שלא לדבר על שמירת קשב לטווח ארוך, בעיות ארגון, התמדה במשימה וכו´). דיאטות הימנעות מביאות לשתועלת כל שהיא רק לעיתים רחוקות. "קשה להורים היום, שירותי הטיפול והאבחון בadhd סובלים מחוסר משאבים ועומס יתר. גם כאשר הטיפול ניתן , ילדים רבים מתקדמים בקצב איטי מאוד, ובזמן זה ההורים המתוסכלים נתפסים לכל אפשרות המציעה להם סיכויים. הדיאטה ממלאה תפקיד קטן בטיפול בadhd, קטן מכפי שמסופר באגדות פופולאריות. adhd לא נגרם מעולם על ידי מזון, אם כי אצל מעט מאוד ילדים, גם בעלי adhd וגם אחרים, יש מזונות המגבירים את הפעלתנות ואולי גם את הרגזנות. נראה כי אין הוכחות רבות לדעה שדיאטה משפיעה במישרין על הקשב, האימפולסיביות או על התובענות. לא הוכח שהסוכר גורם להתנהגות רעה. אם ההורים רוצים לנסות דיאטה כלשהי, תמיכתנו נתונה להם, אבל אנחנו מייעצים לעשות זאת כיאות בהשגחת רופאים או דיאטנים המומחים לנושא. אין למנוע מהורים מלנסות כל שיטת ריפוי שירצו. אנחנו רק מבקשים לנסות קודם את הטיפולים שנחקרו היטב והוכחו כיעילים, לפני שפונים לטיפולים שתועלתם שנויה במחלוקת" ("להבין ולטפל בadhd , ד"ר כריסטופר גרין וד"ר קיט צ´י, בהוצאתשמעוני הוצאה לאור 2001 ע"מ 142-143).
 

thevil

New member
דיאטת פיינגולד

לי אמרה פרופ´ גרוס משערי צדק שבארה"ב הפסיקו להשתמש בדיאטת פיינגולד משום שהיא הוכחה כלא יעילה לילדי ADHD, וזה אחרי שרופא הילדים המליץ עליה והשתמשנו בה במשך מספר חודשים (ארוכים, יש לציין) שלא הועילו לילד.
 
למעלה