yael just married
New member
פריקת תסכולים...
היי לכולן! נעלמתי מפה לתקופה קצרה כי האתר הזה עושה לי בעיות כל פעם ומעביר אותי לעמוד שגיאה כל פעם שאני מנסה לפתוח הודעה כלשהיא. אני מתוסכלת... אני מרגישה לא בנוח עם המשפחה של בעלי... כפי שכבר כתבתי פעם, אני מאד אוהבת את אמא שלו, הבעיה היא שאבא שלו הוא לא בן אדם סימפטי במיוחד, והאחים הקטנים שלו הם די נודניקים (למרות שגם לי יש אחות קטנה בגיל של אחותו, אז אני די מכירה את זה...) אתמול באו אלינו אבא שלי ואחיותיי, וההורים שלו עם אחיו ואחותו. היה מאד נחמד, אבל אני הרגשתי לא הכי בנוח. אפילו קצת תקועה... שני האבות דיברו, האחיות הקטנות (בנות 12) היו אחת עם השניה, ובעלי ושתי אחיותיי בנות ה-17 ניגנו ביחד (בעלי על הפסנתר, אחות אחת על חליל צד והשניה על קלרינט). מן המתבקש היה שאני אשב עם אמא שלו ואדבר איתה, אבל... לא יודעת... אני מרגישה מן חסימה כזו. אני רוצה לדבר איתה אבל מצד שני אני מרגישה לא נעים ממנה משום מה... ממש קשה לי להסביר מה עוצר אותי. בסוף מה שעשיתי היה לראות טלויזיה בחדר שלנו... אוף.... אני מאד רוצה לתקשר איתה, ואני יודעת שגם היא רוצה, כי היא מדברת איתי ומתעניינת והכל, אבל זה לא שיחות כאלה מעמיקות כי לא נעים לי להתיישב לידה ופשוט להתחיל לדבר שיחה של ממש... ועוד משהו- לפעמים אני מרגישה רחמים כלפיה בגלל האופן שבעלה מתייחס אליה. אתמול למשל הוא אמר איזה משהו שעצבן אותה ואז היא חוטפת קריזות כאלה ואז ממש לא נעים לי להיות בסביבה ואני לא יודעת איפה לקבור את עצמי. אגב, בלי קשר, בעלי סיפר לי שהיא שמה תמונה שלי מהחתונה על השולחן שלה במשרד...
היי לכולן! נעלמתי מפה לתקופה קצרה כי האתר הזה עושה לי בעיות כל פעם ומעביר אותי לעמוד שגיאה כל פעם שאני מנסה לפתוח הודעה כלשהיא. אני מתוסכלת... אני מרגישה לא בנוח עם המשפחה של בעלי... כפי שכבר כתבתי פעם, אני מאד אוהבת את אמא שלו, הבעיה היא שאבא שלו הוא לא בן אדם סימפטי במיוחד, והאחים הקטנים שלו הם די נודניקים (למרות שגם לי יש אחות קטנה בגיל של אחותו, אז אני די מכירה את זה...) אתמול באו אלינו אבא שלי ואחיותיי, וההורים שלו עם אחיו ואחותו. היה מאד נחמד, אבל אני הרגשתי לא הכי בנוח. אפילו קצת תקועה... שני האבות דיברו, האחיות הקטנות (בנות 12) היו אחת עם השניה, ובעלי ושתי אחיותיי בנות ה-17 ניגנו ביחד (בעלי על הפסנתר, אחות אחת על חליל צד והשניה על קלרינט). מן המתבקש היה שאני אשב עם אמא שלו ואדבר איתה, אבל... לא יודעת... אני מרגישה מן חסימה כזו. אני רוצה לדבר איתה אבל מצד שני אני מרגישה לא נעים ממנה משום מה... ממש קשה לי להסביר מה עוצר אותי. בסוף מה שעשיתי היה לראות טלויזיה בחדר שלנו... אוף.... אני מאד רוצה לתקשר איתה, ואני יודעת שגם היא רוצה, כי היא מדברת איתי ומתעניינת והכל, אבל זה לא שיחות כאלה מעמיקות כי לא נעים לי להתיישב לידה ופשוט להתחיל לדבר שיחה של ממש... ועוד משהו- לפעמים אני מרגישה רחמים כלפיה בגלל האופן שבעלה מתייחס אליה. אתמול למשל הוא אמר איזה משהו שעצבן אותה ואז היא חוטפת קריזות כאלה ואז ממש לא נעים לי להיות בסביבה ואני לא יודעת איפה לקבור את עצמי. אגב, בלי קשר, בעלי סיפר לי שהיא שמה תמונה שלי מהחתונה על השולחן שלה במשרד...