dirk gently
New member
פרסום אגרסיבי
אתמול בערב ישבתי אני ועוד כמה חברים בפאב האהוב עלינו בקיבוץ אפיקים. האמת שזה הפאב היחיד השווה באזור. כל השאר לא משהו. אבל זה לא הנושא. חברי שתו כל מיני משקאות ואני בחרתי פליין אולד בירה מהחבית. עד כאן הכל טוב ויפה. אפילו התחלנו להתווכח על עובדות מעניינות כמו למשל: "איך זה שהתל"ג עולה ואמריקה יורדת?" וגם על כמה דברים משעשעים שברומו של עולם כמו למשל: "למה כדאי לצחוק על השותפות לדירה של דירק?" וגם דיברנו על "למה חולצות כחולות זה מגניב?". הערב הלך דווקא די מגניב. לפתע, בין לגימה לדיבור הופיע בחור צעיר, והניח על שולחננו פלייר. משהו על קורס ברמנים שמאוד שווה לנסות והוא גם מאוד זול יחסית (ואפילו ניתן לשלם עליו מכספי המדינה - כלומר, מהפיקדון שכל חייל משוחרר מקבל מרגע שיחרורו מהצבא, או יותר נכון אחרי 60 יום בדיוק). הרמתי את הפלייר, ואז הבנתי שמשהו מאוד לא בסדר קורה פה. קראתי לאותו בחור ואמרתי לו בנימוס (בעודי מגיש לו חזרה את הפלייר): "תשמע, בחור, אני מאוד מודה לך על הרוח הטובה שלך והכוונות הנפלאות שלך, ואין לי מה לכעוס עליך, כי למעשה אתה לא יודע שאני מאוד מאוד לא מעריך פרסום אגרסיבי שפולש לי לשיחה שלי עם החברים שלי ונכנס לי מתחת לעיניים בזמן שאני שותה מהבירה שלי". החוצפן אמר לי: "אז תסים את זה מתחת לכוס". עניתי לו (כי הבנתי שהוא לא הבין את הנקודה שלי): "קח, תודה רבה לך, תשמור את הפלייר הקדוש הזה למישהו שהוא בור מספיק כדי לאשר לך לפרסם לו בצורה אגרסיבית כזאת במרחב הפרטי שלו". הבחור לא לקח את הפלייר (כנראה פגעתי לו בגאווה או משהו כזה), אז עשיתי את הדבר הפשוט וזרקתי אותו לפח. חברים שלי היו המומים ממני. הם אמרו לי שהגזמתי. אחד מהם אפילו אמר לי: "מה הצעד הבא? אם לא ימצא חן בעיניך שמישהו לובש חולצה כתומה במרחב הפרטי שלך תנסה לתלוש ממנו את החולצה?" ההסבר הפשוט שלי היה, שאם חולצות כתומות היו רודפות אחרי לכל מקום, כך שלא תהיה לי האפשרות לברוח מהן, סביר להניח שהייתי תולש אותן מאנשים. מה דעתכם בעיניין? ומה צריך להיות גבול הפרסום? מתי זה נחשב לפרסום אגרסיבי ופולשני שמתחיל להעיק לנו על החיים? ומתי זה לגיטימי? שלכם, דירק.
אתמול בערב ישבתי אני ועוד כמה חברים בפאב האהוב עלינו בקיבוץ אפיקים. האמת שזה הפאב היחיד השווה באזור. כל השאר לא משהו. אבל זה לא הנושא. חברי שתו כל מיני משקאות ואני בחרתי פליין אולד בירה מהחבית. עד כאן הכל טוב ויפה. אפילו התחלנו להתווכח על עובדות מעניינות כמו למשל: "איך זה שהתל"ג עולה ואמריקה יורדת?" וגם על כמה דברים משעשעים שברומו של עולם כמו למשל: "למה כדאי לצחוק על השותפות לדירה של דירק?" וגם דיברנו על "למה חולצות כחולות זה מגניב?". הערב הלך דווקא די מגניב. לפתע, בין לגימה לדיבור הופיע בחור צעיר, והניח על שולחננו פלייר. משהו על קורס ברמנים שמאוד שווה לנסות והוא גם מאוד זול יחסית (ואפילו ניתן לשלם עליו מכספי המדינה - כלומר, מהפיקדון שכל חייל משוחרר מקבל מרגע שיחרורו מהצבא, או יותר נכון אחרי 60 יום בדיוק). הרמתי את הפלייר, ואז הבנתי שמשהו מאוד לא בסדר קורה פה. קראתי לאותו בחור ואמרתי לו בנימוס (בעודי מגיש לו חזרה את הפלייר): "תשמע, בחור, אני מאוד מודה לך על הרוח הטובה שלך והכוונות הנפלאות שלך, ואין לי מה לכעוס עליך, כי למעשה אתה לא יודע שאני מאוד מאוד לא מעריך פרסום אגרסיבי שפולש לי לשיחה שלי עם החברים שלי ונכנס לי מתחת לעיניים בזמן שאני שותה מהבירה שלי". החוצפן אמר לי: "אז תסים את זה מתחת לכוס". עניתי לו (כי הבנתי שהוא לא הבין את הנקודה שלי): "קח, תודה רבה לך, תשמור את הפלייר הקדוש הזה למישהו שהוא בור מספיק כדי לאשר לך לפרסם לו בצורה אגרסיבית כזאת במרחב הפרטי שלו". הבחור לא לקח את הפלייר (כנראה פגעתי לו בגאווה או משהו כזה), אז עשיתי את הדבר הפשוט וזרקתי אותו לפח. חברים שלי היו המומים ממני. הם אמרו לי שהגזמתי. אחד מהם אפילו אמר לי: "מה הצעד הבא? אם לא ימצא חן בעיניך שמישהו לובש חולצה כתומה במרחב הפרטי שלך תנסה לתלוש ממנו את החולצה?" ההסבר הפשוט שלי היה, שאם חולצות כתומות היו רודפות אחרי לכל מקום, כך שלא תהיה לי האפשרות לברוח מהן, סביר להניח שהייתי תולש אותן מאנשים. מה דעתכם בעיניין? ומה צריך להיות גבול הפרסום? מתי זה נחשב לפרסום אגרסיבי ופולשני שמתחיל להעיק לנו על החיים? ומתי זה לגיטימי? שלכם, דירק.
אז כל מי שעושה עבודתו נאמנה זכאי למילות "ברכה " ממך? תחשוב טוב טוב אצל מי טמונה הבעיה פה.. אצל עושי העבודה או אצלך...