סתם עוד בחורה
New member
פריקה
היום בבוקר אמא שלו מתקשרת ומספרת לי שהיא דיברה עם המפקד שלו והוא חולה, לא נלחצתי כי ידעתי שהיא תמיד מגזימה. ב-7 בערב הוא מתקשר אחרי שבוע שלא יכלנו לדבר, הוא אומר שיש לו בדיוק 2 דקות לדבר (אנחנו רגילים לדבר כל יום שעות ופתאום 2 דקות פעם בשבוע...) הוא סיפר שלא טוב לו שהוא לא מרגיש טוב. שאלתי אותו מה קורה, ואז הוא סיפר לי שהוא לא רצה לדבר איתי על זה עד עכשיו אבל הוא לא מצליח לישון בלילות כבר חודש, שהוא פחד שאני אדאג וששולחים אותו לקבן בגלל זה ביום ראשון. אז הוא אמר שהוא חייב לנתק ושהוא אוהב אותי וסגר. השיחה הזו הדאיגה אותי ממש. התקשרתי לאמא שלו, היא אמרה לי שהוא ביקש שהיא לא תגיד כלום אבל יש לו סיוטים בלילות שקשורים לצבא ובגלל זה הוא לא יכול לישון. נלחצתי, אמרתי לה שאסור לו להגיד את זה לקב"ן שיעיפו אותו על סעיף נפשי מהצבא, שאני לא מבינה למה הוא לא סיפר לנו כלום עד עכשיו.... אני לא כל כך יודעת מה לעשות, אני מתחרפנת. אני לא יכולה לדבר איתו, לנסות להבין מה שלומו, לעזור לו, להבהיר לו שלא רק שהוא יעוף מהקורס אלא הוא גם יעוף מהצבא, להגיד לו שיעזר בחברים, לעודד אותו. את האמת נפגעתי גם אישית, הוא תמיד מספר לי הכל מה קרה הפעם? חשבתי שכשיש לו בעיה הוא תמיד יבוא לספר לי. איך אני בכלל יכולה לכעוס עליו כשהמצב הנפשי שלו כל כך נורא? חוסר היכולת לעשות עם זה משהו מחרפן אותי....
היום בבוקר אמא שלו מתקשרת ומספרת לי שהיא דיברה עם המפקד שלו והוא חולה, לא נלחצתי כי ידעתי שהיא תמיד מגזימה. ב-7 בערב הוא מתקשר אחרי שבוע שלא יכלנו לדבר, הוא אומר שיש לו בדיוק 2 דקות לדבר (אנחנו רגילים לדבר כל יום שעות ופתאום 2 דקות פעם בשבוע...) הוא סיפר שלא טוב לו שהוא לא מרגיש טוב. שאלתי אותו מה קורה, ואז הוא סיפר לי שהוא לא רצה לדבר איתי על זה עד עכשיו אבל הוא לא מצליח לישון בלילות כבר חודש, שהוא פחד שאני אדאג וששולחים אותו לקבן בגלל זה ביום ראשון. אז הוא אמר שהוא חייב לנתק ושהוא אוהב אותי וסגר. השיחה הזו הדאיגה אותי ממש. התקשרתי לאמא שלו, היא אמרה לי שהוא ביקש שהיא לא תגיד כלום אבל יש לו סיוטים בלילות שקשורים לצבא ובגלל זה הוא לא יכול לישון. נלחצתי, אמרתי לה שאסור לו להגיד את זה לקב"ן שיעיפו אותו על סעיף נפשי מהצבא, שאני לא מבינה למה הוא לא סיפר לנו כלום עד עכשיו.... אני לא כל כך יודעת מה לעשות, אני מתחרפנת. אני לא יכולה לדבר איתו, לנסות להבין מה שלומו, לעזור לו, להבהיר לו שלא רק שהוא יעוף מהקורס אלא הוא גם יעוף מהצבא, להגיד לו שיעזר בחברים, לעודד אותו. את האמת נפגעתי גם אישית, הוא תמיד מספר לי הכל מה קרה הפעם? חשבתי שכשיש לו בעיה הוא תמיד יבוא לספר לי. איך אני בכלל יכולה לכעוס עליו כשהמצב הנפשי שלו כל כך נורא? חוסר היכולת לעשות עם זה משהו מחרפן אותי....
