פרסום הבלוג-עזרה

[הר הקסמים]

זה הדבר הכי מבאס שאפשר לעשות!

אני בעד לבקר ולהגיב. אבל למה להכניס אנשים למחוייבות? זה סתם לא נעים. אם בעל הבלוג ירצה, הוא ייכנס. לא צריך לדחוף לבנאדם את עצמך בכוח.

 

[Your sweet87]

אם צריכים מגיבים, הם יגיבו ככה

 

[ayala26]

מה זאת אומרת "צריכים מגיבים"?

 

[Your sweet87]

לא כולם חייבים להגיב בבלוג שלך

 

[השרוט ממליץ]

בואי נגיד את זה ככה

כשאני רואה בסוף התגובה "בלוג יפה מוזמן לשלי" אני מבין שהבן אדם הגיב כדי שאכנס לבלוג שלו ולא כי באמת הזזתי לו. עוד לא יצא שביקרתי בבלוג של אחד כזה.

 

[mary lou]

אולי שווה לחקור את זה../images/Emo35.gif

אני אישית גם חושבת שעדיף בלי ההזמנה בסוף, כי זה נותן הרגשה מאוד אינטרסנטית מצד המגיב אבל היא ממש לא הראשונה שנכנסת בעיקר כשמזמינים אותה [אני מצטערת שאני שוב עושה את ההפרדה אבל] זה דווקא מאוד נפוץ, בעיקר אצל הצעירים בישרא. אני מניחה שזה תלוי בסביבה, באיך אתה תופס את הבלוג, את התגובות ואת הקוראים. בסך הכל, כדי להשיג את הכניסה צריך להזמין בסוף התגובה בלוגרים כמו Your sweet87 ולא להזמין בלוגרים כמו הרוב בשרשור פה (לתת להם לעשות את השיקול). התשובה לשאלה "האם להמליץ?" היא בקיצור רק פונקציה של מי אתה רוצה שיכנס. סטטיסטית אני *חושבת* שהרוב מעדיפים בלי ההמלצה.

 

[Your sweet87]

ואני אף פעם לא רושמת דבר כזה

 

[ayala26]

לא הבנתי

את אמרת "אם צריכים מגיבים הם יגיבו ככה" מי צריך מגיבים? זה שמגיב בבלוגים של אחרים וכותב "בואו לבקר אצלי" הוא צריך מגיבים בגלל זה הוא מגיב ככה? למה הוא צריך מגיבים? לא הבנתי את עניין "הצורך במגיבים"

 

[Your sweet87]

תשובה

אותו הגולש שמגיב ככה בבלוגים אחרים לא מכריח את האחרים להגיב אצלו.

 

[ayala26]

אה הבנתי

אבל זה ברור שהוא לא מכריח אבל זה כן מחשיד שזו הסיבה שהוא הגיב בבלוג. אני עוד לא נתקלתי בתגובות כאלו בכלל בבלוג שלי כך שאני לא יודעת 100% להגיד שלא הייתי מבקרת בבלוג שלו רק בגלל ההזמנה הישירה מדי אך כשמישהו חדש מגיב אצלי בעניין אני מבקרת אצלו - לא מתוך הכרת תודה אלא מתוך סקרנות ועניין. לפעמים מעניין לי ואני נשארת.

 

[Your sweet87]

הבנתי

 

[TaxiMedia]

אני אנסה להמשיל לך את זה

להשאיר בסוף ההודעה שלך הערה "מוזמן לשלי..." זה להאכיל בכפית, יענו ג. יפית. להשאיר לבלוגר את ההחלטה אם אתה מספיק מסקרן אותו זה קריאטיב, יענו תיצור סקרנות.. עוד דבר, לומר משפט כזה בסוף זה סגנון של איש מכירות מן הסוג הנחות שאומר לך בסוף כל משפט "אם לא תקנה המחיר יעלה..."

 

[mary lou]

אוקי, (זהירות, ארוך)

זו כתבה שכתבתי בנושא, התפרסמה בעיקרון לפני שבועיים. אני מביאה את הגרסא ללא העריכה. תעשו עם זה מה שאתם רוצים

שיטה מספר 1 על שם צבר. או: בלוג עושים באהבה. אמונה טפלה מסתובבת לה בין בלוגרים על פיה הכותב כותב למענו, בשביל עצמו ובשביל להביא לידי ביטוי את האמנות שבו. הסברה אומרת שזו דרך בטוחה להבאת קוראים מפני שאם אתה כותב מה שאתה אוהב סביר להניח שגם הקהל שמורכב מבני אדם כמוך ימצא עניין בכתוב. על פי שיטה זו הכתיבה צריכה להיעשות באהבה, בחיבה או לפחות במינימום של סימפטיה לנושא הרשומות. אם אתם דווקא סובלים בכל רגע מרגעי ההקלדה נסו לחשוב על הדברים בבלוג שכן מצליחים להוציא מכם חיוך כמו מחמאות עתידיות שיתקבלו על התוצאה הסופית. אם לא תיהנו מהבלוג שלכם אף אחד אחר לא ייהנה ממנו. שיטה מספר 2 על שם המורה ללשון והבעה. או: אליעזר בן יהודה שליטע!!111 אם יש דבר אחד שיכול לגרום למאות קוראים לפסול בלוג על הסף הרי שמדובר ברצח אכזרי של כללי כתיבה הבסיסיים. הבלוגים, כמו גם כל דבר אחר שאנחנו כותבים באינטרנט, נהנים משפה עשירה בשגיאות שפה מכוונות ולא מכוונות. חייבים להודות שיש בזה חן מסוים, במשיכת אותיות קצרה ובהוספת האות ע` גם כשהיא לא ממש קשורע, אבל הגזמה בשגיאות תהפוך את הקריאה בבלוג שלכם לבלתי אפשרית ומתסכלת והקוראים פשוט יוותרו על התענוג המפוקפק. למען האמת זה די פשוט, נסו לאיית נכון, לנסח משפטים הגיוניים, חלקו את הטקסט לפסקאות ברורות ואל תתעלמו מקיומם של סימני הפיסוק. גם מבחינת העיצוב נסו להקל על הגולשים שלכם בעזרת צבעים קריאים, הדגשות ואנימציות במינון נמוך. השתדלו לשמור על קו שמייחד אתכם אך זכרו לא להגזים. מיוחד, מיוחד אבל אתם לא רוצים ליצור רושם של ילדים קטנים והיפראקטיביים. שיטה מספר 3 על שם ג`יי קיי רולינג או: עם הכותרת הנכונה הם יקראו הכל הדבר הראשון שקוראים בבלוג שלכם הוא הכותרות. על פי הכותרת מחליט הקורא אם בכלל לטרוח ולהקליק לכניסה או לעבור הלאה ולכן יהיה זה הגיוני להשקיע בה קצת יותר מחשבה מאשר בכל משפט סתמי אחר. שם הבלוג, הכותרת הראשית שתלך איתכם תמיד, חייב להיות ייחודי עבורכם. שם סתמי כמו "הבלוג של ענבלי" יביא מעט מאוד כניסות באופן יחסי וענבלי תישאר בודדה ומתוסכלת. כשבוחרים כינוי או שם לבלוג כדאי לבחור משהו משעשע או מתחכם אבל גם לזכור שהשם הזה ילווה אתכם עוד דרך ארוכה וכדאי שלא יפוג תוקפו. אף אחד לא רוצה להישאר תקוע בעוד שנתיים עם שם בעל תהילה זמנית כמו "יונתן שפירא". לאחר שבחרתם שם הבלוג ואת תיאורו הגיע זמן להביא לחלל העולם הווירטואלי רשומות משלכם. ושוב, כדאי לשים לב לבחירת הכותרת. כותרת צריכה להיות קצרה מספיק כדי שאנשים יטרחו לקרוא אותה, פרובוקטיבית מספיק כדי שאנשים ירצו לקרוא את המשכה, קשורה מספיק לנושא כדי שהקוראים שלכם לא ירגישו מרומים וירצו לחזור והכי חשוב, לא באנגלית. זו שפה מגניבה, חצי עולם משתמש בה אבל כל עוד אתם מפרסמים בבמת בלוגים עברית דעו שכותרות בשפה זרה מושכות הרבה פחות קוראים. כותרת באנגלית תהלום אך ורק רשומות באנגלית ואז כמובן, כמעט ואף אחד לא באמת יטרח לקרוא אותן. שיטה מספר 4 על שם דץ ודצה או: דעו את קהל היעד שלכם. לכותב בלוג בישראל יש המון במות אפשריות שבהן הוא יכול לפרסם. הבמות הגדולות ביותר הן "ישראבלוג" ו"תפוז" ולצידן מככבות עוד המון במות קטנות יותר ובניהן "בלוגו", "רשימות", "בלוגלי" ו"בלוגים". בחירת בית עבור הפוסטים שלכם היא החלטה לא כל כך פשוטה בעיקר בגלל הגולשים השונים בכל אחד מן האתרים. בבמות הקטנות יותר אמנם פשוט יותר להתפרסם, מספיק שתכתבו רשומה פעם ביום-יומיים והנה אתם כבר מוקפצים לרשימות הבלוגרים הפעילים ומככבים בדף הראשי עשרים וארבע שעות ביממה. עם זאת, גולשים בודדים מגיעים לאותו דף ראשי בכל יום וכך קורה ששוב אתם שקועים באנונימיות גמורה כשאף אחד לא באמת קורא אתכם. בבמות הגדולות יותר הדף הראשי אמנם יקנה לכם מאות קוראים פוטנציאלים אך הכניסה אליו תהיה קשה בהרבה. כל בלוגר צריך להכיר את המקום שבו הוא חי וכותב, את מאפייני המקום ואת מנהגי התושבים. בתפוז למשל, יקדמו רשומות רציניות יותר שעוסקות באקטואליה בעוד שבישראבלוג יבחרו דווקא ברשומות המצחיקות והקלילות שהביאו המוני תגובות. בתפוז הבלוגים המובילים הם אלו בעלי העיצוב הנקי ואילו בישראבלוג רוב הפעילים השקיעו כסף בפרו ואת הנשמה בעיצוב מקושקש. בתפוז סטטיסטיקה יומית של 500 כניסות נחשבת לאירוע כמעט חד פעמי אצל מרבית הבלוגרים ואילו בישראבלוג תשעה מליון זה באמת לא כסף, זו סטטיסטיקה ממוצעת של ה"פעילים במיוחד". בכל במה צריך לדעת איך לפנות לקהל, מה הוא ירצה לקבל ולמה אפשר לצפות ממנו בתמורה. רשומות שיצליחו באתר אחד לא בהכרח יצליחו באתר השכן ועל כן כדאי לבחור את המקום שהכי מתאים לסגנון שלכם ולהתאים את עצמכם לדרישות הקהל. [ההמשך בהודעה הבאה, אין מקום]

 

[mary lou]

המשך...

שיטה מספר 5 על שם בנימין נתניהו או: שמרו על קשר תמידי עם הקהילה בלוג הוא דרך מקובלת ליצור קשרים ולהכיר חברים חדשים. האנשים שאליהם אתם פונים בפוסטים הם גם הקהל המבוקש, גם חברים פוטנציאליים וסביר להניח שגם בלוגרים בעצמם. כדי לגרום לאותם אנשים לקרוא בבלוג שלכם אתם חייבים להקריב מעצמכם מעט ולקרוא אצלם. הביטו לרגע ברשימת הבלוגרים המצליחים ביותר בשנה האחרונה, רובן ככולן דמויות חזקות בבלוגספירה, דמויות מוכרות עם המון חברים טובים. הסיבה לכך היא שלא משנה כמה מעולה תכתבו, אם לא תרדו אל העם ותתחברו עם הקוראים אף אחד לא ימשיך לקרוא אתכם לאורך זמן. כשאתם פותחים את הבלוג נסו לכוון גבוה ולהתחבר מהתחלה לבלוגרים בעלי ההשפעה. שיטה טובה ליצור קהל וחברים היא לקרוא את הפוסטים שלהם ולהגיב תגובות שקשורות לעניין. הבלוגר יראה שייחסתם חשיבות למה שהוא כתב, ירצה לראות מי אתם ויכנס לבלוג שלכם. גם בלוגרים אחרים שיראו את הכינוי שלכם מופיע בתגובות יתחילו להכיר אתכם לאט לאט ויתעניינו גם בבלוג. לאחר שרכשתם חברים בלוגרים שאתם באמת אוהבים את מה שהם כותבים אפשר להחליף קישורים ולפרסם אותם אצלכם בתמורה לפרסום שלכם אצלם כך שכולם יחיו בהרמוניה מושלמת ובסטטיסטיקה מחמיאה. שיטה מספר 6 על שם הטלוויזיה החינוכית או: איכות היא לא מילה גסה קמתם בבוקר עם תחושה חזקה שהגיע זמן ל15 דקות התהילה שלכם. כתבתם פוסט מעולה ועם כל הצניעות והענווה אתם מרגישים שאחרים פשוט חייבים לקרוא אותו. לא מעט פעמים תוכלו לעזור לעצמכם בהגשמת הציפיות בעזרת כמה מילים פשוטות והמלצה ספציפית על הפוסט בפורומים, קומונות ואתרים מתאימים. לדוגמא אם כתבתם רשומה על תוכנית טלוויזיה, פרסום בפורום שעוסק באותה תוכניות יביא לכם קהל שבאמת מתעניין בנושא המדובר. בנוסף, לא כולם מודעים לכך אך בתפוז קיים פורום "הבלוגיה" שבו תוכלו להמליץ בכנות על רשומות מיוחדות שלכם או של אחרים ומשם בדרך כלל נבחרים מומלצי היום וגם הפוסטים שמגיעים לדף הראשי. דרך נוספת לפרסם את הבלוג היא באמצעות קישור תמידי בחתימה שלכם בכל מיני פורומים. אפשרות אטרקטיבית לא פחות היא לשלוח מייל למעריב לנוער ואולי להופיע ברשימת הבלוגים שאסור לפספס. כשאתם ממליצים על עצמכם חשוב מאוד לא להמליץ סתם אלא רק על הדברים הטובים באמת. אם תמליצו על רשומות שלא באמת יכולות להיכנס לדף הראשי אתם מסתכנים בכך שאף אחד לא ייקח ברצינות את ההודעות שלכם. שיטה מספר 7 על שם פריס הילטון או: זה באמת הפרסום שאתם רוצים?! יש לא מעט דרכים שפלות לגרום למונה הכניסות שלכם לנסוק אל על בקצב מסחרר. ישנן הקפצות הפוסטים השנויות במחלוקת, הפרובוקציות למשיכת תשומת לב, תגובות כמו "בלוג יפה, מוזמן לשלי" וכל מה שמכיל בתוכו את המילה "פוסטמונות". אפשר לשקר, אפשר לגנוב תוכן מאחרים ואפשר גם להתחנן לאנשים שיכנסו לבלוג שלכם. כולן דרכים קיימות שבלוגרים משתמשים בהן אבל המשותף לכולן הוא שהן מספקות היי רגעי בלבד. בחצי השעה שאחרי הקפצה מונה הכניסות שלכם יעלה אבל בעתיד אנשים ידעו שאתם מקפיצים פוסטים, ימנעו מכניסה לבלוג שלכם ויבטלו מנויים. רק למקרים קשים בלבד כשאתם נואשים לתשומת לב ואין ברירה. שיטה מספר 8 על שם ג` יפית או: לפעמים המטרה מקדשת את האמצעים אם ניסיתם את כל שבע השיטות הקודמות ונשארתם אנונימיים כמו בהתחלה כנראה שהבעיה רצינית משחשבנו ודורשת אמצעים קיצוניים יותר. נסו לתלות שלטי חוצות, לחלק פלאיירים לאנשים ברחובות, הוציאו פרסומת בערוץ 22 ואל תשכחו שגם הפרסום ברדיו עובד. כמעט בטוח שפנייה אישית לכל אחד ואחד מתושבי ישראל יגדיל במעט את כמות הקוראים שלכם. ואם לא, שכנעו את עצמכם שזה לא אתם, זה הם. האשמה כולה היא בגולשי האינטרנט שפשוט עוד לא הבינו את הגאונות החבויה בכתיבה שלכם. נאמ, וזהו

 

[השרוט ממליץ]

סמאללה פרפרית תהיי בריאה ../images/Emo122.gif

אחר כך אקרא הכל אני במטיח

(תגובה יפה מוזמנת לשלי

)

 

[השרוט ממליץ]

פרפרה*

 

[mary lou]

חח אפשר גם פרפרית ../images/Emo204.gif

|מחכה לראות מה אתה חושב|

 

[השרוט ממליץ]

טוב קראתי

באמת מאמר מעולה כמו שאמרו פה ואני מוצא את עצמי מסכים עם רוב הטיפים, כמובן שלא כולל הטיפ האחרון שהיה הלצה אני מניח[?] בקשר לטיפ הראשון, אני מניח שאם מישהו ממש לא נהנה מכתיבה בבלוג ההמלצה הכי טובה בשבילו היא פשוט להפסיק, לא מבין למה צריך לדחוף את עצמך בכוח לעשות משהו שאתה לא אוהב ולא מתחבר אליו.

 

[דנטל]

כי זה תלוי במניע

הרי אצלי במוצהר אני כותבת בכח ובשביל שיהיה לי כח בחרתי לעשות את זה בפלטפורמה ציבורית ש"תכריח" אותי לעשות את זה. המניע שלי הוא לזכור ובשביל שיהיו לי זכרונות אני חייבת בלוג.

 

[השרוט ממליץ]

מבטיח*

מה יש לי